Teshuvot Maharam · Berlin Edition, Part II, Chapter 35
1
שאלה. מי שהלך למדה"י ואשתו תובעת מזונות (כתו' ק"ד ע"ב) לאו דוקא מדינת הים אלא כל היכא שאין אדם חפץ להלותה יורדי' לנכסיו לאחר ג' חדשים הראשונים מדקא פסקי' סתמא (שם ק"ז ע"א) פוסקים מזונות לאשת איש ולא קאמר שהוא רחוק במדה"י אלמא בכל ענין פוסקי' ועוד מדקא מותבי' למשואל ברח ניזונת משל יבם מכלל דלרב ניחא דכיון דברח ואינה אצלה אין למות ברעב מה לי ברחוק ומה לי בקרוב אין בודקי' למזונות וה"ט דלכרגא ולמזוני ולקבורה מזבי' בלא אכרזתא אפי' מנכסי יתמי דבפסיו דיתמי כשלא בפניו דמי ומיהו אם אפשר להודיעו שבתוך כך תמצא מי שילוה לה לא נחתינן לנכסי עד דשדרינן ומודיעי' ליה כמו שמפורש באלפסי בפ' הכותב גמר' והנפרעת שלא בפניו וראייתו מפ' גט פשוט. ודקשי' למר על פרש"י פ"ב דגיטין (י"ז ע"ב) מ"טו דר"ש אליבא דר' יוחנן יראה כי יפה פי' דלאו דוקא קאמר ר"ש ונחתם בלילה מיד לאחר הכתיבה אלא אפי' לאחר עשרה ימים כדקאמר ר' יוחנן גופי' לקמן וק"ל ואתה שלום ותורתך שלום וכל ביתך וכל כנותך כנפש סר אל משמעתך מאיר בר' ברך זלה"ה.
The court may dispose of a man's property for his wife's sustenance, not only after a lapse of three months after the husband has left for lands beyond the seas when the wife demands her sustenance (Ket. 104b), but also whenever the husband moves to another place and the wife is unable to borrow money for her sustenance. However, if the husband is not too far away and the wife can borrow money to last her for a short period, the husband should be informed of the situation before the court sells any of his property. SOURCES: Am II, 35.
שאלה. מי שהלך למדה"י ואשתו תובעת מזונות (כתו' ק"ד ע"ב) לאו דוקא מדינת הים אלא כל היכא שאין אדם חפץ להלותה יורדי' לנכסיו לאחר ג' חדשים הראשונים מדקא פסקי' סתמא (שם ק"ז ע"א) פוסקים מזונות לאשת איש ולא קאמר שהוא רחוק במדה"י אלמא בכל ענין פוסקי' ועוד מדקא מותבי' למשואל ברח ניזונת משל יבם מכלל דלרב ניחא דכיון דברח ואינה אצלה אין למות ברעב מה לי ברחוק ומה לי בקרוב אין בודקי' למזונות וה"ט דלכרגא ולמזוני ולקבורה מזבי' בלא אכרזתא אפי' מנכסי יתמי דבפסיו דיתמי כשלא בפניו דמי ומיהו אם אפשר להודיעו שבתוך כך תמצא מי שילוה לה לא נחתינן לנכסי עד דשדרינן ומודיעי' ליה כמו שמפורש באלפסי בפ' הכותב גמר' והנפרעת שלא בפניו וראייתו מפ' גט פשוט. ודקשי' למר על פרש"י פ"ב דגיטין (י"ז ע"ב) מ"טו דר"ש אליבא דר' יוחנן יראה כי יפה פי' דלאו דוקא קאמר ר"ש ונחתם בלילה מיד לאחר הכתיבה אלא אפי' לאחר עשרה ימים כדקאמר ר' יוחנן גופי' לקמן וק"ל ואתה שלום ותורתך שלום וכל ביתך וכל כנותך כנפש סר אל משמעתך מאיר בר' ברך זלה"ה.
The court may dispose of a man's property for his wife's sustenance, not only after a lapse of three months after the husband has left for lands beyond the seas when the wife demands her sustenance (Ket. 104b), but also whenever the husband moves to another place and the wife is unable to borrow money for her sustenance. However, if the husband is not too far away and the wife can borrow money to last her for a short period, the husband should be informed of the situation before the court sells any of his property.
SOURCES: Am II, 35.