ועל קטן אוכל נבילות דאין ב"ד מצווין להפרישו אם יש חילוק בין אב לאחר קא נגעת במאי דקשה לר"י אהא דהאיש מדיר את בנו בנזיר ואמר ריש לקיש כדי לחנכו במצות. אלמא דקטן צריך לחנכו במצות. ואף רבי יוחנן מודה בשאר מצות אלא דבהא פליג ואמר דאף הלכה למשה מסיני היא. וכן משמע בפרק בתרא דיומא (דף פב) דתינוק ותינוקת מחנכין אותו להתענות קודם זמנו. ותי' דאביו דוקא חייב לחנכו. ואיהו נמי מחייב להפרישו מק"ו. אבל אחרים אין מצווין להפרישו ולחנכו: וכן משמע סוף פרק לולב הגזול (סוכה דף מב) קטן היודע לשמור תפילין. אביו קונה לו תפילין. דיודע לדבר אביו מלמדו תורה. אלמא אביו דוקא. ונראה דאפילו אמו נמי לא מחייבא כדמשמע בההיא דנזיר. איש אין אשה לא. ואף על גב דליכא ראייה. מהתם כולי האי דהא קאמר נמי התם בנו אין בתו לא. ואשכמנא בעלמא לעניין יום הכיפורים דמחנכין התינוקת כמו התינוק. מכל מקום לעניין אמו דלא מיחייבה לחנוכי ולאפרושי ראייה גדולה היא כיון דבלאו ראייה סברה היא כיון דלא מיפקדה למולו ולפדותו וללמדו תורה ובכל מצות בן על האב כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. וההיא דהילני המלכה בפרק קמא דסוכה (דף ב) דהיתה יושבת וז' בניה בסוכה מחמרת על עצמה היתה אי נמי היה להן אב. והא דמשמע בפרק חרש (דף קיב) דאפילו אביו לא מיחייב להפרישו היינו שלא בפניו. אבל אם בפניו עושה התינוק עבירה ויש בו דעת להבחין בין טוב לרע חייב להפרישו. כדמשמע בהדיה התם דקאמר בקטן העושה על דעת אביו. פר"שי שהתינוק צופה באביו ורואה שנוח לו בכך ואביו עומד על גביו באלו הוא מצוהו לעשות. אלמא דכל היכא דעומד על גביו והתינוק יודע שאביו רואהו חייב להפרישו וה"ה לחנכו.
Q. Slaughtering of an animal on the Sabbath is punishable by stoning, while eating forbidden meat involves only the trespassing of a negative commandment. Why, then, are we permitted to slaughter an animal on the Sabbath for the benefit of the critically ill, when feeding them forbidden meat would involve a lesser deviation from the Law? A. Work done on the Sabbath for the benefit of the critically ill is considered as if done on a week-day, thus involving no infringement of the law. SOURCES: Cr. 200; Am I, 41; Asher, Responsa 26, 5; Asheri Yuma 8, 14.
2
ומה שהקשה מורי היאך מותר לשחוט לחולה בשבת שיש איסור סקילה. מותר שיקנו לו נבילה שהיא בלאו. אי נמי נאמר לגוי שינחור עופות דלא אסירי אלא מדרבנן. דאין שחיטה לעוף מן התורה. אלא י"ל כיון דהתורה התירה לנו אוכל נפש. הוי לדידן. אוכל נפש ביום טוב כמו חול שמותר בו כל מלאכה. והשתא נמי נימא כיון דפיקוח נפש ילפינן ביומא (דף פב) דשרי הוי כל מלאכה לחולה שיש בו סכנה מותרת כמו בחול. והיכא דאיכא היתירא ואיסורא קמיה מאכילין אותו הקל. דשחוטה המאכל עצמו מותר. ולא נבילות שהמאכל עצמו אסור. ואריא רביע עלייהו.
ועל קטן אוכל נבילות דאין ב"ד מצווין להפרישו אם יש חילוק בין אב לאחר קא נגעת במאי דקשה לר"י אהא דהאיש מדיר את בנו בנזיר ואמר ריש לקיש כדי לחנכו במצות. אלמא דקטן צריך לחנכו במצות. ואף רבי יוחנן מודה בשאר מצות אלא דבהא פליג ואמר דאף הלכה למשה מסיני היא. וכן משמע בפרק בתרא דיומא (דף פב) דתינוק ותינוקת מחנכין אותו להתענות קודם זמנו. ותי' דאביו דוקא חייב לחנכו. ואיהו נמי מחייב להפרישו מק"ו. אבל אחרים אין מצווין להפרישו ולחנכו: וכן משמע סוף פרק לולב הגזול (סוכה דף מב) קטן היודע לשמור תפילין. אביו קונה לו תפילין. דיודע לדבר אביו מלמדו תורה. אלמא אביו דוקא. ונראה דאפילו אמו נמי לא מחייבא כדמשמע בההיא דנזיר. איש אין אשה לא. ואף על גב דליכא ראייה. מהתם כולי האי דהא קאמר נמי התם בנו אין בתו לא. ואשכמנא בעלמא לעניין יום הכיפורים דמחנכין התינוקת כמו התינוק. מכל מקום לעניין אמו דלא מיחייבה לחנוכי ולאפרושי ראייה גדולה היא כיון דבלאו ראייה סברה היא כיון דלא מיפקדה למולו ולפדותו וללמדו תורה ובכל מצות בן על האב כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. וההיא דהילני המלכה בפרק קמא דסוכה (דף ב) דהיתה יושבת וז' בניה בסוכה מחמרת על עצמה היתה אי נמי היה להן אב. והא דמשמע בפרק חרש (דף קיב) דאפילו אביו לא מיחייב להפרישו היינו שלא בפניו. אבל אם בפניו עושה התינוק עבירה ויש בו דעת להבחין בין טוב לרע חייב להפרישו. כדמשמע בהדיה התם דקאמר בקטן העושה על דעת אביו. פר"שי שהתינוק צופה באביו ורואה שנוח לו בכך ואביו עומד על גביו באלו הוא מצוהו לעשות. אלמא דכל היכא דעומד על גביו והתינוק יודע שאביו רואהו חייב להפרישו וה"ה לחנכו.
Q. Slaughtering of an animal on the Sabbath is punishable by stoning, while eating forbidden meat involves only the trespassing of a negative commandment. Why, then, are we permitted to slaughter an animal on the Sabbath for the benefit of the critically ill, when feeding them forbidden meat would involve a lesser deviation from the Law?
A. Work done on the Sabbath for the benefit of the critically ill is considered as if done on a week-day, thus involving no infringement of the law.
SOURCES: Cr. 200; Am I, 41; Asher, Responsa 26, 5; Asheri Yuma 8, 14.
ומה שהקשה מורי היאך מותר לשחוט לחולה בשבת שיש איסור סקילה. מותר שיקנו לו נבילה שהיא בלאו. אי נמי נאמר לגוי שינחור עופות דלא אסירי אלא מדרבנן. דאין שחיטה לעוף מן התורה. אלא י"ל כיון דהתורה התירה לנו אוכל נפש. הוי לדידן. אוכל נפש ביום טוב כמו חול שמותר בו כל מלאכה. והשתא נמי נימא כיון דפיקוח נפש ילפינן ביומא (דף פב) דשרי הוי כל מלאכה לחולה שיש בו סכנה מותרת כמו בחול. והיכא דאיכא היתירא ואיסורא קמיה מאכילין אותו הקל. דשחוטה המאכל עצמו מותר. ולא נבילות שהמאכל עצמו אסור. ואריא רביע עלייהו.