עירובין פט:

פרק ט׳ · כל גגות

Eruvin 89b · Chapter 9: Kol Gaggot

רְשׁוּת לְעַצְמוֹ. בִּשְׁלָמָא לִשְׁמוּאֵל נִיחָא, אֶלָּא לְרַב קַשְׁיָא. אָמְרִי בֵּי רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: שֶׁלֹּא יְטַלְטֵל שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג זֶה, וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג זֶה. וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כִּי הֲוֵינַן בְּבָבֶל הֲוָה אָמְרִינַן: בֵּי רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמְרוּ: אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, וְהָנֵי דְּבֵי שְׁמוּאֵל תָּנוּ: אֵין לָהֶן אֶלָּא גַּגָּן. מַאי ״אֵין לָהֶן אֶלָּא גַּגָּן״, לָאו דִּשְׁרוּ לְטַלְטוֹלֵי בְּכוּלֵּיהּ? וּמִי אַלִּימָא מִמַּתְנִיתִין, דְּאוֹקֵימְנָא שֶׁלֹּא יְטַלְטֵל שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג זֶה וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג זֶה?! הָכִי נָמֵי, שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג זֶה וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג זֶה. אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא שְׁמִיעַ לִי הָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַתְּ אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן, וְאַהָא אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן: גַּג גָּדוֹל הַסָּמוּךְ לְקָטָן — הַגָּדוֹל מוּתָּר, וְהַקָּטָן אָסוּר. וַאֲמַרְתְּ לַן עֲלַהּ: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ דִּיּוּרִין עַל זֶה וְדִיּוּרִין עַל זֶה, דְּהָוְיָא לַהּ הָא דְּקָטָן מְחִיצָה נִדְרֶסֶת. אֲבָל אֵין דִּיּוּרִין עַל זֶה וְעַל זֶה — שְׁנֵיהֶן מוּתָּרִין. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא הָכִי אֲמַרִי לְכוּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ מְחִיצָה עַל זֶה וּמְחִיצָה עַל זֶה, דְּגָדוֹל מִישְׁתְּרֵי בְּגִיפּוּפֵי, וְקָטָן נִפְרָץ בִּמְלוֹאוֹ. אֲבָל אֵין מְחִיצָה לֹא עַל זֶה וְלֹא עַל זֶה — שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. וְהָא דִּיּוּרִין אֲמַרְתְּ לַן! אִי אֲמַרִי לְכוּ דִּיּוּרִין, הָכִי אֲמַרִי לְכוּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ מְחִיצָה רְאוּיָה לְדִירָה עַל זֶה וּמְחִיצָה רְאוּיָה לְדִירָה עַל זֶה, דְּגָדוֹל מִישְׁתְּרֵי בְּגִיפּוּפֵי וְקָטָן נִפְרָץ בִּמְלוֹאוֹ. אֲבָל יֵשׁ מְחִיצָה רְאוּיָה לְדִירָה עַל הַגָּדוֹל, וְאֵין רְאוּיָה לְדִירָה עַל הַקָּטָן — אֲפִילּוּ קָטָן שְׁרֵי לִבְנֵי גָדוֹל. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּלָא עֲבוּד מְחִיצָה, סַלּוֹקֵי סַלִּיקוּ נַפְשַׁיְיהוּ מֵהָכָא. כְּהָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן: עָשָׂה סוּלָּם קָבוּעַ לְגַגּוֹ — הוּתַּר בְּכׇל הַגַּגִּין כּוּלָּן. אָמַר אַבָּיֵי: בָּנָה עֲלִיָּיה עַל גַּבֵּי בֵּיתוֹ וְעָשָׂה לְפָנֶיהָ דַּקָּה אַרְבַּע — הוּתַּר בְּכׇל הַגַּגִּין כּוּלָּן. אָמַר רָבָא: פְּעָמִים שֶׁהַדַּקָּה לְאִיסּוּר, הֵיכִי דָּמֵי — דַּעֲבִידָא לַהֲדֵי תַּרְבִּיצָא דְבֵיתֵיהּ, דְּאָמַר

רשות לעצמו - קא סלקא דעתך כל אחד יטלטל בגגו משמע: והני דבי שמואל תנו - אית מתניתא בידייהו דמותבי מינה תיובתא לדבי רב דקתני אין להן לכל אחד אלא גגו דמשמע דלא יטלטלו אלא בגגו הא בגגו יטלטלו: לא שמיע לי הא שמעתא - דשמואל דנימא גוד אסיק במחיצות כי הני שאין ניכרות: גג גדול סמוך לקטן - גדול עודף עליו לכאן ולכאן: הגדול מותר - לטלטל בו דיורין שבו ואפילו לרב דהא מחיצות של מטה שישנן בעודפו לכאן ולכאן מחיצות הניכרות הן וגוד אסקינהו ואית להו גיפופי והך פירצה שכנגד הקטן פתחא הוי לגדול ואין קטן אוסר עליו דהוי כשתי חצירות ופתח ביניהם: אבל קטן אסור - דלדידיה הוי מלואו ולאו פתחא הוא ואסרי עליה בני גדול: שיש דיורין על זה ועל זה - שעוברין כל שעה מזה לזה הלכך ליכא למימר גוד אסיק במחיצה התחתונה שביניהם מפני שנדסרת היא: אבל אין בהן דיורים - אמרינן בה גוד אסיק ומותר אף הקטן אלמא אף במחיצה שאינה ניכרת אית ליה לשמואל גוד אסיק דאי לאו דמחוברין הן אין דריסה מזה לזה: שיש מחיצה על זה ועל זה - כל סביבותיהן חוץ מכנגד חבורן דהשתא מישתרי גדול בגיפופי: אבל אין מחיצה לא לכאן ולא לכאן שניהן אסורין - דקטן נמי אסר אגדול דהואיל ולא הוו גיפופי ממש אלא על ידי גוד אסיק לא הוו גיפופי לשוויה פתחא לגביה דפתחא דמינכר בעינן וכה"ג לא עבדי אינשי: אי אמרי לכו דיורין - אם הזכרתי לכם שום דירה בדבר כך אמרתי לכם רב יוסף חלה ושכח תלמודו: לא שנו - דקטן אסור בין לדיורי קטן בין לדיורי גדול אלא שיש מחיצה ראויה לדירה כלומר מחיצה קבוע וקיימא דתרוייהו גלו דעתייהו דבעו אשתמושי כל חד בדידיה הלכך גדול מותר בשלו דפתחא הוא ולא אסר קטן עלייהו וקטן אסור לשניהם משום דנפרץ במלואו לגדול ואסרי עליה בני גדול ולדידהו נמי לא מישתרי דכיון דעבד ליה מריה מחיצה קבועה לא סליק נפשיה מיניה ולא אחלי לגבייהו: סלוקי סליקו נפשייהו - בני קטן מגגו ואחליה לבני גדול: הותר בכל הגגין - ואפילו לרבנן דכיון דאינהו לא עביד סולם סליקו נפשייהו ואחלינהו לגביה: בנה עלייה - והקיף כל גגו מחיצות לעלייה: דקה - פתח קטן פתוח לצד הגגין: הותר בכולן - דגלי דעתיה דקא מחזיק בהו והם לא הקפידו לעשות כן אחלינהו לגביה: פעמים שהדקה לאיסור - ואפילו לרבי מאיר דמשוי כל הגגות רשות אחת אסור בהן: דעבדה להדי תרביציה - שפתח לצד גינתו ומחיצה של צד הגגין הניח סתומה:

וקטן נפרץ במילואו - כגון שהגג קטן נכנס לתוך הגדול כדאוקימנא פרק קמא (דף ט:) דמתניתין דחצר קטנה שנפרצה לגדולה בנכנסין כותלי קטנה לגדולה שלא יהא נראה מבחוץ ושוה מבפנים: ועשה לפניה דקה ד' הותר בכל הגגין - לפי מה שמפרש בכיצד מעברין (לעיל עירובין דף נט: ושם סא.) דדקה היא מחיצה מפרש ר"י הכא דכשבנה עלייה ועשה מחיצה כל סביב גגו ופתחה לצד הגגין ועשה לפני הפתח דקה ד' אז הוי תשמיש קבוע אבל בלא דקה ירא להשתמש שם תשמיש קבוע מפני בני גגין אחרים וקשה דבלא דקה נמי אמר לעיל דאם יש מחיצה ראויה לדירה על הגדול ולא על הקטן דאפילו קטן נמי שרי לבני גדול ור"ח גרס הותרו כל הגגין פירוש אם עירבו שאר הגגין וזה לא עירב עמהם אינו אוסר עליהם דכיון דעשה דקה סילק עצמו מהם וצריך לומר לפירושו דלצד הגגין הוא פרוץ במילואו או עלייה אינה אלא בחצי הגג שאם היה כל הגג מוקף מחיצה בלא דקה נמי לא היה אוסר ולשון פעמים שהדקה לאיסור צריך ליישב דהדקה אינה עושה לא איסור ולא היתר: