בבא בתראקיג.
טוען את הדף…
תַּנְיָא אִידַּךְ: ״וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר״ – בְּסִיבַּת הַבַּעַל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּסִיבַּת הַבַּעַל; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּסִיבַּת הַבֵּן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה״ – הֲרֵי הֲסִיבַּת הַבֵּן אָמוּר; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר״? בְּסִיבַּת הַבַּעַל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת, ״מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר״ – בְּסִיבַּת הַבַּעַל הַכָּתוּב מְדַבֵּר; מַאי מַשְׁמַע? סִימָן אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא, אָמַר קְרָא: ״אִישׁ״. תַּרְוַיְיהוּ ״אִישׁ״ כְּתִיב בְּהוּ! אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אָמַר קְרָא: ״יִדְבְּקוּ״. תַּרְוַיְיהוּ ״יִדְבְּקוּ״ כְּתִיב בְּהוּ! אֶלָּא אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״יִדְבְּקוּ מַטּוֹת״. רַב אָשֵׁי אָמַר, אָמַר קְרָא: ״מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר״ – וּבֵן לָאו אַחֵר הוּא. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר רַבִּי יַנַּאי אָמַר רַבִּי; וּמָטוּ בָּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: מִנַּיִן לְבַעַל שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר, וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד״. מִנַּיִן לְיָאִיר – שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לִשְׂגוּב? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנָּשָׂא שְׂגוּב אִשָּׁה, וּמֵתָה בְּחַיֵּי מוֹרִישֶׁיהָ; וּמֵתוּ מוֹרִישֶׁיהָ, וִירָשָׁהּ יָאִיר. וְאוֹמֵר: ״וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ וְגוֹ׳״. מִנַּיִן לְפִנְחָס – שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לְאֶלְעָזָר? מְלַמֵּד שֶׁנָּשָׂא אֶלְעָזָר אִשָּׁה, וּמֵתָה בְּחַיֵּי מוֹרִישֶׁיהָ; וּמֵתוּ מוֹרִישֶׁיהָ, וִירָשָׁהּ פִּנְחָס. וּמַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵּימָא, יָאִיר – דַּהֲוָה נְסִיב אִיתְּתָא וּמֵתָה, וְיַרְתַהּ; תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת״. וְכִי תֵּימָא דִּנְפַלָה לֵיהּ בִּשְׂדֵה חֲרָמִים, אָמַר קְרָא: ״בְּנוֹ״ – נַחֲלָה הָרְאוּיָה לוֹ, וִירָשָׁהּ בְּנוֹ. וּבְנֵי אָחוֹת. תָּנָא: בְּנֵי אָחוֹת, וְלֹא בְּנוֹת אָחוֹת.ה"ג ר"ת תניא בסיבת הבעל לא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה למטה (אחר) הרי בסיבת הבעל הכתוב מדבר אתה אומר בסיבת הבעל או אינו אלא בסיבת הבן כשהוא אומר לא תסוב נחלה ממטה למטה אחר הרי בסיבת הבעל הכתוב מדבר דכמו שזה בסיבת הבעל גם זה בסיבת הבעל דלפירוש הקונטרס לא אתי שפיר אמאי קרי הך בסיבת הבן והך בסיבת הבעל והא תרוייהו איירי בין בסיבת הבן ובין בסיבת הבעל וזהו דוחק לומר דמשום דהאי תנא פתח בקרא דסיבת הבן והאי תנא פתח בקרא דסיבת הבעל קאמר הכי ולגירסת רבינו תם אתי שפיר הא דתניא בסיבת הבעל דתרי קראי מוקי להו בסיבת הבעל ותניא בסיבת הבן דקרא קמא מוקי בסיבת הבן ועוד דלפ"ה הוה מצי למימר נמי דכ"ע מיהת קרא קמא בסיבת הבן מאי משמע: תרוייהו נמי ידבקו כתיב בהו. פעמים שלא היו בקיאין בפסוקים וכן מצינו בסוף שור שנגח את הפרה (ב"ק דף נה.) מפני מה לא נאמר בדברות הראשונות טוב כו' א"ל עד שאתה שואלני כו' שאיני יודע אם נאמר בהן טוב או לאו כלך אצל ר' תנחום כו' ומיהו הכא תימה דמדאקשי ליה תרוייהו איש כתיב בהו משמע דידע פסוקים ולא היה לו לתרץ אמר קרא ידבקו כיון דתרוייהו נמי ידבקו כתיב ובקונטרס פי' יפה וקמא נמי ידע דתרוייהו איש כתיב בהו ואתא לשנויי הא דקא בעי מאי משמע דשפיר משתמעי תרוייהו דאיירי בסיבת הבעל מדכתב בהו איש אלא דמוקי תנא איש דקרא קמא לדרשא אחרינא וההוא דקאמר אמר קרא ידבקו לא משמע ליה מאיש מידי דדריש מידבקו וידבקו דקרא קמא דריש לדרשא אחרינא: ומטו בה משמיה דרבי יהושע בן קרחה. אומר ר"י דקרחה הוא רבי עקיבא שהיה קרח כדאיתא בפרק בתרא דבכורות (דף נח. ושם ד"ה חוץ) דקאמר בן עזאי כל חכמי ישראל דומין לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה והיה לו בן ששמו יהושע כדאמרינן בשבועות (דף ו.) א"ל רבי יהושע בנו של רבי עקיבא לר"ע ואין נראה לרבינו תם דנהי דבן עזאי הוא דקאמר ליה הכי בלשון בדיחותא חס ושלום שהיה להעלות לו שם על שום קרחות דגנאי הוא כמו עלה קרח (מלכים ב ב׳:כ״ג) ובפרק שואל (שבת דף קנב.) דאמר ליה ההוא גוזאה לרבי יהושע מהכא לקרחינאה כמה הוי כו' שהיה מגנה אותו על שהיה קרח ועוד דאמרינן בפרק בתרא דמגילה (דף כח.) שאל רבי את רבי יהושע בן קרחה במה הארכת ימים כו' א"ל רבי ברכני א"ל יהי רצון שתגיע לחצי שנותי ואי קרחה הוא ר' עקיבא הלא לא נשא בת כלבא שבוע עד שקבל עליו ללמוד ואז היה כבר בן ארבעים שנה כדתניא (ספרי פ' הברכה) ארבעים שנה עסק בפרקמטיא וארבעים שנה למד וארבעים שנה לימד וכל ימיו ק"כ שנה ואפילו נולד ר' יהושע בנו מיד כשנשאה אכתי לא היה כי אם בן פ' כשנולד רבי דאמר בפרק בתרא דקידושין (דף עב:) עד שלא מת רבי עקיבא נולד רבינו הקדוש ופחות ממאה וארבעים לא היה ר' יהושע כשבירך את רבי דבפחות משבעים לא היה מברכו וכבר היה רבי בן ששים שנה ומה ברכה היא זו לברכו בעשר שנים ועוד דסברא שלא נולד עד שחזר ר' עקיבא מבי רב אחר כ"ד שנה א"כ כשהיה ר' יהושע בן ק' וארבעים כבר היה רבי בן פ"ד שהוא יותר מחצי ימיו ועוד שפי' רבינו נסים במגלת סתרים שמצא בבראשית רבה דחוץ מן הקרח היה רבי אלעזר בן עזריה אלא אומר ר"ת דקרחה הוא שם אדם כמו קרח: מתה בחיי מורישיה וירשה יאיר. וא"ת דבן יורש בראוי נכסי אמו ובעל אינו יורש מנלן דבעל קודם לבן וי"ל כיון שהבעל אינו יורש מחמת קורבה אלא מחמת שאירות שהן חשובין כבשר אחד אם כן כמו שהוא קודם לשאר קרובים כך הוא קודם לבן דמאי לי האי ומאי לי האי: