ברכותנו.
טוען את הדף…
אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי חֲנַנְיָא: אָמְרִיתוּ דְּחָכְמִיתוּ טוּבָא, אֵימָא לִי מַאי חָזֵינָא בְּחֶלְמַאי. אֲמַר לֵיהּ: חָזֵית דִּמְשַׁחֲרִי לָךְ פָּרְסָאֵי וְגָרְבִי בָּךְ, וְרָעֲיִי בָּךְ שִׁקְצֵי בְּחוּטְרָא דְּדַהֲבָא. הַרְהַר כּוּלֵּיהּ יוֹמָא, וּלְאוּרְתָּא חֲזָא. אֲמַר לֵיהּ שַׁבּוּר מַלְכָּא, לִשְׁמוּאֵל: אָמְרִיתוּ דְּחָכְמִיתוּ טוּבָא, אֵימָא לִי מַאי חָזֵינָא בְּחֶלְמַאי. אֲמַר לֵיהּ: חָזֵית דְּאָתוּ רוֹמָאֵי וְשָׁבוּ לָךְ, וְטָחֲנִי בָּךְ קַשְׁיָיתָא בְּרִחְיָיא דְּדַהֲבָא. הַרְהַר כּוּלֵּיהּ יוֹמָא, וּלְאוּרְתָּא חֲזָא. בַּר הֶדְיָא מְפַשַּׁר חֶלְמֵי הֲוָה. מַאן דְּיָהֵיב לֵיהּ אַגְרָא — מְפַשַּׁר לֵיהּ לִמְעַלְּיוּתָא, וּמַאן דְּלָא יָהֵיב לֵיהּ אַגְרָא — מְפַשַּׁר לֵיהּ לִגְרִיעוּתָא. אַבָּיֵי וְרָבָא חֲזוֹ חֶלְמָא. אַבָּיֵי יְהֵיב לֵיהּ זוּזָא, וְרָבָא לָא יְהֵיב לֵיהּ. אָמְרִי לֵיהּ: אַקְרִינַן בְּחֶלְמִין ״שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְגוֹ׳״. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: פָּסֵיד עִסְקָךְ וְלָא אַהֲנִי לָךְ לְמֵיכַל מֵעוּצְבָּא דְּלִבָּךְ. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: מַרְוַוח עִסְקָךְ וְלָא אַהֲנִי לָךְ לְמֵיכַל מֵחֶדְוָא דְּלִבָּךְ. אָמְרִי לֵיהּ: אַקְרִינַן ״בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד וְגוֹ׳״ לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: כְּבִישׁוּתֵיהּ. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: בְּנָךְ וּבְנָתָךְ נְפִישִׁי, וּמִינַּסְבָן בְּנָתָךְ לְעָלְמָא, וּמִדַּמְיָין בְּאַפָּךְ כִּדְקָא אָזְלָן בְּשִׁבְיָה. אַקְרְיֻין ״בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר״. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: בְּנָךְ וּבְנָתָךְ נְפִישִׁין, אַתְּ אָמְרַתְּ לְקָרִיבָךְ וְהִיא אָמְרָה לְקָרִיבַהּ, וְאָכְפָה לָךְ וְיָהֲבַתְּ לְהוֹן לְקָרִיבַהּ, דְּהָוֵי כְּעַם אַחֵר. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: דְּבֵיתְהוּ שְׁכִיבָא, וְאָתוּ בְּנֵיהּ וּבְנָתֵיהּ לִידֵי אִיתְּתָא אַחֲרִיתִי. דְּאָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב ״בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר״ — זוֹ אֵשֶׁת הָאָב. אַקְרִינַן בְּחֶלְמִין: ״לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ״. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: מַרְוַוח עִסְקָךְ וְאָכְלַתְּ וְשָׁתֵית וְקָרֵית פְּסוּקָא מֵחֶדְוָא דְלִבָּךְ. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: פָּסֵיד עִסְקָךְ, טָבְחַתְּ וְלָא אָכְלַתְּ וְשָׁתֵית וְקָרֵית לְפַכּוֹחֵי פַּחְדָּךְ. אַקְרִינַן ״זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה״. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ מֵרֵישֵׁיהּ, לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ מִסֵּיפֵיהּ. אַקְרִינַן ״זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכׇל גְּבוּלֶךָ וְגוֹ׳״. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ מֵרֵישֵׁיהּ, לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ מִסֵּיפֵיהּ. אַקְרִינַן ״וְרָאוּ כׇּל עַמֵּי הָאָרֶץ וְגוֹ׳״. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: נָפֵק לָךְ שְׁמָא דְּרֵישׁ מְתִיבְתָּא הָוֵית, אֵימְתָךְ נְפַלַת בְּעָלְמָא. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: בֵּדַיְינָא דְּמַלְכָּא אִתְּבַר, וּמִתְּפַסַתְּ בְּגַנָּבֵי, וְדָיְינִי כּוּלֵּי עָלְמָא קַל וָחוֹמֶר מִינָּךְ. לִמְחַר אִתְּבַר בֵּדַיְינָא דְּמַלְכָּא וַאֲתוֹ וְתָפְשִׂי לֵיהּ לְרָבָא. אָמְרִי לֵיהּ: חֲזַן חַסָּא עַל פּוּם דַּנֵּי. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: עִיף עִסְקָךְ כְּחַסָּא. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: מָרִיר עִסְקָךְ כִּי חַסָּא. אָמְרִי לֵיהּ: חֲזַן בִּשְׂרָא עַל פּוּם דַּנֵּי. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: בָּסֵים חַמְרָךְ, וְאָתוּ כּוּלֵּי עָלְמָא לְמִזְבַּן בִּשְׂרָא וְחַמְרָא מִינָּךְ. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: תָּקֵיף חַמְרָךְ, וְאָתוּ כּוּלֵּי עָלְמָא לְמִזְבַּן בִּשְׂרָא לְמֵיכַל בֵּיהּ. אָמְרִי לֵיהּ: חֲזַן חָבִיתָא דִּתְלֵי בְּדִיקְלָא. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: מִדְּלֵי עִסְקָךְ כְּדִיקְלָא. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: חֲלֵי עִסְקָךְ כְּתַמְרֵי. אָמְרִי לֵיהּ: חֲזַן רוּמָּנָא דְּקָדְחָא אַפּוּם דַּנֵּי, לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: עֲשִׁיק עִסְקָךְ כְּרוּמָּנָא. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: קָאוֵי עִסְקָךְ כְּרוּמָּנָא. אָמְרִי לֵיהּ: חֲזַן חָבִיתָא דִּנְפַל לְבֵירָא. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: מִתְבְּעֵי עִסְקָךְ, כִּדְאָמַר ״נְפַל פִּתָּא בְּבֵירָא וְלָא אִשְׁתְּכַח״. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: פָּסֵיד עִסְקָךְ וְשָׁדֵית לֵיהּ לְבֵירָא. אָמְרִי לֵיהּ: חֲזֵינַן בַּר חֲמָרָא דְּקָאֵי אַאִיסָדַן וְנוֹעֵר. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: מַלְכָּא הָוֵית, וְקָאֵי אָמוֹרָא עֲלָךְ. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: ״פֶּטֶר חֲמוֹר״ גְּהִיט מִתְּפִילָּךְ. אֲמַר לֵיהּ: לְדִידִי חֲזֵי לִי וְאִיתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: וָאו דְּ״פֶטֶר חֲמוֹר״ וַדַּאי גְּהִיט מִתְּפִילָּךְ. לְסוֹף אֲזַל רָבָא לְחוֹדֵיהּ לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דַּשָּׁא בָּרָיְיתָא דִּנְפַל. אֲמַר לֵיהּ: אִשְׁתְּךָ שָׁכְבָא. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי כַּכַּי וְשִׁנַּי דִּנְתוּר. אֲמַר לֵיהּ: בְּנָךְ וּבְנָתָךְ שָׁכְבָן. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי תַּרְתֵּי יוֹנֵי דְּפָרְחָן. אֲמַר לֵיהּ: תְּרֵי נְשֵׁי מְגָרְשַׁתְּ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי תְּרֵי גַּרְגְּלִידֵי דְלִפְתָּא. אֲמַר לֵיהּ: תְּרֵין קוּלְפֵי בָּלְעַתְּ. אֲזַל רָבָא הָהוּא יוֹמָא וִיתֵיב בֵּי מִדְרְשָׁא כּוּלֵּיהּ יוֹמָא. אַשְׁכַּח הָנְהוּ תְּרֵי סַגִּי נְהוֹרֵי דַּהֲווֹ קָמִנְּצוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אֲזַל רָבָא לְפָרוֹקִינְהוּ, וּמְחוֹהוּ לְרָבָא תְּרֵי. דְּלוֹ לְמַחוֹיֵיהּ אַחֲרִיתִי, אֲמַר: מִסְתַּיי, תְּרֵין חֲזַאי. לְסוֹף אֲתָא רָבָא וִיהֵיב לֵיהּ אַגְרָא. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי אֲשִׁיתָא דִּנְפַל. אֲמַר לֵיהּ: נְכָסִים בְּלֹא מְצָרִים קָנֵית. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי אַפַּדְנָא דְּאַבָּיֵי דִּנְפַל וְכַסְּיַין אַבְקֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אַבָּיֵי שָׁכֵיב וּמְתִיבְתֵּיהּ אָתְיָא לְגַבָּךְ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי אַפַּדְנָא דִידִי דִּנְפַל, וַאֲתוֹ כּוּלֵּי עָלְמָא שְׁקוּל לְבֵינְתָּא לְבֵינְתָּא. אֲמַר לֵיהּ: שְׁמַעְתָּתָךְ מִבַּדְּרָן בְּעָלְמָא. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דְּאִבְּקַע רֵישִׁי וּנְתַר מוּקְרִי. אֲמַר לֵיהּ: אוּדְרָא מִבֵּי סָדְיָא נָפֵיק. אֲמַר לֵיהּ: אַקְרְיוּן הַלֵּלָא מִצְרָאָה בְּחֶלְמָא. אֲמַר לֵיהּ: נִיסֵּי מִתְרַחְשִׁי לָךְ. הֲוָה קָא אָזֵיל בַּהֲדֵיהּ בְּאַרְבָּא. אָמַר: בַּהֲדֵי גַּבְרָא דְּמִתְרְחִישׁ לֵיהּ נִיסָּא לְמָה לִי. בַּהֲדֵי דְּקָא סָלֵיק נְפַל סִיפְרָא מִינֵּיהּ. אַשְׁכְּחֵיהּ רָבָא וַחֲזָא דַּהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ ״כׇּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַפֶּה״. אֲמַר: רָשָׁע, בְּדִידָךְ קָיְימָא, וְצַעַרְתַּן כּוּלֵּי הַאי. כּוּלְּהוּ מָחֵילְנָא לָךְ, בַּר מִבְּרַתֵּיה דְּרַב חִסְדָּא. יְהֵא רַעֲוָא דְּלִמְּסַר הַהוּא גַּבְרָא לִידֵי דְּמַלְכוּתָא דְּלָא מְרַחֲמוּ עֲלֵיהּ. אָמַר: מַאי אַעֲבֵיד? גְּמִירִי דְּקִלְלַת חָכָם, אֲפִילּוּ בְּחִנָּם הִיא בָּאָה, וְכׇל שֶׁכֵּן רָבָא דִּבְדִינָא קָא לָיֵיט. אָמַר: אֵיקוּם וְאֶגְלֵי, דַּאֲמַר מָר: גָּלוּת מְכַפֶּרֶת עָוֹן. קָם גְּלִי לְבֵי רוֹמָאֵי. אֲזַל יְתֵיב אַפִּתְחָא דְּרֵישׁ טוּרְזִינָא דְּמַלְכָּא. רֵישׁ טוּרְזִינָא חֲזָא חֶלְמָא. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי חֶלְמָא דְּעָיֵיל מַחְטָא בְּאֶצְבַּעְתִּי. אֲמַר לֵיהּ: הַב לִי זוּזָא, וְלָא יְהַב לֵיהּ. לָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דִּנְפַל תִּכְלָא בְּתַרְתֵּין אֶצְבְּעָתִי. אֲמַר לֵיהּ: הַב לִי זוּזָא, וְלָא יְהַב לֵיהּ, וְלָא אֲמַר לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דִּנְפַל תִּכְלָא בְּכוּלַּהּ יְדָא. אֲמַר לֵיהּ: נְפַל תִּכְלָא בְּכוּלְּהוּ שִׁירָאֵי. שָׁמְעִי בֵּי מַלְכָּא, וְאַתְיוּהּ לְרֵישׁ טוּרְזִינָא קָא קָטְלִי לֵיהּ. אָמַר לְהוּ: אֲנָא אַמַּאי? אַיְיתוֹ לְהַאי דַּהֲוָה יָדַע וְלָא אֲמַר. אַיְיתוּהוּ בַּר הֶדְיָא, אָמְרִי לֵיהּ: אַמַּטּוּ זוּזָא דִידָךְ חֲרַבוּקיסר – מלך רומי והיה לו תגר עם פרסיים: מאי חזינא – מאי אראה בלילה בחלום: משחרי לך פרסאי – עושים בך עבודת המלך כמו לא חמרא דחד מנהון שחרית (תרגום במדבר יו) ולשון חכמים (ספרי פ' דברים) הדבק לשחוור וישתחוו לך: שבור – מלך פרס: ושבו לך – ישללוך בשבי: וטחנו בך קשייתא – יכופו אותך לטחון גרעיני תמרים: פסיד עסקך – תתקלקל פרקמטיא שלך: ולא אהני לך למיכל – מתוך צערך לא יטעם לך שום מאכל: מרווח עסקך – ומתוך שמחתך לא תתאוה לאכול שתהיה שבע בשמחתך: והיא – אשתך: לפכוחי פחדך – להפיג דאגתך: מרישיה – זרע רב תוציא השדה: בדיינא דמלכא – אוצר שתכשיטי המלך שם ישבר על ידי גנבים ויעלילו עליך לומר שאתה גנבתם: קל וחומר מינך – אם רבא נחשד כל שכן שיחשדונו וזהו וייראו ממך: חסא – חזרת: עיף עסקך – כפול בריוח כחזרת שהיא רחבה וכפולה: מריר עסקך – שנאוי לכל ומר יהיה הסחורה שלך: חביתא – הם היו משתכרים ביין: חלי עסקך – מתוק כלומר שתתן סחורתך בזול: דקדחי – גדלה: עשיק עסקך – ביוקר תמכרנו כמו עשיק לגבך (ב"מ ד' נב.): לרבא א"ל קאוי עסקך – לשון קהוי הכל ישנאוהו: מתבעי עסקך – יתבקש עסקך ויחזרו אחריו לקנות: דקאי אאיסדן – מראשותיו כדמתרגמינן מראשותיו אסדוהי (בראשית כח): מלכא הוית – ראש ישיבה הדורש דרשות והמתורגמן עומד עליו באמורא להשמיע בקול רם לרבים כקול חמור הנוער: וי"ו דפטר חמור גהיט מתפילך – בפרשת והיה כי יביאך וכל פטר חמר תפדה בשה והוא חסר וי"ו ובתפילין של רבא כתבו הכותב מלא ואח"כ מחקו והיינו גהיט מחוק: דשא ברייתא – דלת חיצון שבבית: אתתך מתה – השומרת את הבית: ככי – שינים הפנימיות שקורין משילאר"י: תרתי נשי מגרשת – שאשתו של אדם קרויה יונה דכתיב יונתי תמתי: תרין קולפי בלעת – מכת מקל עב בראשו כראשי לפתות: בלא מצרים – נחלה בלא מצרים כלומר קרקעות רחבים ורבים: וכסיין אבקיה – כסוי עפר הפורח ממפולת החומה: ונתר מוקרי – נשר מוחו: אודרא מבי סדיא – המוכין יוצאין מן הכר שבמראשותיו: הללא מצראה – הלל שאנו קורין בפסח לפי שיש הלל אחר הקרוי הלל הגדול קורין לזה הלל המצרי: ניסי מתרחשי לך – שע"י נסים נקרא ניסן שעל כל צרה הבאה לישראל אומרים אותו על גאולתן: הוה קא אזיל – בר הדיא בהדיה דרבא: בארבא – בספינה: אמר בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי – שמא כאן יארע לו הנס שתטבע הספינה והוא ינצל: בדידך קיימא – בך הוא תלוי הפתרון אם לטובה אם לרעה והפכת לי לרעה: אשתו של רבא – בת רב חסדא היתה: טורזינא דמלכא – שומר אוצר המלך: נפל תכלא – תולע: