כתובותקיב:
טוען את הדף…
קָיְימִי מִשִּׁמְשָׁא לְטוּלָּא וּמִטּוּלָּא לְשִׁמְשָׁא. רַבִּי חִיָּיא בַּר גַּמָּדָא מִיגַּנְדַּר בְּעַפְרַהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחוֹנֵנוּ״. אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא — קָטֵיגוֹרְיָא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים. כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל אֲמַר צֵירוּף אַחַר צֵירוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂירִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר״. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: בָּזוֹזֵי, וּבָזוֹזֵי דְבָזוֹזִי. אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: עֲתִידִין כׇּל אִילָנֵי סְרָק שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּטְעֲנוּ פֵּירוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם״. הֲדַרַן עֲלָךְ שְׁנֵי דַּיָּינֵי גְזֵירוֹת וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹתקיימי משמשא לטולא - כשהשמש הגיע למקום שהן יושבין וגורסין וחמה מקדרת עליהן עומדין משם לישב בצל ובימי הצנה עומדין מן הצל ויושבין בחמה כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת ארץ ישראל: כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו: קטיגוריא - הרבה מסטינים ומלמדים חובה יעמדו עליהם: צירוף אחר צירוף - גזירות על גזירות: ועוד בה עשיריה - כשתשעה החלקים יהיו אבודין ולא נותר כי אם העשירית אף היא תשוב והיתה לבער: בזוזי ובזוזי דבזוזי - שוללים אחר שוללים: כי עץ נשא פריו - מדכתיב תאנה וגפן נתנו חילם הרי עץ פרי אמור מה תלמוד לומר כי עץ נשא פריו אף אילני סרק ישאו פרי: הדרן עלך שני דייני גזירותדור שבן דוד בא - איידי דאיירי בברכת העולם הבא דהיינו לימות המשיח נקט לה נמי הכא: עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות כו' - לפי שרוצה לסיים בדבר טוב נקט לה הכא ולא קאמרה לעיל דאיירי בהני מילי: הדרן עלך שני דייני גזירות