בבא קמאיח.
טוען את הדף…
בְּהִתִּיז צְרוֹרוֹת, וּבִפְלוּגְתָּא דְּסוֹמְכוֹס וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי. תָּא שְׁמַע: תַּרְנְגוֹלִין שֶׁהָיוּ מְחַטְּטִין בְּחֶבֶל דְּלִי, וְנִפְסַק הַחֶבֶל וְנִשְׁבַּר הַדְּלִי – מְשַׁלְּמִין נֶזֶק שָׁלֵם. שְׁמַע מִינַּהּ, בָּתַר מֵעִיקָּרָא אָזְלִינַן! תַּרְגְּמַהּ אַחֶבֶל. וְהָא חֶבֶל מְשׁוּנֶּה הוּא! דְּמָאוּס בְּלִישָׁה: וְהָא ״נִשְׁבַּר דְּלִי״ קָתָנֵי! אֶלָּא סוֹמְכוֹס הִיא, דְּאָמַר: צְרוֹרוֹת – נֶזֶק שָׁלֵם מְשַׁלֵּם. אִי סוֹמְכוֹס, אֵימָא סֵיפָא: נִיתַּז מִמֶּנּוּ שֶׁבֶר, וְנָפַל עַל כְּלִי אַחֵר וּשְׁבָרָהּ – עַל הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְעַל הָאַחֲרוֹן מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. וְאִי סוֹמְכוֹס, מִי אִית לֵיהּ חֲצִי נֶזֶק? וְכִי תֵּימָא שָׁאנֵי לֵיהּ לְסוֹמְכוֹס בֵּין נֶזֶק כֹּחוֹ לְכֹחַ כֹּחוֹ; וְאֶלָּא הָא דְּבָעֵי רַב אָשֵׁי: כֹּחַ כֹּחוֹ לְסוֹמְכוֹס, כְּכֹחוֹ דָּמֵי אוֹ לָאו כְּכֹחוֹ דָּמֵי? תִּפְשׁוֹט לֵיהּ דְּלָאו כְּכֹחוֹ דָּמֵי! אֶלָּא לָאו רַבָּנַן הִיא? שְׁמַע מִינַּהּ בָּתַר מֵעִיקָּרָא אָזְלִינַן! אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: דְּקָאָזֵיל מִינֵּיהּ מִינֵּיהּ. בָּעֵי רָבָא: חֲצִי נֶזֶק צְרוֹרוֹת – מִגּוּפוֹ מְשַׁלֵּם, אוֹ מֵעֲלִיָּיה מְשַׁלֵּם? מִגּוּפוֹ מְשַׁלֵּם – דְּלָא אַשְׁכְּחַן חֲצִי נֶזֶק דִּמְשַׁלֵּם מֵעֲלִיָּיה, אוֹ דִלְמָא מֵעֲלִיָּיה מְשַׁלֵּם – דְּלָא אַשְׁכְּחַן כְּאוֹרְחֵיהּ דִּמְשַׁלֵּם מִגּוּפֵיהּ? תָּא שְׁמַע: הִידּוּס – אֵינוֹ מוּעָד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: הֲרֵי זֶה מוּעָד. הִידּוּס סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא לָאו הִידּוּס וְהִתִּיז, וּבְהָא קָמִיפַּלְגִי: מַאן דְּאָמַר אֵינוֹ מוּעָד – קָסָבַר מִגּוּפוֹ מְשַׁלֵּם, וּמַאן דְּאָמַר מוּעָד – קָסָבַר מֵעֲלִיָּיה מְשַׁלֵּם? לָא; בִּפְלוּגְתָּא דְּסוֹמְכוֹס וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי. תָּא שְׁמַע: הַכֶּלֶב שֶׁנָּטַל חֲרָרָה וְהָלַךְ לְגָדִישׁ, וְאָכַל הַחֲרָרָה וְהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ – עַל הַחֲרָרָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְעַל הַגָּדִישׁ מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. מַאי טַעְמָא – לָאו מִשּׁוּם דְּהָוְיָא לְהוּ צְרוֹרוֹת? וְתָנֵי עֲלַהּ: מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק – מִגּוּפוֹ! וְתִסְבְּרָא?! לְרַבִּי אֶלְעָזָר – נֶזֶק שָׁלֵם מִגּוּפֵיהּ מִי אַשְׁכְּחַן? אֶלָּא כְּגוֹן דְּשַׁנִּי בְּהָא גַּחֶלֶת, וְרַבִּי אֶלְעָזָר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי טַרְפוֹן, דְּאָמַר: מְשׁוּנֶּה קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק, נֶזֶק שָׁלֵם מְשַׁלֵּם. וְלָא הִיא; מַאי טַעְמָא מוֹקְמַתְּ לַהּ כְּרַבִּי טַרְפוֹן – מִשּׁוּם נֶזֶק שָׁלֵם? רַבִּי אֶלְעָזָר סָבַר כְּסוֹמְכוֹס, דְּאָמַר: צְרוֹרוֹת – נֶזֶק שָׁלֵם מְשַׁלֵּם; וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: צַד תַּמּוּת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת. וְכִי קָתָנֵי מִגּוּפוֹ – אַצַּד תַּמּוּת. אֲמַר לֵיהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי לְרָבִינָא: אֵימוֹר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה, בְּתָם וְנַעֲשָׂה מוּעָד; בְּמוּעָד מִתְּחִילָּתוֹבהתיז צרורות - והצרורות שברו הכלים והוא לא נגע בכלי מאן דאמר מועד סבר לה כסומכוס ומאן דאמר אינו מועד סבר לה כרבנן: ונשבר הדלי - קס"ד דעל ידי שהיה התרנגול מנקר את החבל נתגלגל הדלי ונשבר: תרגמא אחבל - הא דקתני נזק שלם אחבל: משונה הוא - שאין דרך שן לאכול את שאין ראוי לה וחצי נזק לשלם: דמאוס בלישה - שמדובקת בו עיסה דמאוס לשון לכלוך: אלא סומכוס היא - ולעולם בתר תבר מנא אזלינן וצרורות הן וסומכוס היא: בין כחו לכח כחו - דלי שנתגלגל הוי כחו והאחר שנשבר בצרורות הדלי הוי כח כחו: דבעי רב אשי - לקמן בשמעתין: דקא אזיל - דלי: מיניה מיניה - דתרנגול ולא נשבר על ידי גלגול למקום אחר אלא הוא דוחפו כל שעה ובשעת שבירה נמי: קסבר מגופו משלם - והיינו אינו מועד דדינו כתם לכל מילי: קסבר מעלייה משלם - והאי מועד דקאמר לאו לנזק שלם אלא לענין עלייה לחצי נזק: לא בפלוגתא דסומכוס ורבנן - ומועד לנזק שלם קאמר: ועל החררה נ"ש - דהיינו שן והדלקת גדיש הוי צרורות דאינו אלא כחו שהוא מניח כאן הגחלת והוא הולך ודולק למקום אחר והא מתניתין היא בפירקין: ותני עלה - בתוספתא מגופו משלם להאי חצי נזק: ותסברא - משום צרורות כי אורחייהו מחייב לה: לר' אלעזר - דאמר בברייתא נזק שלם ואפילו אי סבירא ליה כסומכוס דאמר צרורות נ"ש מגופיה מי אשכחן נזק שלם וכל אורחיה כגון צרורות רבא גופיה לא קמיבעי ליה אלא אליבא דרבנן דאמרי חצי נזק מבעיא ליה אי הואי האי כשאר חצי נזק ומגופו או דלמא בתר כאורחיה אזלינן וכל כי אורחיה מעלייה הוא אבל אליבא דסומכוס פשיטא ליה לרבא דמעלייה משלם דהא לכל מילי כמועד משוי להו: אלא כגון דשני בגחלת - שנטלה בפיו והניחה דהיינו שינוי אלא בעיין מהכא לא תפשוט דאי בצרורות כאורחייהו דכולי עלמא מעלייה משלם והכא בצרורות ששינה בהן קמיפלגי ובצרורות כי אורחייהו בין ר' אלעזר בין תנא קמא סבירא להו כסומכוס דנזק שלם משלם הלכך הכא דשני בצרורות קאמר ת"ק חצי נזק ומגופו משלם דמשונה הוא ותולדה דקרן: ורבי אלעזר סבר כרבי טרפון דאמר משונה קרן בחצר הניזק משלם נזק שלם. והואיל ומשונה הוא אע"ג דנזק שלם משלם מגופו הוא דמשלם כדאמרינן לקמן (בבא קמא דף כד:) בשמעתין לרבי טרפון משונה קרן בחצר הניזק מגופו משלם: ולא היא - האי ותסברא דקפרכת ובעית למידק מדרבי אלעזר דלאו בצרורות כי אורחייהו מצינן לאוקמיה לאו דוקא ודחייה הוא דמצי לדחויי ולמימר דלאו בכי אורחיה פליגי אלא בדשני אבל מגופה לא תידוק הכי דהא שפיר מצית לאוקמא בצרורות כי אורחייהו ותפשוט דצרורות מגופו משלם דמאי טעמא מוקמת לה בשינוי ורבי טרפון משום דנזק שלם במידי דאורחיה לא אשכחן מגופו הא לא תיקשי דלעולם בצרורות פליגי ורבי אלעזר כסומכוס: וס"ל כר"י דאמר - לקמן במועד צד תמות במקומה עומדת לקמן בפרק שור שנגח ארבעה (בבא קמא דף מה:) והלכך גבי צרורות נמי לסומכוס דחשיב ליה מועד משלם החצי מגופו וכי קתני מגופו אצד תמות: במועד מתחילתו - כגון צרורות דאורחייהו:והא חבל משונה הוא - בשלמא אי אדלי קאי איכא לאוקמא בחבל גרוע וישן ובלוי דאורחיה הוא ליפסק בחטיטה מועטת שמחטטין למצוץ המים שבחבל אבל השתא דקאי אחבל ע"כ איירי בחבל חזק דשייכא ביה תשלום אי נמי אי אדלי קאי מצינו לפרש דנפסק היינו שהותר הקשר שהיה ביה הדלי קשור בחבל: תפשוט דלאו ככחו דמי - הוה מצי למימר דזיל הכא קמדחי ליה וזיל הכא קמדחי ליה אלא דבלאו הכי משני שפיר: ועל הגדיש משלם ח"נ - לקמן (בבא קמא דף כב.) מפרש למ"ד אשו משום חציו על כל הגדיש משלם חצי נזק דחציו דכלב הן והוי צרורות לבד ממקום גחלת ולמ"ד אשו משום ממונו על כל הגדיש פטור ועל מקום גחלת חצי נזק בדאדייה אדויי: נזק שלם מגופו מי אשכחן - פירוש בכי אורחיה: במועד מתחילתו מי שמעת ליה אלא כגון דשני ואייעד - זו גירסת הקונט' ומפרש כיון דאייעד הדר ה"ל כי אורחיה וכי היכי דבצרורות כי אורחייהו שמועדים מתחילתן ח"נ ותו לא הא נמי דשני ואייעד לא חמור ממועד מתחילתו ואין העדאה לצרורות ששינה בהן ומדקתני דמשלם מגופו אלמא דצרורות כי אורחיה נמי מגופו ותפשוט דרבא וקשה דהיכי פשיט הא דרבא דלמא צרורות כי אורחיה מעלייה אבל היכא דשני אע"ג דאייעד משלם מגופו דצד תמות במקומה עומדת ואין לומר דאין הכי נמי דלא אתי למפשט בעיא דרבא אלא בא לומר שיש ליישב הברייתא בע"א דאין זה סוגית הש"ס ונראה כגירסא דגרס אלא כגון דאייעד ולעולם מצי למפשט בעיין ולא תקשה מידי דרבי אלעזר דלא פליגי בפלוגתא דסומכוס ורבנן ולא בדשני כדקאמרינן ובפלוגתא דרבי טרפון ורבנן אלא תרוייהו כרבנן דסומכוס והכא בצרורות כי אורחייהו ובדאייעד והשתא פשיט בעיא דרבא דיש העדאה לצרורות דאיירי בצרורות כי אורחייהו וכן משמע מדקאמר או דלמא תולדה דרגל היא משמע דאיירי בלא שינוי וכן מדמייתי עלה הידוס אינו מועד דאכי אורחיה מייתי לה לעיל ותימה דלקמן (בבא קמא דף יט.) מוכח דמיירי על ידי שינוי גבי הא דבעי רב אשי יש שינוי בצרורות וקאמר ותפשוט מדבעי רבא יש העדאה מכלל דאין שינוי פירוש דאי יש שינוי היכי אתי מרביע נזק לנזק שלם וכן לקמן פריך והא משונה הוא משמע דאי הוה מוקמא פלוגתייהו בהעדאה ניחא משמע דבעיא דרבא על ידי שינוי איירי ונראה דבתרוייהו מבעיא ליה אם יש העדאה או לאו דאי יש העדאה בצרורות כי אורחייהו גם על ידי שינוי יש העדאה דעיקר העדאה בקרן כתיבה ואי אין העדאה בכי אורחייהו גם ע"י שינוי אין העדאה דע"י העדאה לא הוי טפי מכי אורחיה ומה שפ"ה דבעי' דיש העדאה לא שייך לאוקמא בכי אורחיה דכיון דהוי אורחיה מה לי פעם ראשונה מה לי פעם רביעית לאו פירכא הוא כיון דדמייה רחמנא לקרן בחצי נזק שייכא ביה העדאה: