נדריםעו.
טוען את הדף…
אֵימָא סֵיפָא, אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם מַטְבִּילִין כְּלִי טָמֵא לִיטָּהֵר, יַטְבִּילוּ כְּלִי לִכְשֶׁיִּטְמָא לִיטָּהֵר? שְׁמַע מִינַּהּ חָיְילִין. אָמְרִי: רַבָּנַן לָא קָיְימִי לְהוֹן בְּטַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ: מַאי סְבִירָא לָךְ? אִי סְבִירָא לָךְ דְּחָיְילִין וּבָטְלִין — תִּהְוֵי כְּלִי תְּיוּבְתָּךְ, אִי לָא סְבִירָא לָךְ דְּחָיְילִין — תִּהְוֵי מִקְוֶה תְּיוּבְתָּךְ. תָּא שְׁמַע, אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמָה זְרָעִים טְמֵאִים, כֵּיוָן שֶׁזְּרָעָן בְּקַרְקַע טְהוֹרִין, זְרוּעִין וְעוֹמְדִים — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? שְׁמַע מִינַּהּ לָא חָיְילִין. וְרַבָּנַן לָא דָּרְשִׁי קַל וָחוֹמֶר? וְהָא תַּנְיָא: יָכוֹל יִמְכּוֹר אָדָם אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה? אָמְרַתְּ קַל וָחוֹמֶר: מְכוּרָה כְּבָר — יוֹצְאָה, אֵינָהּ מְכוּרָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִּימָּכֵר?אימא סיפא אם מטבילין כלי טמא ליטהר יטבילו כלי טהור לכשיטמא - שיטהר ע"י טבילה זו דכוותיה גבי נדרים אם מפר אדם בנדרי אשתו לאמר שחלו עליה תאמר שיפר קודם שחלו לכשיחולו שיהיו מופרין אלמא מיחל חיילי והשתא קשיא רישא לסיפא: אמרי רבנן לא קים להו בטעמא דר"א וכו' והכי קאמרי ליה תיהוי כלי תיובתיך - מסיפא דברייתא דמכלי טמא יש תשובה להשיב דדייקינן מיניה דחיילי ולא בטלי ואי לא סבירא לך דחיילי אלא מעיקרא נמי לית בהו מששא הוי רישא דמקום תיובתיך דדייקינן מיניה דחיילי: כיון שזרען בקרקע טהורים - שעלו מטומאתן והזרעים טהורים: זרועים ועומדים - במחובר: לא כ"ש - שלא יקבלו טומאה שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע אף בנדרים מופרים ועומדים לא כ"ש דלא חיילי: ורבנן לא דרשי ק"ו - בתמיה כי האי גוונא דדריש ר"א בנדרים: יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה - אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים: מכורה כבר יוצאה - עכשיו כיון שהגיע ימי נערות כדאמרי' (קדושין ד.) ויצאה חנם אלו ימי נערות: אינו דין שלא תימכר - לאחר כשהיא נערה משום האי טעמא שאם מכורה כבר יוצאה עכשיו אף כאן נמי יהא יכול להפר לה קודם שנדרה הואיל ויפה כחו שאפי' לאחר שנדרה והגיע לכלל איסור יכול להפר לה ביום שמעו: