סוכה יז.

פרק א׳ · סוכה

Sukkah 17a · Chapter 1: Sukkah

מַתְנִי׳ הִרְחִיק אֶת הַסִּיכּוּךְ מִן הַדְּפָנוֹת שְׁלֹשָׁה טְפָחִים — פְּסוּלָה. בַּיִת שֶׁנִּפְחַת וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּיו — אִם יֵשׁ מִן הַכּוֹתֶל לַסִּיכּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, פְּסוּלָה. וְכֵן חָצֵר שֶׁהִיא מוּקֶּפֶת אַכְסַדְרָה, סוּכָּה גְּדוֹלָה שֶׁהִקִּיפוּהָ בְּדָבָר שֶׁאֵין מְסַכְּכִין בּוֹ — אִם יֵשׁ תַּחְתָּיו אַרְבַּע אַמּוֹת, פְּסוּלָה. גְּמָ׳ כׇּל הָנֵי לְמָה לִי? צְרִיכָא: דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בַּיִת שֶׁנִּפְחַת — מִשּׁוּם דְּהָנֵי מְחִיצוֹת לְבַיִת עֲבִידָן. אֲבָל חָצֵר הַמּוּקֶּפֶת אַכְסַדְרָה, דִּמְחִיצוֹת לָאו לְאַכְסַדְרָה עֲבִידִי — אֵימָא לָא, צְרִיכָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי, מִשּׁוּם דִּסְכָכָן סְכָךְ כָּשֵׁר הוּא, אֲבָל סוּכָּה גְּדוֹלָה שֶׁהִקִּיפוּהָ בְּדָבָר שֶׁאֵין מְסַכְּכִין בּוֹ, דִּסְכָכָהּ סְכָךְ פָּסוּל הוּא — אֵימָא לָא, צְרִיכָא. אָמַר רַבָּה: אַשְׁכַּחְתִּינְהוּ לְרַבָּנַן דְּבֵי רַב דְּיָתְבִי וְקָאָמְרִי: אֲוִיר פּוֹסֵל בִּשְׁלֹשָׁה, סְכָךְ פָּסוּל פּוֹסֵל בְּאַרְבָּעָה. וְאָמֵינָא לְהוּ אֲנָא: אֲוִיר דְּפוֹסֵל בִּשְׁלֹשָׁה מְנָא לְכוּ — דִּתְנַן: הִרְחִיק אֶת הַסִּיכּוּךְ מִן הַדְּפָנוֹת שְׁלֹשָׁה טְפָחִים — פְּסוּלָה. סְכָךְ פָּסוּל נָמֵי לָא לִיפְסֹיל אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, דִּתְנַן: בַּיִת שֶׁנִּפְחַת וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּיו, אִם יֵשׁ בֵּין הַסִּיכּוּךְ לַכּוֹתֶל אַרְבַּע אַמּוֹת — פְּסוּלָה! וַאֲמַרוּ לִי: בַּר מִינַּהּ דְּהַהִיא, דְּרַב וּשְׁמוּאֵל אָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מִשּׁוּם דּוֹפֶן עֲקוּמָּה נָגְעוּ בָּהּ. וְאָמֵינָא לְהוּ אֲנָא: מָה אִילּוּ אִיכָּא סְכָךְ פָּסוּל פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה וַאֲוִיר פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה מַאי? כְּשֵׁרָה. מַלְּיֵיהּ בְּשַׁפּוּדִין מַאי — פְּסוּלָה, וְלֹא יְהֵא אֲוִיר הַפּוֹסֵל בִּשְׁלֹשָׁה כִּסְכָךְ פָּסוּל הַפּוֹסֵל בְּאַרְבָּעָה! וַאֲמַרוּ לִי: אִי הָכִי, לְדִידָךְ נָמֵי דְּאָמְרַתְּ סְכָךְ פָּסוּל פּוֹסֵל בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, מָה אִילּוּ אִיכָּא סְכָךְ פָּסוּל פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וַאֲוִיר פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, מַאי? כְּשֵׁרָה. מַלְּיֵיהּ בְּשַׁפּוּדִין מַאי — פְּסוּלָה. לֹא יְהֵא אֲוִיר הַפּוֹסֵל בִּשְׁלֹשָׁה כִּסְכָךְ פָּסוּל הַפּוֹסֵל בְּאַרְבַּע אַמּוֹת! וְאָמֵינָא לְהוּ אֲנָא: הַאי מַאי? בִּשְׁלָמָא לְדִידִי דְּאָמֵינָא אַרְבַּע אַמּוֹת —

מתני' הרחיק הסיכוך מן הדפנות - לאו בגבהה קאמר אלא במשכה: פסולה - דאויר פוסל בשלשה אפילו מן הצד ומכאן אני אומר ומפרש הא דאמרינן שבסכך פסול מן הצד אמרינן דופן עקומה להכשיר עד ארבע אמות היינו דחשבינן לסכך כאילו מן הדופן ונעקם ונכפף למעלה ובאוירה ליכא למימר הכי ואיני מפרש רואין את הדופן כאילו הוא עקום והולך תחת הסכך פסול ומגיע לסכך כשר ומוציא את הפסול מן הסוכה דאם כן גם גבי אויר נמי נימא הכי: בית שנפחת וסיכך כו' - גגו נפחת באמצעו רחוק מן הדפנות לכל צד וסיכך על הפחת באמצעו ונמצא תקרת הבית שהיא פסולה משום תעשה ולא מן העשוי מפסקת בין דפנות לסכך כשר: אם יש מן הסיכוך - הכשר ולכותל ד' אמות פסול דבארבע אמות לא נאמר למשה מסיני דופן עקומה אבל בפחות כשרה הלכה למשה מסיני רואין תקרת הבית כאילו היא הדופן שנעקם למעלה ואין כאן סכך פסול לפסול הסוכה ולא יישן תחת זה: וכן חצר המוקפת אכסדרה - כל חצר שבהש"ס לפני הבתים והבתים פתוחין לו חצר זו מוקפת בתים מתוכה ופתוחין לה סביב מג' רוחותיה ולפני הבתים עשו אכסדראות סביב לשלשה רוחותיה והאכסדרה פתוחה היא ואין לה דופן לצד החצר ויש עליה תקרה וזה סיכך על גבה כל אוירה של כל חצר שבאמצע היקף אכסדראות ואין דופן לסוכה זו אלא מחיצות הבתים המפסיקות בין בתים לאכסדרה ונמצאת תקרת האכסדרה מפסקת סביב בין סכך לדפנות אם יש ברוחב האכסדרה ד' אמות פסולה פחות מארבע אמות כשרה דאמרינן דופן עקומה דוגמא לדבר קלוישטר"א בלשון אשכנז של איזה אומות הם הגלחים שיש לה אויר שיש בה עשבים והיקף אכסדרה סביב לו: שהקיפוה - סיבבו סביב לה סמוך לדפנות בדבר המקבל טומאה ובאמצעה נתן הסכך כשר: אם יש - תחת הסכך פסול ד' אמות פסולה אף הסכך כשר לפי שאין לה מחיצות פחות מכאן כשרה דאמרי' דופן עקומה: גמ' כל הני למה לי - לאשמועינן דופן עקומה בתלת בבי במתניתין ליתני חדא ולשמעינן לכולהו: משום דהני מחיצות לבית עבידן - להיות דופן לבית זה והרי הבית נעשה סוכה הלכך שדינן מחיצות בתר סוכה ע"י עיקום: אבל חצר המוקפת אכסדרה דמחיצות לאו לאכסדרה נעשו - אלא לבית הלכך ליכא למימרא תקרה אכסדרה עקימת דפנות הללו היא ולא שדינהו לדפנות הכא לצד סוכה: סכך כשר הוא - כלומר ממין סכך כשר הוא ופסולו משום תעשה ולא מן העשוי אבל דבר שאין מסככין בו שהוא מין פסול אימא לא ליכשריה על ידי עיקום: דיתבי וקאמרי - משמיה דרב: אויר פוסל - כל הסוכה בשלשה: וסכך פסול פוסל - את כל הסוכה בד': בר מינה דההיא - כלומר הראיה אינה עיקר: דרב ושמואל אמרי תרוייהו משום דופן עקומה נגעו בה - להכשיר דאמרינן דופן הוא ולא סכך ואין כאן פסול וכי אמרינן בארבעה כגון באמצע רחוק מן הכותל ד' אמות דאינו יכול לבטלן על ידי עקימת דופן ונמצא חוצץ בסוכה בין כשר לכשר וארבעה הוי מקום חשוב להיות חציצה: ואמינא להו אנא - תשובה לדבריהם: ומה אילו איכא סכך פסול פחות מארבעה - ואויר בצידו פחות משלשה מאי אמריתו ביה: כשרה - דליכא שיעור סכך פסול: מלייה - לההיא שיעורא בשפודין דאסור לסכך בהן משום מקבלי טומאה והויא בה ארבעה טפחים מסכך פסול: מאי - אמריתו ביה: פסולה - דאיכא חציצה ארבעה ומתחילה כשהיה אויר שהוא חמור היתה כשרה ועכשו שנהפך להיות קל נפסלה: לא יהא אויר - חמור שפוסל בג' פוסלה לסוכה זו כסכך פסול שהוא קל שאינו נפסל אלא בארבעה: אמרו לי אי הכי לדידך נמי - דאמרת שיעור סכך פסול ד' אמות דלית לך דטעמא דמתניתין משום דופן עקומה אלא זהו שיעורא לפסול אפילו באמצע אף זו תשובתך ומה אילו כו' ואויר פחות מג' בצדו: בשלמא לדידי דאמרי ארבע אמות - דקתני מתניתין פסולה הא פחות כשרה:

אויר פוסל. כל הסוכה בשלשה בין באמצע בין מן הצד סכך פסול פוסל כל הסוכה בארבעה באמצע כגון שהוא רחוק מן הכותל ארבע אמות דאינו יכול לבטלו משום עקימת דופן ונמצא חוצץ בין כשר לכשר ודוקא כשמתחיל מדופן האמצעי ומהלך על פני כל הסוכה עד הפתח דהשתא חוצץ האויר או הפסול בין כשר לכשר וליכא ג' דפנות לא לזה ולא לזה אבל אם מתחיל מן הדופן שבצד ומהלך עד הדופן שכנגדו אם נשאר מן הכשר לצד הדופן האמצעי כשיעור הכשר סוכה כשרה דהא אית לה ג' דפנות ושל צד הפתח פסולה והיכא דהאויר או הפסול אין מהלכין על פני כל הסוכה כגון דאיכא באמצע סוכה ג' על ג' אויר או ארבעה על ארבעה סכך פסול אם ממנו ועד הדופן האמצעי כדי הכשר סוכה הכל כשר בין מה שבצדדין בין מה שלצד הפתח ואפילו מה שיוצא לחוץ לגמרי דהואיל והכל מחובר לשיעור הכשר סוכה הרי זה כפסל היוצא מן הסוכה דניתר בלא דפנות כדאמרינן [לקמן] (דף יט.) דנידונין כסוכה ואפשר אפי' אין כדי הכשר סוכה ממנו עד דופן האמצעי מצטרפין זה עם זה לכדי הכשר סוכה ואין האויר והפסול חוצצין מאחר שהכשר מתחבר יחד דרך הצדדים: אילו איכא סכך פסול פחות מארבע ואויר פחות מג' מאי כשרה. ואין באויר שיעור לפסול ואין בסכך פסול שיעור לפסול אין מצטרפין זה עם זה לפסול כיון דלא שוו שיעורייהו להדדי כדאמרינן ומיהו היכא דאיכא שני טפחים סכך פסול ושנים של סכך פסול ואויר מפסיק ביניהם פחות מג' איכא לספוקי אם שני הפסולין מצטרפין לארבעה לפסול את הסוכה דשמא כיון דאויר מפסיק בינתים לא מצטרפי או שמא כיון דאין באויר ג' מצטרפין ומיהו היכא דליכא בפסולים ד' ואויר פחות מג' מפסיק ביניהם אין האויר משלימו לארבעה במה שחושבו כסתום מחמת לבוד דלא אמרינן לבוד להחמיר: