תכג. ואשר שאלת' על עיסה הנלקחת מן הגוי והיא פטורה מן החלה ולש בביתו עיסה אחרת ומצרפן יחד ובעיסה שלש בביתו היה שיעור חלה כיצד יפריש חלה שלא יפריש מן הפטור על החיוב נראה בעיני שא"א להפריש ממקום אחר עליו דקא מפריש מן החיוב על הפטור שהרי אף המעורב בטל מן התורה ברוב אם עיסה שלקח מן הגוי היא רוב ואותה עיסה שלא נתערב' היא חייבת ואע"ג דתרווייהו דרבנן דחלה בזה"ז דרבנן מ"מ כיון שבעיסה שנתערבה יש תרי מילי דרבנן דחלה זו רק מדרבנן חייבת ואפי' לא נתערב' ועוד שנתבטל ברוב ואותה עיסה שלא נתערבה אין בו אלא חדא מלתא דרבנן אין מפרישי' מזו על זו כיון דקצת חמורה זו מזו מחזי כמו מן החיוב על הפטור כדאמר פ' הקומץ רבה (מנחות ל"א ע"א) אר"ש שזורי פעם אחת נתערב לי טבל בחולין ושאלתי את ר"ט כו' עד קח מן הגוי ועשר עליו דקסבר יש קנין לגוי ופריך ולימא [לי'] קח מן השוק ומשני קסבר אין רוב ע"ה מעשרי' אלמא אע"ג דמעם הארץ לא הוי חייב אלא מדרבנן כמו טבל המעורב בחולין אפ"ה כיון דמסתבר טפי לחיוב דעם הארץ מבטבל המעורב בחולין הוי כמו מן החיוב על הפטור וליכא לאפרושי נמי מיניה וביה ומטעם יש בילה שאמר פ"ק דר"ה (י"ג ע"ב) צובר גורנו לתוכו ונמצא תורם מן החדש שבו על החדש שבו ומן הישן שבו על ישן שבו הא ודאי ליתא דהא מסיק התם לכל אין בילה חוץ מן היין ושמן אלא נ"ל שיפריש חלה גדולה כשיעור עיסה של גוי ועוד, דהשתא ממ"נ נוטל חלה כמו כן מעיסה שלא הורמה חלתה ודבר זה למדתי מהא דאמר פ' התערובות (פ' ע"ב) גבי דמים העליונים והתחתונים שנתערבו וכו' עד דרוב עליונים דקיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד.
Q. Dough of a Gentile [which is exempt from the law of Hallah] was mixed with a piece of dough belonging to a Jew which by itself, was sufficient to become subject to the law of Hallah. How can the Jew take Hallah for, or from, the mixture? A. In order to make sure that he takes Hallah from dough that is subject to that law, the Jew must take as Hallah a piece that is larger than the Gentile's dough. SOURCES: Cr. 40; Pr. 423; P. 225; cf. Am I, 59.
תכג. ואשר שאלת' על עיסה הנלקחת מן הגוי והיא פטורה מן החלה ולש בביתו עיסה אחרת ומצרפן יחד ובעיסה שלש בביתו היה שיעור חלה כיצד יפריש חלה שלא יפריש מן הפטור על החיוב נראה בעיני שא"א להפריש ממקום אחר עליו דקא מפריש מן החיוב על הפטור שהרי אף המעורב בטל מן התורה ברוב אם עיסה שלקח מן הגוי היא רוב ואותה עיסה שלא נתערב' היא חייבת ואע"ג דתרווייהו דרבנן דחלה בזה"ז דרבנן מ"מ כיון שבעיסה שנתערבה יש תרי מילי דרבנן דחלה זו רק מדרבנן חייבת ואפי' לא נתערב' ועוד שנתבטל ברוב ואותה עיסה שלא נתערבה אין בו אלא חדא מלתא דרבנן אין מפרישי' מזו על זו כיון דקצת חמורה זו מזו מחזי כמו מן החיוב על הפטור כדאמר פ' הקומץ רבה (מנחות ל"א ע"א) אר"ש שזורי פעם אחת נתערב לי טבל בחולין ושאלתי את ר"ט כו' עד קח מן הגוי ועשר עליו דקסבר יש קנין לגוי ופריך ולימא [לי'] קח מן השוק ומשני קסבר אין רוב ע"ה מעשרי' אלמא אע"ג דמעם הארץ לא הוי חייב אלא מדרבנן כמו טבל המעורב בחולין אפ"ה כיון דמסתבר טפי לחיוב דעם הארץ מבטבל המעורב בחולין הוי כמו מן החיוב על הפטור וליכא לאפרושי נמי מיניה וביה ומטעם יש בילה שאמר פ"ק דר"ה (י"ג ע"ב) צובר גורנו לתוכו ונמצא תורם מן החדש שבו על החדש שבו ומן הישן שבו על ישן שבו הא ודאי ליתא דהא מסיק התם לכל אין בילה חוץ מן היין ושמן אלא נ"ל שיפריש חלה גדולה כשיעור עיסה של גוי ועוד, דהשתא ממ"נ נוטל חלה כמו כן מעיסה שלא הורמה חלתה ודבר זה למדתי מהא דאמר פ' התערובות (פ' ע"ב) גבי דמים העליונים והתחתונים שנתערבו וכו' עד דרוב עליונים דקיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד.
Q. Dough of a Gentile [which is exempt from the law of Hallah] was mixed with a piece of dough belonging to a Jew which by itself, was sufficient to become subject to the law of Hallah. How can the Jew take Hallah for, or from, the mixture?
A. In order to make sure that he takes Hallah from dough that is subject to that law, the Jew must take as Hallah a piece that is larger than the Gentile's dough.
SOURCES: Cr. 40; Pr. 423; P. 225; cf. Am I, 59.