נדריםמא.
טוען את הדף…
וְשָׁטִיחַ. ״בְּחֹסֶר כֹּל״, אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַב: בְּלֹא נֵר וּבְלֹא שֻׁלְחָן. רַב חִסְדָּא אָמַר: בְּלֹא אִשָּׁה. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: בְּלֹא שַׁמָּשׁ. רַב נַחְמָן אָמַר: בְּלֹא דֵּעָה. תָּנָא: בְּלֹא מֶלַח וּבְלֹא רְבָב. אָמַר אַבָּיֵי: נָקְטִינַן — אֵין עָנִי אֶלָּא בְּדֵעָה. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: דְּדָא בֵּיהּ — כּוּלָּא בֵּיהּ, דְּלָא דָּא בֵּיהּ — מָה בֵּיהּ. דָּא קָנֵי — מָה חָסַר, דָּא לָא קָנֵי — מָה קָנֵי. אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: אֵין הַחוֹלֶה עוֹמֵד מֵחׇלְיוֹ עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ עַל כֹּל עֲוֹנוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַסֹּלֵחַ לְכׇל עֲוֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכׇל תַּחֲלוּאָיְכִי״. רַב הַמְנוּנָא אָמַר: חוֹזֵר לִימֵי עֲלוּמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רֻטְפַשׁ בְּשָׂרוֹ מִנֹּעַר יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו״. ״כׇּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחׇלְיוֹ״, אָמַר רַב יוֹסֵף: לוֹמַר דִּמְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ. רַב יוֹסֵף חֲלַשׁ, אִיעַקַּר לֵיהּ תַּלְמוּדֵיהּ, אַהְדְּרֵיהּ אַבָּיֵי קַמֵּיהּ. הַיְינוּ דִּבְכָל דּוּכְתָּא אָמְרִינַן, אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא שְׁמִיעַ לִי הָדָא שְׁמַעְתָּא, אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַתְּ אַמְרִיתַהּ נִיהֲלַן, וּמַהָא מַתְנִיתָא אַמְרִיתַהּ נִיהֲלַן. כִּי הֲוָה גְּמִיר רַבִּי תְּלָת עֶשְׂרֵי אַפֵּי הִילְכָתָא, אַגְמְרֵיהּ לְרַבִּי חִיָּיא שִׁבְעָה מִנְּהוֹן. לְסוֹף חֲלַשׁ רַבִּי, אַהְדַּר רַבִּי חִיָּיא קַמֵּיהּ הָנְהוּ שִׁבְעָה אַפֵּי דְּאַגְמְרֵיהּ, שִׁיתָּא אַזְּדּוּ. הֲוָה הָהוּא קַצָּרָא, הֲוָה שְׁמִיעַ לֵיהּ לְרַבִּי כְּדַהֲוָה גָּרֵיס לְהוּ. אֲזַל רַבִּי חִיָּיא וּגְמַר יָתְהוֹן קַמֵּי קַצָּרָא וַאֲתָא וְאַהְדַּר יָתְהוֹן קַמֵּי רַבִּי. כַּד הֲוָה חָזֵי לֵיהּ רַבִּי לְהָהוּא קַצָּרָא אֲמַר לֵיהּ רַבִּי: אַתָּה עָשִׂיתָ אוֹתִי וְאֶת חִיָּיא. אִיכָּא דְאָמְרִי, הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת חִיָּיא, וְחִיָּיא עָשָׂה אוֹתִי. וְאָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: גָּדוֹל נֵס שֶׁנַּעֲשֶׂה לַחוֹלֶה יוֹתֵר מִן הַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה אֵשׁ שֶׁל הֶדְיוֹט, וְהַכֹּל יְכוֹלִים לְכַבּוֹתָהּ. וְזוֹ שֶׁל חוֹלֶה — שֶׁל שָׁמַיִם הִיא, וּמִי יָכוֹל לְכַבּוֹתָהּ? וְאָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ קִיצּוֹ שֶׁל אָדָם הַכֹּל מוֹשְׁלִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה כׇל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי״. רַב אָמַר מִן הָדֵין קְרָא: ״לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ״. רַבָּה בַּר שֵׁילָא אֲמַרוּ לֵיהּ: שְׁכֵיב גַּבְרָא. גָּבוֹהַּ הֲוָה, רְכִיב גִּירְדּוֹנָא זוּטְרָא, מְטָא תִּיתּוּרָא אִיסְתְּוִיט, שַׁדְיֵיהּ וְקָא שָׁכֵיב. קָרֵי עַל נַפְשֵׁיהּ: ״לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם״. שְׁמוּאֵל חַזְיַיהּ לְהָהוּא קְרוּקִיתָא דְעַקְרַבָּא יְתִיבָא עַל אַקְרוּקְתָּא וְעָבְרָה נַהֲרָא טָרְקָא גַּבְרָא וּמָיֵית. קָרֵי עֲלֵיהּ ״לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם״. אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מְבַקְּרִין אֶת הַחוֹלֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁחֲלָצַתּוּ חַמָּה. לְאַפּוֹקֵי מַאי? לְאַפּוֹקֵי הָא דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פְּרָטָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אֵין מְבַקְּרִין לֹא חוֹלֵי מֵעַיִים וְלֹא חוֹלֵי הָעַיִן וְלֹא מְחוּשֵׁי הָרֹאשׁ. בִּשְׁלָמָא חוֹלֵי מֵעַיִים — מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא. אֶלָּא חוֹלֵי הָעַיִן וּמְחוּשֵׁי הָרֹאשׁ מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּרַב יְהוּדָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: דִּיבּוּרָא קַשְׁיָא לְעֵינָא וּמְעַלֵּי לְאִישָּׁתָא. אָמַר רָבָא: הַאי אִישָּׁתָא, אִי לָאו דְּפַרְווֹנְקָא דְּמַלְאֲכָא דְמוֹתָא, מְעַלֵּיושטיח - עור לאכול עליו: בלא מלח ובלא רבב - דמלפת בהו: רבב - שומן: דדא ביה כולא ביה - מי שיש בו דעת כמי שיש בו הכל שאינו נחסר כלום: דא קני מה חסר - מי שקנה דעת אינו חסר כלום: חוזר לימי עלומיו - דנעשה כתינוק שלא טעם טעם חטא: שנא' רוטפש - כלומר כשעת רטוב ופש כמו [פרו ורבו מתרגמינן] פושו וסגו: מנוער - מן החולי ישוב כמו שהיה בימי עלומיו: כל משכבו הפכת בחליו - כל סדר הצעת למודו המסודר לו נהפך לו בחליו ומשכחו: תליסר אפי הלכתא - שהיה שונה למודו בי"ג פנים: שיתא אזלו ליה - ששכחם: קצרא - כובס: אתה עשית אותי ואת חייא - דגמר להו דכל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן: הכל מושלין בו - להמיתו אפי' זבוב אפילו יתוש: למשפטיך עמדו היום כל עבדיך - דכיון שנשפט בישיבה של מעלה הכל נעשו עבדיו של הקב"ה ליפרע הימנו: גברא גבוה הוי רכיב גירדנא זוטא - פרדה קטנה: תיתורא - גשר: ואסתויט - נתפחדה הפרדה ושדייה מינה ושכיב ואע"פ שהפרדה נמוכה ואיהו היה ארוך כל כך דלא נפל אלא מעט מת: אקרוקתא - צפרדע ועקרב אינו יכול לשוט בנהר ונשאו צפרדע עליו להעבירו בנהר לנשוך את האיש:שטיח - עור מבושל שאוכלין עליו ונושאין אותו עוברי דרכים עמם: דדא ביה - שיש בו דעה: דא לא קני - דעה מה קני: הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי: חוזר לימי עלומיו - דבריא החולה כשנתרפא יותר מלפני שחלה: תליסר אפי הלכתא - י"ג פנים של הלכות משנה: אתה עשית את חייא - כלומר למדת לו: למשפטיך - כלומר כשעמדו בריותיך למשפטיך הכל עבדים להביא עליהם מה שצוית: גברא רבה - אדם גדול: גירדגא זוטרא - פרד קטן: איטיוטי - נבעת. כמו קמא טיוטא נקטיה בבא קמא (דף לז:): אקרוקתא - צפרדע: שחלצתו חמה - שהחזיק חמימותו ועדיין הוא חולה: