בבא בתרא עד:

פרק ה׳ · המוכר את הספינה

Bava Batra 74b · Chapter 5: HaMokher et HaSefinah

בַּר אָמוֹרַאי לְאֵתוּיַהּ, וּרְגַשׁ וּבָעֵי לִשְׁמְטֵיהּ לְאַטְמֵיהּ, וּשְׁדָא זִיקָא דְחַלָּא וּנְחֵת. נְפַק בַּת קָלָא אֲמַר לַן: ״מַאי אִית לְכוּ בַּהֲדֵי קַרְטְלִיתָא דִּדְבֵיתְהוּ דְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, דַּעֲתִידָה דְּשָׁדְיָא תְּכֵלְתָּא בָּהּ לְצַדִּיקֵי לְעָלְמָא דְאָתֵי!״ רַב יְהוּדָה הִינְדְּוָא מִשְׁתַּעֵי: זִימְנָא חֲדָא הֲוָה אָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזֵינַן הָהוּא אֶבֶן טָבָא דַּהֲוָה הָדַיר לַהּ תַּנִּינָא. נָחֵית בַּר אָמוֹרָאֵי לְאֵתוּיַהּ, אֲתָא תַּנִּינָא קָא בָּעֵי לְמִבְלַע לַהּ לִסְפִינְתָּא. אֲתָא פִּישְׁקַנְצָא פַּסְקֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ, אִתְהֲפִיכוּ מַיָּא וַהֲווֹ דְּמָא. אֲתָא תַּנִּינָא חַבְרֵיהּ, שַׁקְלַהּ וְתַלְיַהּ לֵיהּ וַחֲיָה. הֲדַר אֲתָא קָא בָּעֵי בָּלְעָא לִסְפִינְתָּא, הֲדַר אֲתָא צִיפְּרָא פַּסְקֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ. שַׁקְלוּהָ לְהַהִיא אֶבֶן טָבָא שַׁדְיוּהָ לִסְפִינְתָּא; הֲוָה הָנֵי צִיפְּרֵי מְלִיחִי בַּהֲדַן, אוֹתְבִינְהוּ עֲלַיְיהוּ; שַׁקְלוּהָ וּפְרַחוּ לְהוּ בַּהֲדַהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיוּ בָּאִין בִּסְפִינָה, וְהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יָשֵׁן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נֵעוֹר. נִזְדַּעְזַע רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְנִנְעַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר לוֹ: מָה זֶה יְהוֹשֻׁעַ, מִפְּנֵי מָה נִזְדַּעְזַעְתָּ? אָמַר לוֹ: מָאוֹר גָּדוֹל רָאִיתִי בַּיָּם. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא עֵינָיו שֶׁל לִוְיָתָן רָאִיתָ – דִּכְתִיב: ״עֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר״. אָמַר רַב אָשֵׁי, אָמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן: זִימְנָא חֲדָא הֲוָה קָא אָזְלִינַן בְּמַדְבְּרָא, וַהֲוַאי אַטְמָא דְּבִשְׂרָא בַּהֲדַן. פְּתַחְנָא, וְנַקַּירְנָא, וְאַנַּחְנָא אַעִשְׂבֵי. אַדְּמַיְיתִינַן צִיבֵי, חֲלַם אַטְמָא, וּטְוֵינַן. כִּי הֲדַרַן לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, חֲזֵינְהוּ לְהָנְהוּ גּוּמְרֵי דַּהֲווֹ קָא מְלַחֲשִׁי. כִּי אֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּאַמֵּימָר, אֲמַר לִי: הַהוּא עִישְׂבָּא סַמְתָּרִי הֲוָה; הָנְהוּ גּוּמְרֵי דְּרִיתְמָא הֲווֹ. ״וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדוֹלִים״ – הָכָא תַּרְגִּימוּ: אֻרְזִילֵי דְיַמָּא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: זֶה לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִיחַ וְלִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה׳ בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְגוֹ׳״. (סִימָן: כׇּל, שָׁעָה, יַרְדֵּן) אָמַר רַב: יְהוּדָה אָמַר רַב: כֹּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ – זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם. אַף לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִיחַ וְלִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן – זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וְאִלְמָלֵי נִזְקָקִין זֶה לָזֶה – מַחְרִיבִין כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. מָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? סֵירַס אֶת הַזָּכָר, וְהָרַג הַנְּקֵבָה וּמְלָחָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם״. וְאַף בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אֶלֶף – זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וְאִלְמָלֵי נִזְקָקִין זֶה לָזֶה מַחֲרִיבִין כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. מָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? סֵירַס הַזָּכָר, וְצִינֵּן הַנְּקֵבָה וּשְׁמָרָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמׇתְנָיו״ – זֶה זָכָר, ״וְאוֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ״ – זוֹ נְקֵבָה. הָתָם נָמֵי, לִיסָרְסֵיהּ לְזָכָר וְלִיצַנְּנַּהּ לִנְקֵבָה! דָּגִים פְּרִיצִי. וְלֶיעְבֵּיד אִיפְּכָא! אִיבָּעֵית אֵימָא: נְקֵבָה מְלִיחָא מְעַלֵּי; אִיבָּעֵית אֵימָא, כֵּיוָן דִּכְתִיב: ״לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ״, בַּהֲדֵי נְקֵבָה לָאו אוֹרַח אַרְעָא. הָכָא נָמֵי, לִימְלְחַהּ לִנְקֵבָה! כְּווֹרָא מְלִיחָא מְעַלֵּי, בִּשְׂרָא מְלִיחָא לָא מְעַלֵּי. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁבִּיקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְראוֹת אֶת הָעוֹלָם, אָמַר לוֹ לְשַׂר שֶׁל יָם: פְּתַח פִּיךָ וּבְלַע כׇּל מֵימוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דַּי שֶׁאֶעְמוֹד בְּשֶׁלִּי. מִיָּד בָּעַט בּוֹ וַהֲרָגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב״. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שְׁמַע מִינַּהּ, שָׂרוֹ שֶׁל יָם ״רַהַב״ שְׁמוֹ; וְאִלְמָלֵא מַיִם מְכַסִּין אוֹתוֹ – אֵין כׇּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בְּרֵיחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכׇל הַר קׇדְשִׁי וְגוֹ׳, כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים״ – אַל תִּקְרֵי ״לַיָּם מְכַסִּים״, אֶלָּא ״לְשָׂרָהּ שֶׁל יָם מְכַסִּים״. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: יַרְדֵּן – יוֹצֵא מִמְּעָרַת פַּמְיָיס. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: יַרְדֵּן יוֹצֵא מִמְּעָרַת פַּמְיָיס, וּמְהַלֵּךְ בְּיַמָּהּ שֶׁל סִיבְכִי וּבְיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא, וּמִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד לַיָּם הַגָּדוֹל; וּמִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפִיו שֶׁל לִוְיָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ״. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא בַּר עוּלָּא: הַאי בִּבְהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אֶלֶף כְּתִיב! אֶלָּא אָמַר רָבָא בַּר עוּלָּא: אֵימָתַי בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אֶלֶף בְּטוּחוֹת? בִּזְמַן שֶׁמֵּגִיחַ יַרְדֵּן בְּפִיו שֶׁל לִוְיָתָן. (סִימָן: יָמִים, גַּבְרִיאֵל, רָעָב) כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב: ״כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ״? אֵלּוּ שִׁבְעָה יָמִים וְאַרְבָּעָה נְהָרוֹת שֶׁמַּקִּיפִין אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאֵלּוּ הֵן שִׁבְעָה יָמִים: יַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא, וְיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם, וְיַמָּהּ שֶׁל חֵילָת, וְיַמָּהּ שֶׁל חֵילָתָא, וְיַמָּהּ שֶׁל סִיבְכִי, וְיַם אַסְפַּמְיָא, וְיָם הַגָּדוֹל. וְאֵלּוּ הֵן אַרְבָּעָה נְהָרוֹת: יַרְדֵּן, וְיַרְמוּךְ, וְקֵירוּמְיוֹן, וּפֵיגָה. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: עָתִיד גַּבְרִיאֵל לַעֲשׂוֹת

שמגיע לפיו של לויתן. ואינו מתערב בכל אותן מים כדמוכח בבראשית רבה דקאמר וכי מעשה נסים הוא אמר רבי יוחנן אל תתמה הדין ירדנא דעבר במי טבריא ולא מתערב: ארבעה נהרות הן ירדן ירמוך קירומיון ופיגה. וא"ת דתנן במס' פרה (פ"ח מ"י) דקירומיון ופיגה פסולין למי חטאת מפני שהן מי בצים ומייתי לה בפ"ק דסנהדרין (דף ה:) וכיון דקרי להו מי בצים משמע שאינן נובעין והכא משמע שנובעין דקרי להו נהרות וי"ל נהרות נובעין הן ולפי שמי בצים מתערבין בהן פסולים למי חטאת לפי שאינן רדופין מחמת שמתערבין באגמים ואין חיותן חיות גמור ור"ת מפרש דפסלינן משום דאין כאן מים חיים אל כלי דעפר וטיט מעורב בהן מחמת שהן מי בצים ומפסיקין בין מים לכלי: