נדרים עב.

פרק י׳ · נערה המאורסה

Nedarim 72a · Chapter 10: Na'arah HaMeorasah

תָּא שְׁמַע: אֵימָתַי אָמְרוּ ״מֵת הַבַּעַל, נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב״ — בִּזְמַן שֶׁלֹּא שָׁמַע הַבַּעַל, אוֹ שָׁמַע וְהֵפֵר, אוֹ שָׁמַע וְשָׁתַק וּמֵת בּוֹ בַּיּוֹם. וְאִי אָמְרַתְּ גֵּירוּשִׁין כִּשְׁתִיקָה דָּמוּ, לִיתְנֵי נָמֵי ״אוֹ שָׁמַע וְגֵירַשׁ״! מִדְּלָא תָּנֵי הָכִי — שְׁמַע מִינַּהּ גֵּירוּשִׁין כַּהֲקָמָה דָּמוּ. אֵימָא סֵיפָא: אֲבָל אִם שָׁמַע וְקַיָּים, אוֹ שָׁמַע וְשָׁתַק וּמֵת בְּיוֹם שֶׁל אַחֲרָיו — אֵין יָכוֹל לְהָפֵר. וְאִי אָמְרַתְּ גֵּירוּשִׁין כַּהֲקָמָה דָּמוּ, לִיתְנֵי ״וְאִם שָׁמַע וְגֵירֵשׁ״! אֶלָּא מִדְּלָא קָתָנֵי הָכִי, שְׁמַע מִינַּהּ: גֵּירוּשִׁין כִּשְׁתִיקָה דָּמוּ. אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינֵּיהּ. אִי רֵישָׁא דַּוְקָא — נָסֵיב סֵיפָא מִשּׁוּם רֵישָׁא. אִי סֵיפָא דַּוְקָא — נָסֵיב רֵישָׁא מִשּׁוּם סֵיפָא. תָּא שְׁמַע: נָדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה, וְנִתְגָּרְשָׁה וְנִתְאָרְסָה בּוֹ בַּיּוֹם, אֲפִילּוּ לְמֵאָה — אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפִירִין נְדָרֶיהָ. שְׁמַע מִינַּהּ גֵּירוּשִׁין כִּשְׁתִיקָה דָּמוּ, דְּאִי כַּהֲקָמָה דָּמוּ — מִי מָצֵי מֵיפַר אָרוּס אַחֲרוֹן נִידְרֵי דְּאוֹקֵים אָרוּס רִאשׁוֹן? הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, בְּשֶׁלֹּא שָׁמַע אָרוּס רִאשׁוֹן. אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא בּוֹ בַּיּוֹם? אֲפִילּוּ לְאַחַר מֵאָה יָמִים נָמֵי! כְּשֶׁלֹּא שָׁמַע אָרוּס וְשָׁמַע הָאָב, דְּבוֹ בַּיּוֹם הוּא דְּמָצֵי מֵיפַר, אֲבָל מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא מָצֵי מֵיפַר. תָּא שְׁמַע: נָדְרָה בּוֹ בַּיּוֹם, גֵּירְשָׁהּ וְהֶחְזִירָהּ בּוֹ בַּיּוֹם — אֵין יָכוֹל לְהָפֵר. שְׁמַע מִינַּהּ: גֵּירוּשִׁין כַּהֲקָמָה דָּמוּ. אָמְרִי: הָכָא בִּנְשׂוּאָה עָסְקִינַן, וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּאֵין יָכוֹל לְהָפֵר, מִשּׁוּם דְּאֵין הַבַּעַל מֵיפֵר בְּקוֹדְמִין.

אי רישא דוקא נסיב סיפא משום רישא - כלומר לא תקשה סיפא לרישא אע"ג דמרישא שמעינן דגירושין כהקמה דמו ובסיפא שמעינן דכשתיקה דמו לא קשיין אהדדי דאימא רישא דוקא דגירושין כי הקמה דמו והאי דלא תני סיפא שמע וגירשה משום דלא נסיב לה אלא משום רישא ותנא לא בעי לאוסופי מידי בסיפא טפי מרישא: א"נ סיפא נמי דוקא - דגירושין כשתיקה דמו: הכא במאי עסקינן בשלא שמע ארום ראשון - קודם שגירשה ואהכי מצי מיפר ארוס אחרון הא לאו הכי לא דגירושין כי הקמה דמו: מאי איריא - אי נתארסה לאחר בו ביום דמצי למיפר לה: אפילו לאחר מאה ימים נמי - אם נתארסה לאחר ליהוי ארוס אחרון מיפר הואיל ולא נראו לארוס ראשון: אין הבי נמי אלא הב"ע בשלא שמע ארוס ראשון אבל שמע האב - והואיל דבו ביום שמע צריך להפר בו ביום כדכתיב ביום שמעו: הכא בנשואה עסקינן - הא דקתני גירשה והחזירה כגון שנשאת ונדרה וגירשה ביום ששמע והחזירה בו ביום דעכשיו יצאה שעה אחת לרשות עצמה ואע"פ שהחזירה נעשית כנשואה לאחר דלא מצי מיפר דעכשיו הן קודמין כדתנן (לעיל נדרים דף ע ז.) זה הכלל כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה מפירין נדריה הא יצאה לרשות עצמה אין מפירין משום דאין הבעל מיפר בקודמין:

ליתני שמע וגירש - ומת בו ביום מדלא תני הכי וכו': ליתני שמע וגירש - ומת ביום שלאחריו דאין אב מיפר מדלא תני הכי וכו': אלא מהא ליכ' למשמע - דשמא רישא דווקא ושמא סופא דווקא ולא קשי' רישא שסיפא דאי רישא דווקא דגירושי' כהקמ' ובדין הוא דליתני בסיפא שמע וגירשה נסיב סיפא משו' רישא דברישא לא מצי למיתני ליה וסיפא דדווקא לגירושי' עשתיקה ובדין הוא דברישא מצי למיתני שמע וגירש משום סיפא לא נסיב לה לא תני לה ברישא: ת"ש נדרה והיא ארוסה ונתקדשה בו ביום - וס"ד מדנקט בו ביום מיירי ששמכ בעל וכשגירה הרי קיים אי גירושי' כהקמה.