נדרים פח:

פרק יא׳ · ואלו נדרים

Nedarim 88b · Chapter 11: VeEllu Nedarim

כְּמַאן אָזְלָא הָא שְׁמַעְתָּא דְּרַב — כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: יַד אִשָּׁה כְּיַד בַּעְלָהּ. וּרְמִינְהוּ: כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בְּמָבוֹי? מַנִּיחַ אֶת הֶחָבִית וְאוֹמֵר: הֲרֵי זֶה לְכׇל בְּנֵי מָבוֹי. וּמְזַכֶּה לָהֶן עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, וְעַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ קְנָה יָתְהוֹן בַּעְלַהּ, עֵירוּב לָא נָפֵיק מֵרְשׁוּתֵיהּ דְּבַעַל! אָמַר רָבָא: אַף עַל גַּב דְּאָמַר רַבִּי מֵאִיר יַד אִשָּׁה כְּיַד בַּעְלָהּ, מוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר לְעִנְיַן שִׁיתּוּף, דְּכֵיוָן דִּלְזַכּוֹת לַאֲחֵרִים הוּא מִיַּד בַּעְלָהּ — זָכְיָא. אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: אֵלּוּ שֶׁזָּכִין לָהֶן: [עַל יְדֵי] בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים. וְאֵלּוּ שֶׁאֵין זָכִין לָהֶן: עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, וְאִשְׁתּוֹ! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין בְּשֶׁיֵּשׁ לָהּ חָצֵר בְּאוֹתוֹ מָבוֹי עָסְקִינַן, דְּמִגּוֹ דְּזָכְיָא לְנַפְשַׁהּ — זָכְיָא לְאַחֲרִינֵי. מַתְנִי׳ ״וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁהּ יָקוּם עָלֶיהָ״, כֵּיצַד? אָמְרָה ״הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם״, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.

כמאן אזלא הא שמעתא דרב - דמתרץ למתני' דיד אשה כיד בעלה: כרבי מאיר - דאמר בעלמא דיד אשה כיד בעלה: ורמינהו כיצד משתתפין כו' - במסכת עירובין וסתם מתני' ר' מאיר: אמר רבא דאע"ג דאמר רבי מאיר - בעלמא יד אשה כיד בעלה וכמי שנתן לחתנו דמי: מודה רבי מאיר לענין שיתוף דכיון דלזכות לאחרים הוא מיד בעלה זכיא - כלומר כיון דבעל דעתו הוי לזכות לאחרים על ידי אשתו נמי יצא מיד בעלה ואין לו רשות בהן כלום ואהכי מזכי להו על ידה אבל בעלמא כגון דיהיב מתנה לאשתו אימא לך דיד אשה כיד בעלה: אלו שזכין - גבי שיתוף מבוי קמיירי שמזכה משלו לכל בני מבוי: על ידי בנו ובתו הגדולים - שכבר יצאו מרשותו אבל לא על ידי בנו ובתו הקטנים שידן כידו וכן לא על ידי אשתו אלמא לר"מ אפ. לו על ידי שיתוף יד אשה כיד בעלה דמיא: אלא אמר רב אשי מתניתין - דלעיל דקאמר דיכול לזכות לכל בני מבוי על ידי אשתו: כשיש לה חצר באותו מבוי - לאותה אשה שאין חצרה זקוקה לבעלה דמגו דזכיא לנפשה לההוא חצר זכיא נמי לאחריני את השיתוף: מתני' ונדר אלמנה וגרושה כיצד - באיזה ענין אמר קרא כנדר אלמנה וגרושה יקום עליה: אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום - ובשעת שנדרה היתה אלמנה או גרושה: אע"פ שניסת בתוך ל' יום - קודם שיחול הנדר עליה ואיכא למימר הואיל ולא חל הנדר עליה יפר לה בעל אפי' הכי אין יכול להפר דבתר אמירה אזלינן והוי להו קודמין ואין הבעל מפר בקודמין:

כמאן אזלא הך שמעתא דרב כר"מ - דאמר פרק קמא דקידושין דיד עבד כיד רבו דמי ומשמע ליה לרבי [זירא] דהכי נמי אמר גבי אשה ומתני' ר"מ דסתם משנה ר"מ: ורמינהו כיצד משתתפין במבוי - פירוש שיש הרבה חצירות פתוחות למבוי ואסורות לטלטל בתוכו להוציא ולהכניס בתוכו: מניח חבית של יין - ומזכה להם על ידי אשתו והוי כאילו הכא דיירי ואין אוסרין זה על זה: ואי אמרת יד אשה כיד בעלה כו' - אלא שמע מינה דר' מאיר לא אמר אלא בעבד אבל לא באשה וקשה לרב: כיון דלזכות אחרים מיד בעלה זכיא - כיון דבעל עצמו מזכה בהם ומסתלק עצמו מחלקו [זכיא כדאמרי' במתנת [הבעל] שאין הבעל אוכל פירות: איתיביה רבינא לרב אשי - אמתני' דעירובין קאי ולא קאי אהך סוגיא כלל: ואלו שזכין - כלומר שמזכין על ידן וכו' ואשתו: בשיש לה בית בחצר - ואוסר ביתה על המבוי וצריך הבעל לזכות גם לעצמה והיא קונה כדאמר כיון דבעל יהיב לה מגו דזכיא לנפשה קניא לאחרינא בהכי מיירי מתניתין דעירובין וברייתא דאבל לא על ידי אשתו כשאין לה בית בחצר ואין זוכה לאחרים דלא הוי כאילו הבעל נותן לעצמה: ונדר אלמנה וגו' - קיימא מתניתין אקרא כיצד אמרינן פנויה שאמרה: אינו יכול להפר - דאמרינן דאזלינן בתר שעת נדרה ואז היתה אלמנה ובעל אינו מיפר בקודמין: