Teshuvot Maharam · Berlin Edition, Part II, Chapter 34
1
שאלה. תתחזק ותתאשר מורי ה"ר אשר שיחי' כנפש אשר על החתום הבא להשיבך בקצרה כי יפה כתבת כי האשה שהיתה שוכבת על ערש דוי וחלקה בגדיה ושוב מתה אין במתנתה ממש וכמה פעמים בא דין זה לפנינו ופסקנו כך דבהדי' גרסי' ס"פ נערה (כתובות נ"ד ע"א) אלמנה שמין מה שעליה וכו' עד וכי מאחר דתגי' כותי' דשמואל אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך עצמו אין לו בכסות אשתו ובניו אמאי הלכתא כותי' דרב וכו' עד כי אקני לה אדעתא למיקם קמיה אדעתא דמשקל ולמיפק לא מקני לה כ"ש אדעתא לאקנויי לאחרים לא אקני לה ועוד ק"ו נ"מ דדידה נינהו ותנן (כתו' ע"ח ע"ב) האשה שמכרה בנ"מ ומתה הבעל מוציא ואפי' התנה שלא יירשנה כ"ש בגדיה דמדידיה לדידה כי מתה ירית לה ואפי' חלקה בפניו ושתק אמאי לצוח הא תנן בפ' החובל (בבא קמא צ"ב ע"א) אפי' בקרע כסותו חייב כ"ש אי וק"ל ואתה וכל תורתך וכל ביתך וכל כנותך שלום שלום כנפש סר למשמעתך מאיר בר' ברוך זלה"ה.
Your statement is correct. The act of a married woman who disposed of her clothes on her death-bed, is invalid. The clothes must be returned to the husband. For a husband buys raiment for his wife only for the purpose of her wearing them, not for the purpose of her giving them away. Although the husband was present at the time the gifts were made, and did not protest, his silence did not indicate consent. It rather showed a knowledge that his wife's act was invalid, and required no protest. This Responsum is addressed to: "My teacher Rabbi Asher." SOURCES: Am II, 34.
שאלה. תתחזק ותתאשר מורי ה"ר אשר שיחי' כנפש אשר על החתום הבא להשיבך בקצרה כי יפה כתבת כי האשה שהיתה שוכבת על ערש דוי וחלקה בגדיה ושוב מתה אין במתנתה ממש וכמה פעמים בא דין זה לפנינו ופסקנו כך דבהדי' גרסי' ס"פ נערה (כתובות נ"ד ע"א) אלמנה שמין מה שעליה וכו' עד וכי מאחר דתגי' כותי' דשמואל אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך עצמו אין לו בכסות אשתו ובניו אמאי הלכתא כותי' דרב וכו' עד כי אקני לה אדעתא למיקם קמיה אדעתא דמשקל ולמיפק לא מקני לה כ"ש אדעתא לאקנויי לאחרים לא אקני לה ועוד ק"ו נ"מ דדידה נינהו ותנן (כתו' ע"ח ע"ב) האשה שמכרה בנ"מ ומתה הבעל מוציא ואפי' התנה שלא יירשנה כ"ש בגדיה דמדידיה לדידה כי מתה ירית לה ואפי' חלקה בפניו ושתק אמאי לצוח הא תנן בפ' החובל (בבא קמא צ"ב ע"א) אפי' בקרע כסותו חייב כ"ש אי וק"ל ואתה וכל תורתך וכל ביתך וכל כנותך שלום שלום כנפש סר למשמעתך מאיר בר' ברוך זלה"ה.
Your statement is correct. The act of a married woman who disposed of her clothes on her death-bed, is invalid. The clothes must be returned to the husband. For a husband buys raiment for his wife only for the purpose of her wearing them, not for the purpose of her giving them away. Although the husband was present at the time the gifts were made, and did not protest, his silence did not indicate consent. It rather showed a knowledge that his wife's act was invalid, and required no protest.
This Responsum is addressed to: "My teacher Rabbi Asher."
SOURCES: Am II, 34.