בבא בתרא צח:

פרק ו׳ · המוכר פירות

Bava Batra 98b · Chapter 6: HaMokher Peirot

תָּאנָא: וּמְיַישֵּׁן וְהוֹלֵךְ עַד הַחַג. מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵירוֹ, וְכֵן הַמְקַבֵּל מָקוֹם מֵחֲבֵירוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ וּבֵית אַלְמְנוּת לְבִתּוֹ – בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: רֶפֶת בָּקָר הִיא זוֹ! הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רֶפֶת בָּקָר – בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ. בַּיִת קָטָן – שֵׁשׁ עַל שְׁמוֹנֶה, גָּדוֹל – שְׁמוֹנֶה עַל עֶשֶׂר, טְרַקְלִין – עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר. רוּמוֹ כַּחֲצִי אׇרְכּוֹ וְכַחֲצִי רׇחְבּוֹ. רְאָיָה לַדָּבָר – רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּבִנְיַן הַהֵיכָל. גְּמָ׳ לְמָה לִי לְמִיתְנָא ״בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ, וּבֵית אַלְמְנוּת לְבִתּוֹ״? לִיתְנֵי ״בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ, וּבֵית אַלְמְנוּת לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ״! מִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן, דְּלָא דַּרְכָּא דְחַתְנָא לְמֵידַר בֵּי חֲמוּהּ – כְּדִכְתִיב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: הַכֹּל שָׁקַלְתִּי בְּכַף מֹאזְנַיִם, וְלֹא מָצָאתִי קַל מִסּוּבִּין; וְקַל מִסּוּבִּין – חָתָן הַדָּר בְּבֵית חָמִיו; וְקַל מֵחָתָן – אוֹרֵחַ מַכְנִיס אוֹרֵחַ; וְקַל מֵאוֹרֵחַ – מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע – שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע אִוֶּלֶת הִיא לוֹ וּכְלִמָּה״. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: רֶפֶת בָּקָר הִיא זוֹ! הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כּוּ׳. רֶפֶת בָּקָר מַאן קָתָנֵי לַהּ? אִיכָּא דְּאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קָתָנֵי לַהּ, וְאִיכָּא דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא קָתָנֵי לַהּ. אִיכָּא דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא קָתָנֵי לַהּ – וְהָכִי קָאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁרֶפֶת בָּקָר הִיא, פְּעָמִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה דִּירָתוֹ כְּרֶפֶת בָּקָר. וְאִיכָּא דְּאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קָתָנֵי לַהּ – וְהָכִי קָאָמַר: שֶׁהָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רֶפֶת בָּקָר, עוֹשֶׂה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ. טְרַקְלִין עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר. מַאי טְרַקְלִין? קוּבְּתָא בֵּי וַורְדֵי. תָּאנֵי: וְקַנְתֵּיר – שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. מַאי קַנְתֵּיר? תַּרְבֵּץ אַפַּדְנֵי. רוּמוֹ כַּחֲצִי אׇרְכּוֹ וְכַחֲצִי רׇחְבּוֹ, רְאָיָה לַדָּבָר – רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּבִנְיַן הַהֵיכָל. ״רְאָיָה לַדָּבָר״ מַאן קָתָנֵי לַהּ? אִיכָּא דְּאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל קָתָנֵי לַהּ – וְהָכִי קָאָמַר: רְאָיָה לַדָּבָר מִנַּיִן? אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: הַכֹּל כְּבִנְיַן הֵיכָל. וְאִיכָּא דְּאָמַר תַּנָּא קַמָּא קָתָנֵי לַהּ – וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אַתְמוֹהֵי קָא מַתְמַהּ, וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ [לְתַנָּא קַמָּא]: רְאָיָה מִנַּיִן – מִבִּנְיַן הֵיכָל?! אַטּוּ כּוּלֵּי עָלְמָא כְּבִנְיַן הֵיכָל עָבְדִי? תַּנְיָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: רוּמוֹ – כְּקוֹרוֹתָיו. וְלֵימָא: רוּמוֹ כְּרׇחְבּוֹ! אִיבָּעֵית אֵימָא: בֵּיתָא מֵעִילַּאי רָוַוח, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִשּׁוּם דְּאִיכָּא בֵּי כַוֵּוי. רַבִּי חֲנִינָא נְפַק לְקִרְיָיתָא, רְמוֹ לֵיהּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי – כְּתִיב: ״וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה׳ – שִׁשִּׁים אַמָּה אׇרְכּוֹ, וְעֶשְׂרִים רׇחְבּוֹ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ״; וּכְתִיב: ״וְלִפְנֵי הַדְּבִיר – עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ, וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב, וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ״! אֲמַר לְהוּ: כִּי קָא חָשֵׁיב – מִשְּׂפַת כְּרוּבִים וּלְמַעְלָה. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן?

רבי ישמעאל אומר רפת בקר היא כו'. נראה דכי היכי דהכא גבי תנאי בנין אין חשוב בית אא"כ יש לו שש על שמונה ה"נ לענין חלוקת אחים או שותפין דהא דאמרת אי איכא ד' אמות לזה וד' אמות לזה חולקין מוקמינן בפ"ק דסוכה (דף ג: ע"ש וכן לעיל בבא בתרא יא.) בחצר המתחלקת לפי פתחיה: כי קחשיב משפת כרובים ולמעלה. בפירוש מקרא פרש"י דתקרה דעליית היכל היתה גבוהה משל קדשי הקדשים עשר אמות ולא עיין כאן: