טוען את הדף…
גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת״ – אִם בָּא לְלַמֵּד שֶׁהֵן שְׁנַיִם, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״וַעֲשֵׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה״; מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת״? שֶׁיָּכוֹל שֶׁיְּהֵא חַטָּאת קוֹדֶמֶת לְכׇל מַעֲשֵׂה עוֹלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת״. אִי ״פַּר שֵׁנִי״, יָכוֹל תְּהֵא עוֹלָה קוֹדֶמֶת לְחַטָּאת לְכׇל מַעֲשֶׂיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַעֲשֵׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה״. הָא כֵּיצַד? דַּם חַטָּאת קוֹדֶמֶת לְדַם עוֹלָה – מִפְּנֵי שֶׁמְּרַצָּה; אֵיבְרֵי עוֹלָה כּוּ׳. וְאַמַּאי? מַתָּנָה קַמַּיְיתָא דִּמְכַפְּרָה – תִּיקְדּוֹם, וְהָנָךְ לָא! אָמַר רָבִינָא: הָכָא בְּחַטַּאת הַלְוִיִּם עָסְקִינַן; וְאַף עַל גַּב דְּכִי עוֹלָה דָּמֵי, קָאָמַר רַחֲמָנָא הִיא תִּיקְדּוֹם. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: הוֹאִיל וְהִתְחִיל בְּמַתָּנוֹת, גּוֹמֵר. אִיבַּעְיָא לְהוּ: דַּם חַטָּאת וְאֵיבְרֵי עוֹלָה, אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? דַּם חַטָּאת קוֹדֵם – מִפְּנֵי שֶׁמְּרַצֶּה, אוֹ דִילְמָא אֵיבְרֵי עוֹלָה קוֹדְמִין – מִפְּנֵי שֶׁהֵן כָּלִיל לָאִישִּׁים? תָּא שְׁמַע: דַּם חַטָּאת קוֹדֵם לְדַם עוֹלָה. לְדַם עוֹלָה הוּא דְּקָדֵים, לְאֵיבְרֵי עוֹלָה לָא קָדֵים. אַדְּרַבָּה, מִסֵּיפָא: אֵיבְרֵי עוֹלָה קוֹדְמִין לְאֵימוּרֵי חַטָּאת. לְאֵימוּרֵי חַטָּאת הוּא דְּקָדֵים, לְדַם חַטָּאת לָא קָדֵים! אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ. אִיבַּעְיָא לְהוּ: דַּם עוֹלָה וְאֵימוּרֵי חַטָּאת, אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? דַּם עוֹלָה קוֹדֵם – דְּקָאָתֵי מִכֹּחַ כָּלִיל, אוֹ דִילְמָא אֵימוּרֵי חַטָּאת קוֹדְמִין – (דְּקָאָתֵי) [דְּקָאָתוּ] מִכֹּחַ מְכַפֵּר? תָּא שְׁמַע: דַּם חַטָּאת קוֹדֵם לְדַם עוֹלָה. דַּם חַטָּאת הוּא דְּקָדֵים לְדַם עוֹלָה, אֲבָל אֵימוּרֵי חַטָּאת לָא. אַדְּרַבָּה, מִסֵּיפָא: אֵיבְרֵי עוֹלָה קוֹדְמִין לְאֵימוּרֵי חַטָּאת. אֵיבְרֵי עוֹלָה הוּא דְּקָדְמִי לְאֵימוּרֵי חַטָּאת, אֲבָל דָּם עוֹלָה לָא! אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ. אִיבַּעְיָא לְהוּ: דַּם עוֹלָה וְדַם אָשָׁם, אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? דַּם עוֹלָה קוֹדֵם – דְּקָאָתֵי מִכֹּחַ כָּלִיל; אוֹ דִילְמָא דַּם אָשָׁם קוֹדֵם – (דְּקָאָתֵי מִכֹּחַ) דִּמְכַפֵּר? תָּא שְׁמַע: דַּם חַטָּאת קוֹדֵם לְדַם עוֹלָה. אֲבָל דַּם אָשָׁם – לָא. בְּדִין הוּא דְּאִיבְּעִי לְמִיתְנֵי דַּם אָשָׁם; וְאַיְּידֵי דִּבְעָא לְמִיתְנֵי סֵיפָא: אֵיבְרֵי עוֹלָה קוֹדְמִין לְאֵימוּרֵי חַטָּאת – דְּאִי תְּנָא לְאֵימוּרֵי אָשָׁם, הֲוָה אָמֵינָא: לְאֵימוּרֵי אָשָׁם הוּא דְּקָדְמִי, לְאֵימוּרֵי חַטָּאת לָא קָדְמִי – מִשּׁוּם הָכִי תְּנָא חַטָּאת. תָּא שְׁמַע: חַטָּאת קוֹדֶם לְאָשָׁם – חַטָּאת הוּא דְּקָדְמָה לֵיהּ לְאָשָׁם, אֲבָל עוֹלָה לָא. מַאי, לָאו דָּם? לָא; אַאֵימוּרִים. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ״מִפְּנֵי שֶׁדָּמָהּ נִיתָּן״. שְׁמַע מִינַּהּ. חַטָּאת קוֹדֶמֶת כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – אָשָׁם קָדֵים, שֶׁכֵּן יֵשׁ לוֹ קִיצְּבָה! אֲפִילּוּ הָכִי, רִיבּוּי דְּמִזְבֵּחַ עֲדִיף. אָשָׁם קוֹדֵם לְתוֹדָה כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – הַתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר קָדְמִי, שֶׁכֵּן טְעוּנִין לֶחֶם! אֲפִילּוּ הָכִי, קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים עֲדִיפִי. תּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – שְׁלָמִים קָדְמִי, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּצִיבּוּר כִּבְיָחִיד! אֲפִילּוּ הָכִי, נֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד עֲדִיפִי. אִיבַּעְיָא לְהוּ: תּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר – אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? תּוֹדָה קָדְמָה, שֶׁכֵּן טְעוּנָה אַרְבָּעָה מִינֵי לֶחֶם; אוֹ דִילְמָא אֵיל נָזִיר קוֹדֵם, שֶׁכֵּן יֵשׁ עִמּוֹ דָּמִים אֲחֵרִים? תָּא שְׁמַע: זוֹ קוֹדֶמֶת לָזוֹ, שֶׁזּוֹ טְעוּנָה אַרְבָּעָה מִינֵי לֶחֶם, וְזוֹ אֵינָהּ טְעוּנָה אֶלָּא שְׁנֵי מִינֵי לֶחֶם. וְהַשְּׁלָמִים קוֹדְמִין לִבְכוֹר כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – בְּכוֹר קוֹדֵם, שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם, וְנֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים! אֲפִילּוּ הָכִי, מִצְוֹת יְתֵירוֹת עֲדִיפִי. הַבְּכוֹר קוֹדֵם כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – מַעֲשֵׂר קוֹדֵם, שֶׁכֵּן מְקַדֵּשׁ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו! אֲפִילּוּ הָכִי, קְדוּשָּׁה מֵרֶחֶם עֲדִיפָא. מַעֲשֵׂר קוֹדֵם לָעוֹפוֹת כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – עוֹפוֹת קָדְמִי, שֶׁכֵּן קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים! אֲפִילּוּ הָכִי, מִין זֶבַח עָדִיף. אָמַר רָבִינָא בַּר שֵׁילָא: אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצְאוּ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – פְּסוּלִין. וּתְנָא תּוּנָא: מִפְּנֵי שֶׁהוּא זֶבַח, וְיֶשְׁנוֹ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים – דָּמָיו וְאֵימוּרִין. בִּשְׁלָמָא אֵימוּרִין – לֵיתַנְהוּ בְּעוֹפוֹת; אֶלָּא דָּם מִיהָא אִיתֵיהּ! אֶלָּא לָאו קָא מַשְׁמַע לַן: אֵימוּרִין כִּי דָּמוֹ – מָה דָּמוֹ לִפְנֵי זְרִיקָה, אַף אֵימוּרִין קוֹדֶם זְרִיקָה – וְקָא קָרֵי לְהוּ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים; וּמָה דָּמוֹ מִיפְּסֵל בְּיוֹצֵא, אַף אֵימוּרִין מִיפְּסֵל בְּיוֹצֵא. נֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצָא לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כָּשֵׁר, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פְּסוּל. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּשֵׁר – הוֹאִיל וְסוֹפוֹ לָצֵאת, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר פָּסוּל – עֲדַיִין לֹא הִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי – אֶלָּא בְּבָשָׂר, אֲבָל בְּאֵימוּרִין לָא! הוּא הַדִּין דִּבְאֵימוּרִין נָמֵי פְּלִיגִי; וְהָא דְּקָא מִיפַּלְגִי בְּבָשָׂר – לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרֵישׁ לָקִישׁ, דַּאֲפִילּוּ בָּשָׂר דְּסוֹפָהּ לָצֵאת, אֲמַר: עֲדַיִין לֹא הִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת. לֵימָא כְּתַנָּאֵי: אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצְאוּ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן,גמ' מנהני מילי - דדם חטאת קודם לדם עולה ואיברי עולה קודמין לאימורי חטאת: ופר שני בן בקר - בחינוך הלוים כתיב בבהעלותך: כבר נאמר - באותה פרשה ועשה את האחד חטאת רישיה דקרא והלוים יסמכו את ידיהם וגו': יכול תקדום חטאת לעולה לכל מעשיה - כדכתיב ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה: ופר שני - משמע שיהא שני לו: מתנה קמייתא - דחטאת מכפרה ושלמה כפרה בדידה כדאמרן בפרק ב"ש (לעיל זבחים דף לח.) וכפר אע"פ שלא ניתן אלא אחת: דכי עולה דמיא - שלא הביאה על חטא ואפ"ה (חטאת) קודם לעולה משום דשם חטאת קודם לעולה וה"ה לג' מתנות שבחטאת: אימורי חטאת - לא מכפרי שאין כפרה אלא בדם דם עולה לאו כליל הוא דאין כליל אלא באישים אבל מכח כליל קאתי שהאיברים יהיו כליל: ה"ג או דילמא דם אשם קדים דמכפר: לאימורי חטאת לא קדמי - דחטאת חמורה מאשם כדקתני מתני': שדמה ניתן - אלמא באימורין קאי דאי בדם קאי שהיא ניתנית מיבעי ליה: יש לו קיצבה - לדמיו דכתיב (ויקרא ה׳:ט״ו) בכסף שקלים אבל חטאת כל דהו: שלמים ישנן בציבור - כבשי עצרת: דמים אחרים - חטאת ועולה באין עמו חובה: זו קודמת לזו - לעיל מיניה איירי בתודה ואיל נזיר: לפניו ולאחריו - דתנן קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין וילפינן בבכורות (דף ס:) מקראי: שכן קדשי קדשים - אפילו אכילת אדם שבהן קדשי קדשים הוא: פסולין - ואע"ג דלענין מעילה לפני זריקת דמים לא קדישי לענין איפסולי ביוצא קדשי קדשים נינהו: ותנא תונא - ותנא תנא דידן סייעתא למילתא: אלא דם מיהא איתיה - ולא ה"ל למיתני אלא ואימוריו קדשי קדשים מה שאין כן בעופות אלא להכי נקט דמו בהדי אימוריו לאשמועינן דכי הדדי קדשי בשעה שזה קרוי קדשי קדשים קרוי גם זה קדשי קדשים: ומה דמו מיפסיל ביוצא אף אימוריו מיפסלו ביוצא - דהא קדשי קדשים קרי להו: ה"ג בשר קדשים קלים שיצא לפני זריקת דמים חוץ לקלעים: הואיל וסופו לצאת - שהרי אכילתן בכל העיר: לא הגיע זמנו לצאת - דאכתי לא אישתרי באכילה: ע"כ לא פליגי אלא בבשר - בההוא הוא דמכשר רבי יוחנן משום דסופו לצאת: הוא הדין דבאימורין - מכשר שזריקה עושה אותו קדשי קדשים והאי דפריש משום דסופו לצאת הש"ס קמפרש ליה ולא מילתיה דרבי יוחנן היא: אין מועלין בהן - אפי' לאחר זריקה דלא מהניא בהו זריקה להכי למיקבעינהו במעילה:דם חטאת קודם לדם עולה מפני שהוא מרצה - הא דלא קאמר טעמא משום שדמה ניתן על ד' קרנות כדקאמר גבי אשם משום דכיון דדם עולה אתי מכח כליל כדאמר בגמרא לא סגי בטעמא דארבע קרנות: הכא בחטאת הלוים עסקינן - והא דקאמר מפני שמרצה בחטאת דעלמא: דם עולה ואימורי חטאת איזה מהן קודם - לא דמיא לבעיין דלעיל דמיירי במכפר וכליל גופייהו והכא איירי באותו שבא מכח כליל ומכח מכפר: דם עולה ודם אשם איזה מהן קודם - דם אשם ואיברי דעולה דם אשם קודם דאשם מכפר כחטאת א"נ פשיטא ליה דאיברי עולה קודמין לדם אשם מפני שהן כליל ולא דמי לאיברי עולה ודם חטאת דחשיב דם חטאת משום דהוי אד' קרנות: אבל עולה לא - דעל כרחין למעוטי עולה אתא דאי עולה קודמת לאשם ליתני עולה וכל שכן חטאת דהא דם חטאת קודם לדם עולה: לימא מסייע ליה בשר קדשים קלים כו' - תימה דלא מייתי סייעתא מברייתא דלעיל בפ' ב' (זבחים דף כו.) דקתני גבי קדשים קלים פרכסה ויצתה לחוץ וחזרה פסולה ואמרי' עלה ש"מ בשר קדשים קלים שיצא לפני זריקת דמים פסולה ומשני דילמא באליה ויותרת הכבד ושתי הכליות: והא דקא מיפלגי בבשר להודיעך כחו דר"ל - הוה מצי לאיפלוגי באימורין להודיעך כח דהיתירא: