זבחיםנח:
טוען את הדף…
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: זֶה סִימָן – כׇּל הַנִּיטָּל בִּפְנִים לִינָּתֵן בַּחוּץ, אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא בְּסָמוּךְ שֶׁאֵין לִפְנִים; וְכׇל הַנִּיטָּל בַּחוּץ לִינָּתֵן לִפְנִים, אֵינוֹ נִיטָּל אֶלָּא בְּסָמוּךְ שֶׁאֵין לִפְנִים. כָּל הַנִּיטָּל בִּפְנִים לִינָּתֵן בַּחוּץ – מַאי נִיהוּ? אִילֵּימָא שִׁירַיִם, בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ: ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״! וְתוּ, כֹּל הַנִּיטָּל בַּחוּץ לִינָּתֵן בִּפְנִים – מַאי נִיהוּ? אִילֵּימָא גֶּחָלִים שֶׁל יוֹם הַכִּיפּוּרִים, בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ: ״וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ וְגוֹ׳״! אֶלָּא כׇּל הַנִּיטָּל בִּפְנִים לִינָּתֵן בַּחוּץ – שְׁנֵי בְּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים, דְּגָמְרִי מִשִּׁירַיִם. הַנִּיטָּל בַּחוּץ לִינָּתֵן בִּפְנִים – גֶּחָלִים דְּכֹל יוֹמָא וְיוֹמָא, דְּגָמְרָן מִגֶּחָלִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים. וּמַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בְּדָרוֹם קָאֵי, עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע בָּעֵי לְמֵיתֵי! וְאִי נָמֵי קָסָבַר קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם חֲדָא הִיא, עֶשְׂרִים וְתַרְתֵּי בָּעֵי מֵיתֵי! וְאִי קָסָבַר חֶצְיוֹ בַּצָּפוֹן וְחֶצְיוֹ בַּדָּרוֹם, חַד סְרֵי בָּעֵי לְמֵיתֵי! וְאֶלָּא קָסָבַר קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם חֲדָא מִילְּתָא הִיא? שֵׁית בָּעֵי לְמֵיתֵי! אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּקָסָבַר כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בְּצָפוֹן קָאֵי? וְהָנֵי אַרְבַּע אַמּוֹת – אַמָּה יְסוֹד, וְאַמָּה סוֹבֵב, וְאַמָּה מָקוֹם קְרָנוֹת, וְאַמָּה מְקוֹם רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים; דְּכִי מְסַגּוּ לְקַמֵּיהּ טְפֵי – תּוּ לֵיכָּא פֶּתַח. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הָא מַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִזְבֵּחַ מְמוּצָּע וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָעֲזָרָה; ושְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת הָיוּ לוֹ – עֶשֶׂר אַמּוֹת כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה מִיכָּן, וְאַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה מִיכָּן; נִמְצָא מִזְבֵּחַ מְכוָּּון כְּנֶגֶד הֵיכָל. סוֹף סוֹף, לְרַבִּי יְהוּדָה חַד סְרֵי בָּעֵי לְמֵיתֵי; וְאִי קָסָבַר קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם חֲדָא מִילְּתָא הִיא, שֵׁית בָּעֵי לְמֵיתֵי! מִי סָבְרַתְּ הָנֵי אַרְבַּע אַמּוֹת – בַּהֲדֵי אַמָּה יְסוֹד וְאַמָּה סוֹבֵב?! אַרְבַּע אַמּוֹת בַּר מֵאַמָּה יְסוֹד וְאַמָּה סוֹבֵב. וְנוֹקְמַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, וּבִמְמוּצָּע! מִשּׁוּם דְּרַבִּי יְהוּדָה שְׁמַעְנָא לֵיהּ מְמוּצָּע בְּהֶדְיָא. וְרַב שֵׁרֵבְיָא אָמַר: הָא מַנִּי – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא. דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתַתָּ אֶת הַכִּיּוֹר בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד״ וְגוֹמֵר, ״וְאֶתרבי יוסי היא דתניא רבי יוסי אומר זה סימן - בידך כל הניטל מבפנים לינתן בחוץ ולקמיה מפרש מאי ניהו: אינו נותן אלא בסמוך שאין לפנים - אינו ניתן בחוץ על המזבח החיצון אלא בסמוך לצד פנים שאין במזבח החיצון מקום הסמוך לפנים יותר ממנו: וכל הניטל מעל מזבח החיצון ליתן בפנים אינו ניטל אלא ממקום שהוא סמוך לפנים - שאין מקום בכל מזבח החיצון סמוך ממנו: כל הניטל בפנים לינתן בחוץ מאי ניהו אי נימא שירי הדם - דחטאות הפנימיות ל"ל לרבי יוסי לשוייה בהו כללא: הא בהדיא כתיב בהו - דניתנין ביסוד שכנגד הפתח דכתיב ישפך אל יסוד מזבח העולה אשר פתח: ותו כל הניטל בחוץ לינתן בפנים מאי ניהו אי נימא גחלים של יום הכיפורים - שמכניסין במחתה לפני ולפנים להקטיר בהן מלא חפניו קטרת סמים דקה דאף הם ניטלין ממזבח החיצון כדכתיב מעל המזבח מלפני ה' מצד המערב ודרשינן ביומא (דף מה:) איזהו מזבח שמקצתו לפני ה' ואין כולו לפני ה' זהו מזבח החיצון ויהיב לו בה רבי יוסי כללא וסימנא דאין ניטל אלא ממקום שאין סמוך הימנו ולפנים: בהדיא כתיב בהו - מלפני ה' דהיינו לצד פנים: אלא כל הניטל בפנים לינתן בחוץ שני בזיכי לבונה - הניטלין בשבת מן השלחן לינתן על מזבח החיצון ואשמעינן ר' יוסי שניתנין כנגד הפתח דגמרי משירים הפנימיים: והניטל בחוץ לינתן בפנים גחלים דכל יום - הניטלין ממערכה שניה של קטורת לינתן על מזבח הפנימי ואשמעינן רבי יוסי דניטלין מכנגד הפתח דגמרי מגחלים של יוה"כ שקבע להן כנגד הפתח לנטילתן והיינו סימנא דתנא תנא במסכת תמיד למערכה שניה שהיא לנטילת גחלים ולהקטרת בזיכין שתהא בקרן דרומית מערבית ומשוכה לצפון ארבע אמות שתהא מכוונת כנגד הפתח ומינה פשטינן דלר' יוסי כוליה מזבח בצפון קאי: ומאי קסבר - שקצב למשיכת המערכה מן הקרן ד' אמות: אי קסבר כוליה מזבח בדרום עזרה קאי - ומשיכת ד' האמות לקרבה כנגד הפתח הוא בא: כ"ז אמות בעי למיתי - ולמשוך מקרן מערבית דרומית ולצפון וחוץ לאותן כ"ז אמות סידור המערכה שהרי הפתח באמצע העזרה היה ועשרה אמות רוחבו וחמש בצפון וה' בדרום וכיון שהמזבח בדרום נמצא שאין ממנו לפני הפתח אלא ה' אמות צפוניות שלו שכלה כנגד אמצע הפתח נשארו לו מל"ב [אמות] שלו כ"ז ואת כולן אתה צריך למשוך המערכה מכנגד קרן יסוד המזבח הדרומי ולצפון קודם שהגיע לפתח: וא"נ קסבר קדושת היכל ואולם חדא היא - ומשתגיע כנגד פתח האולם קרינן לפני ה' ופתח האולם עודף לכל רוח על פתח ההיכל ה' אמות לכל צד שהיה רחבו כ' אמות כדתנן במסכת מדות (דף לו.) כ"ב בעי מייתי: ואי נמי קסבר חציו של מזבח בצפון וחציו בדרום - ובא למושכה עד כנגד ההיכל: חד סרי בעי מייתי - שהרי ט"ז אמותיו בדרום נמצאו מהן י"א [אמות] מזוית דרומית של פתח ולדרום: ואי נמי קדושת היכל ואולם חדא היא שית מיהא בעי למיתי - אלא על כרחך לא משכחת לה שתהא משיכת ד' אמות הללו לקרב כנגד הפתח אלא נתן לך מדה בשיעור שלא תמשכנה יותר מכאן שכל מה שאתה יכול לקרבה אצל קרן דרומית הוי מקרבה ובכך אתה מכוונה כנגד הפתח וד' אמות הללו ע"כ הוא מושכה לצפון לפי שאין לו מקום לסדר עליהן וקסבר כוליה בצפון קאי ואין ממנו לפני הפתח אלא חמשה דרומיות ומהן אמה יסוד ואמה סובב ואמה מקום הקרן ואמה הילוך לכהנים המסדרין את המערכה ומקיפין בין קרן למערכה ואין לו מקום לסדר ולימדך שיסדר חוצה להן מיד כדי שתהא אמה מן המערכה כגד הפתח דכי מסגי לצפון טפי תו ליכא פתח: אמר רב אדא בר אהבה - לעולם לא תידוק מינה לרבי יוסי בצפון קאי אלא (אימא) רבי יהודה היא דאמר חציו בצפון וחציו בדרום עשר אמות אמצעיות שלו היו כנגד פתחו של היכל וי"א אמות מזוית היכל ולצפון וכנגדן לדרום נמצא מכוון כנגד רוחב חללו של היכל ועובי כתליו שההיכל חללו כ' אמה ועובי של כותל ו' אמות והכי תנן לה במסכת מדות (דף לז.): סוף סוף - כדאקשינן לעיל: בר מאמה יסוד ואמה סובב - ומלמעלה בראש המזבח קחשיב להו ונמצא לפני הפתח שהרי נמשך ו' אמות ולא הוזכרו ד' אמות אלו אלא לקרבן לפתח דבציר מהכי לאו כנגד הפתח הוא: ונוקמה כר' יוסי באמצע - למה לך למשקלה מרבי יוסי דשמעת ליה דאמר אין ניתנין אלא בסמוך שאין לפנים מכדי להיסתר דוקיא דרבי זירא קא אתית דבעי למידק מיניה לרבי יוסי דכוליה מזבח בצפון קאי אימא הכי לעולם קסבר חציו בדרום וחציו בצפון ומי סברת בהדי אמה יסוד כו': ומשני לרבי יהודה שמעינן לה ממוצע בהדיא - ואי משום דאיירי רבי יוסי בניטלין בפנים וניתנין בחוץ וניטלין בחוץ וניתנין בפנים הא כולי עלמא אית להו: ורב שרביא אמר - ד' אמות דקתני בהדי אמה יסוד ואמה סובב קאמר ודוק מינה כדקאמרת דמזבח בצפון קאי ומיהו לרבי יוחנן לא תסייעיה מינה דנימא רבי יוסי בן חלפתא היא משום דשמעינן ליה דאיירי בניטלין וניתנין דההוא לכולי עלמא אית להו והא דתמיד כרבי יוסי הגלילי מוקמינן דשמעינן ליה דאמר מזבח בצפון קאי אבל לרבי יוסי סתמא דהוא רבי יוסי בן חלפתא דלא שמעת ליה דאמר לא תוקמה דדלמא כרבי יהודה ס"ל: מתוך שנאמר - בכיור בין אהל מועד ובין המזבח וכתוב אחד אומר מזבח העולה שם פתח אוהל מועד ואין כיור מפסיק בינתיים למדת משני המקראות הללו שצריך ליתנו כל מה שיכול לקרבו באויר שבין מזבח לאהל מועד ובלבד שלא יהא מפסיק בין מזבח ולפתח:קדושת היכל ואולם חדא היא - וש"ס מסופק בכל מקום לעיל ספ"ק (דף יד.) וביומא פ' טרף בקלפי (יומא דף מד:) ובריש עירובין (דף ב.): הא מני ר' יוסי הגלילי היא - הוה מצי למימר רבי אלעזר היא דאמר לקמן בפירקין (זבחים דף סג:) דקסבר כוליה מזבח בצפון קאי וא"ת דמשמע הכא דמאן דלית ליה כוליה מזבח בצפון קאי הוי כיור בין אהל מועד ובין המזבח ובתוספתא פרק קמא דכלים נכנסים בין האולם ולמזבח שלא רחוץ ידים ורגלים וחכמים אומרים אין נכנסין ושמא סבר לה כרבי מאיר דאמר נכנסין: