בבא בתראסג:
טוען את הדף…
לְמַאי הִלְכְתָא? רַב זְבִיד אָמַר: שֶׁאִם רָצָה לְהוֹצִיא בָּהּ זִיזִין, מוֹצִיא. רַב פָּפָּא אָמַר: שֶׁאִם רָצָה לִבְנוֹת עֲלִיָּיה עַל גַּבָּהּ, בּוֹנֶה. בִּשְׁלָמָא לְרַב זְבִיד, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי ״זֹאת אוֹמֶרֶת״; אֶלָּא לְרַב פָּפָּא, מַאי ״זֹאת אוֹמֶרֶת״? קַשְׁיָא. אָמַר רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא: הַאי מַאן דִּמְזַבֵּין לֵיהּ בֵּיתָא לְחַבְרֵיהּ, אַף עַל גַּב דִּכְתַב לֵיהּ: ״עוּמְקָא וְרוּמָא״, צָרִיךְ לְמִכְתַּב לֵיהּ: ״קְנִי לָךְ מִתְּהוֹם אַרְעָא וְעַד רוּם רְקִיעָא״. מַאי טַעְמָא? דְּעוּמְקָא וְרוּמָא בִּסְתָמָא לָא קָנֵי; אַהֲנִי ״עוּמְקָא וְרוּמָא״ לְמִיקְנֵא עוּמְקָא וְרוּמָא, וְאַהֲנִי ״מִתְּהוֹם אַרְעָא וְעַד רוּם רְקִיעָא״ לְמִיקְנֵא בּוֹר וָדוּת וּמְחִילּוֹת. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: וְלֹא אֶת הַבּוֹר וְלֹא אֶת הַדּוּת – אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ ״עוּמְקָא וְרוּמָא״. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ בִּסְתָמָא קָנֵי עוּמְקָא וְרוּמָא, לַיהֲנֵי ״עוּמְקָא וְרוּמָא״ לְמִיקְנֵא בּוֹר וָדוּת וּמְחִילּוֹת! דְּלָא כְּתַב לֵיהּ. וְהָא ״אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ״ קָתָנֵי! הָכִי קָאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָּתַב לוֹ, כְּמִי שֶׁכָּתַב דָּמֵי – לְמִיקְנֵא עוּמְקָא וְרוּמָא. לְמִיקְנֵא בּוֹר וָדוּת וּמְחִילּוֹת – אִי כְּתַב לֵיהּ: ״עוּמְקָא וְרוּמָא״ – קָנֵי, וְאִי לָא כָּתַב – לָא קָנֵי. תָּא שְׁמַע: וְלֹא אֶת הַגָּג – בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֶה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים.שאם רצה לבנות עלייה על גבה. לאו על גבה ממש אלא דאי נפלה הדר בני לה כדמסיק לקמן אבל אם לא אמר ע"מ לא בני לה אע"ג דתנן (ב"מ דף קיז.) הבית והעלייה של שנים שנפלו ואמר בעה"ב לבעל העלייה לבנות כו' ואומר רבינו יצחק דוקא בעלייה דעדיפא וחשיבא טפי מדיוטא אבל דיוטא דלא חשיבא כולי האי לא יפה כחה כמו עלייה ובקונט' דחק בחנם לפרש בע"א: אהני מתהום ארעא ועד רום רקיעא למיקני בור ודות ומחילות. פי' בקונט' דעד רום רקיעא לא מהני מידי דמשכתב לו עומקא ורומא קני עד רום רקיעא ואפי' גג שיש לו מעקה גבוה י' טפחים והא דקתני במתני' אע"פ שכתב לו עומקא ורומא אבור ודות קאי ולא אגג ולא אצטריך עד רום רקיעא אלא סוף דיבור הוא דלא מצי למימר עד שיפולי ביתא וקשה לר"י דה"מ למימר רומא ועומקא עד ארעית תהומא לכן נראה לר"י דאגג נמי קאי דאע"ג דכתב ליה עומקא ורומא לא קני לגג שיש לו מעקה גבוה י"ט וה"מ למימר ואהני עד רום רקיעא למיקני גג שיש לו מעקה גבוה י' טפחים אלא דלא חש למינקט אלא גבי בור ודות וה"ה גג וכ"ש הוא ודחק ר"י לקיים פירוש הקונטרס דמדכתב עומקא ורומא קני גג ואהני עד רום רקיעא למיקני בור ודות שעל הגג שהיו רגילין לעשות מקואות על ראש הגג כמו שמצינו בפ"ק דיומא (דף יט.) על גג הפרווה ועל גג שער המים: תא שמע ולא את הגג. פי' הקונט' והך דרישא בלא כתב לו עומקא ורומא איירי דהא לא קתני בה אע"פ שכתב לו עומקא ורומא ובחנם פירש כן דאפילו הוה קאי ארישא הא אסיק לעיל למאי דבעי למימר בסתמא קני דה"ק אע"פ שלא כתב כמו שכתב דמי למיקני עומקא ורומא: