טוען את הדף…
אַתְּרֵי גִישְׁרֵי דְרוֹגְנַג; וְשָׁוַאר מֵהַאי לְהַאי וּמֵהַאי לְהַאי, וְנָקֵיט תְּרֵי מִזְגֵי דְחַמְרָא בִּידֵיהּ, וּמוֹרִיק מֵהַאי לְהַאי וּמֵהַאי לְהַאי, וְלָא נָטְפָא נִיטּוּפְתָּא לְאַרְעָא; וְאוֹתוֹ הַיּוֹם ״יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת״ הֲוָה. עַד דִּשְׁמַעוּ בֵּי מַלְכוּתָא, וְקַטְלוּהוּ. אָמַר רַבָּה: לְדִידִי חֲזֵי לִי אוּרְזִילָא בַּר יוֹמֵיהּ, דַּהֲוָה כְּהַר תָּבוֹר. וְהַר תָּבוֹר כַּמָּה הָוֵי? אַרְבַּע פַּרְסֵי. וּמְשָׁאכָא דְצַוְּארֵיהּ תְּלָתָא פַּרְסֵי, וּבֵי מַרְבַּעְתָּא דְרֵישֵׁיהּ פַּרְסָא וּפַלְגָא. רְמָא כּוּפְתָּא, וּסְכַר לֵיהּ לְיַרְדְּנָא. וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְדִידִי חַזְיָא לִי הָהִיא אַקְרוּקְתָּא, דְּהַוְיָא כִּי אַקְרָא דְהַגְרוּנְיָא. וְאַקְרָא דְהַגְרוּנְיָא כַּמָּה הָוְיָא? שִׁתִּין בָּתֵּי. אֲתָא תַּנִּינָא בַּלְעַהּ. אֲתָא פּוּשְׁקַנְצָא וּבַלְעַהּ לְתַנִּינָא, וּסְלֵיק יְתֵיב בְּאִילָנָא. תָּא חֲזִי כַּמָּה נְפִישׁ חֵילֵיהּ דְּאִילָנָא. אָמַר רַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל: אִי לָא הֲוַאי הָתָם, לָא הֵימַנִי. וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִימְנָא חֲדָא הֲוָה קָא אָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזֵינַן הָהוּא כַּוְורָא דְּיָתְבָא לֵיהּ אָכְלָה טִינָא בְּאוּסְיֵיהּ, וְאַדְחוּהוּ מַיָּא וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָּא, וַחֲרוּב מִינֵּיהּ שִׁתִּין מָחוֹזֵי. וַאֲכוּל מִינֵּיהּ שִׁתִּין מָחוֹזֵי, וּמְלַחוּ מִינֵּיהּ שִׁתִּין מָחוֹזֵי, וּמַלִּאוּ מֵחַד גִּלְגְּלָא דְעֵינֵיהּ תְּלָת מְאָה גַּרְבֵי מִשְׁחָא. וְכִי הֲדַרַן לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, חֲזֵינַן דַּהֲוָה קָא מְנַסְּרִי מִגַּרְמֵיהּ מְטַלְּלָתָא, וְיָתְבִי לְמִבְנִינְהוּ הָנָךְ מָחוֹזֵי. וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִימְנָא חֲדָא הֲוָה קָא אָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזֵינַן הָהוּא כְּווֹרָא דְּיָתְבָא לֵיהּ חָלְתָּא אַגַּבֵּיהּ וְקָדַח אַגְמָא עִילָּוֵיהּ. סָבְרִינַן יַבֶּשְׁתָּא הִיא, וּסְלֵקִינַן וַאֲפֵינַן וּבַשְּׁלִינַן אַגַּבֵּיהּ. וְכַד חַם גַּבֵּיהּ אִתְהֲפִיךְ, וְאִי לָאו דַּהֲוָה מְקָרְבָא סְפִינְתָּא, הֲוָה טָבְעִינַן. וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִימְנָא חֲדָא הֲוָה אָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וּסְגַאי סְפִינְתָּא בֵּין שִׁיצָא לְשִׁיצָא דִּכְוָארָא תְּלָתָא יוֹמֵי וּתְלָתָא לֵילָווֹתָא, אִיהוּ בִּזְקִיפָא וַאֲנַן בְּשִׁיפּוּלָא. וְכִי תֵּימָא: לָא מְסַגְּיָא סְפִינְתָּא טוּבָא, כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: כְּמֵיחַם קוּמְקוּמָא דְמַיָּא מְסַגְּיָא שִׁתִּין פַּרְסֵי, וְשָׁאדֵי פָּרָשָׁא גִּירָא – וְקָדְמָה לֵיהּ. וְאָמַר רַב אָשֵׁי: הָהוּא גִּילְדָּנָא דְיַמָּא הוּא, דְּאִית לֵיהּ תְּרֵי שִׁייצֵי. וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִימְנָא חֲדָא הֲוָה אָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזֵינַן הָהוּא צִיפְּרָא דְּקָאֵים עַד קַרְצוּלֵיהּ בְּמַיָּא, וְרֵישֵׁיהּ בִּרְקִיעַ. וְאָמְרִינַן לֵיכָּא מַיָּא, וּבָעֵינַן לֵחוּת לְאִקּוֹרֵי נַפְשִׁין; וּנְפַק בַּת קָלָא וְאָמַר לַן: ״לָא תֵּיחוּתוּ הָכָא, דִּנְפַלַת לֵיהּ חֲצִיצָא לְבַר נַגָּרָא הָא שַׁב שְׁנֵי, וְלָא קָא מָטְיָא אַאַרְעָא״. וְלָאו מִשּׁוּם דִּנְפִישִׁי מַיָּא, אֶלָּא מִשּׁוּם דִּרְדִפִי מַיָּא. אָמַר רַב אָשֵׁי: וְהָהוּא זִיז שָׂדַי הוּא, דִּכְתִיב: ״וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי״. וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִימְנָא חֲדָא הֲוָה קָא אָזְלִינַן בְּמַדְבְּרָא, וַחֲזֵינַן הָנְהוּ אֲווֹזֵי דְּשָׁמְטִי גַּדְפַיְיהוּ מִשֻּׁמְנַיְיהוּ, וְקָא נָגְדִי נַחֲלֵי דְמִשְׁחָא מִתּוּתַיְיהוּ. אָמֵינָא לְהוּ: אִית לַן בְּגַוַּיְיכוּ חֻלָקָא לְעָלְמָא דְאָתֵי? חֲדָא דְּלִי גַּדְפָּא, וַחֲדָא דְּלִי אַטְמָא. כִּי אֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לִי: עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִיתֵּן עֲלֵיהֶן אֶת הַדִּין. (סִימָן: כְּעַפְרָא דִתְכֵילְתָּא טְרַקְתֵּיהּ עַקְרַבָּא לְסִלְתֵּיהּ) וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִימְנָא חֲדָא הֲוָה קָא אָזְלִינַן בְּמַדְבְּרָא, וְאִיתְלַוִּי בַּהֲדַן הַהוּא טַיָּיעָא דַּהֲוָה שָׁקֵיל עַפְרָא וּמוֹרַח לֵיהּ, וְאָמַר: הָא אוֹרְחָא לְדוּכְתָּא פְּלָן, וְהָא אוֹרְחָא לְדוּכְתָּא פְּלָן. אָמְרִינַן לֵיהּ: כַּמָּה מְרַחֲקִינַן מִמַּיָּא? וְאָמַר לַן: הַבוּ לִי עַפְרָא. יָהֲבִינַן לֵיהּ, וְאָמַר לַן: תַּמְנֵי פַּרְסֵי. תָּנֵינַן וְיָהֲבִינַן לֵיהּ, אָמַר לַן דִּמְרַחֲקִינַן תְּלָתָא פַּרְסֵי. אֲפַכִית לֵיהּ, וְלָא יְכֵילִית לֵיהּ. אָמַר לִי: תָּא אַחֲוֵי לָךְ מֵתֵי מִדְבָּר. אֲזַלִי, חֲזִיתִינְהוּ וְדָמוּ כְּמַאן דְּמִיבַּסְּמִי,הכי גרסי' לדידי חזי לי אורזילא בר ראימא דהוי כי הר תבור. פירוש עופר של ראם הבאר ומתרגמינן עופר האילים אורזילא דאיילא וכן בסוף זבחים (דף קיג: ושם ד"ה אורזילא) דאמר התם בשלמא לר' יוחנן דאמר לא ירד מבול לא"י היינו דקם רימא התם אלא לר"ל רימא היכא קם א"ר ינאי גוראות הכניסו לתיבה ופריך והאמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי אורזילא דבר ראימא דהוי כי הר תבור ואי גרסי' אורזילא דימא היינו דג שבים א"כ מאי קשיא ליה האמרינן בפ' קמא דקדושין (דף יג.) לא נגזרה על דגים שבים. ר"ת ור"י: ואפיק כופתא. היינו רעי כדאמר בחלק (סנהדרין דף צח:) אחמיניה ואיתיב בטולא דכופתא דחמריה: ודמו כמאן דמיבסמי. מכאן משמע כמ"ד בחלק (שם דף קי:) מתי מדבר יש להן חלק לעולם הבא: