על ראובן שהפקיד תיבה סוגרת ומסוגרת ביד שמעון ובחדרו. ואחר זמן שבר שמעון הפותחת והניחה פתוחה. וכאשר בא ראובן אל תיבתו ומצאה פתוחה ונחסר לו כוסות של כסף ושאר דברים. שאל מי עשה זה. אמר שמעון שברתי הפותחת ולקחתי מתוכם כוס של כסף אחד. ולא יותר לפדות את עצמי מערבות שנתערבתי עבורך. ומטעם שליחות יד אין להתחייב את שמעון דמשום ששלח יד במקצת לא מיחייב בכולה. אלא במאי דשלח יד ותו לא. כל כמה דלא אגבהה לכולה כדתנן בפרק המפקיד (בבא מציעא דף מג) הטה את החבית ונטל הימנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא רביעית. אמנם נראה לי דחייב לשלם כל מה שישבע ראובן שהפסיד בתיבתו כל מאי דעבידי אינשי לאנוחי בתיבות. כדמשמע סוף פרק הכונס (בבא קמא דף סב) דעשו תקנת נגזל באש ובשאר היזיקות.. ושכנגדו נשבע ונוטל. וכדאמרינן התם ההוא גברא דבטש בכספתא דחבריה ושדייה בנהרא. והוה קא טעין הכי והכי הוה לי בגוה וכו'. ומשמע התם דחייב לו לשלם כל מאי דעבודי אינשי דמנחי בכוספתא ובשבועת שכנגדו וכו'. אבל בלא שבועה לא.
Q. A deposited with B for safe-keeping a strongbox well locked up. Subsequently, B broke open the box and left it open. When A came for his box and found it open, he charged that several silver vessels and other valuables were missing. B admitted having opened the box, but said that he abstracted therefrom a single silver vessel because he had gone surety for A and needed the money in order to extricate himself therewith from the entanglements of that obligation. A. A is to be held responsible for all articles that, according to B's assertion under oath, are missing from the strongbox, provided such articles are usually kept in a strongbox of this type, for the ordinance for the benefit of the robbed person [that the latter take an oath as to the extent of the damage he has suffered, and collect full compensation therefor], applies also to other, similar, damagees. (B.K. 62a). SOURCES: Cr. 201; Mordecai Hagadol, p. 268b; Sinai VII (1943), 5–6, 49.
תשובת הר"ם ז"ל
על ראובן שהפקיד תיבה סוגרת ומסוגרת ביד שמעון ובחדרו. ואחר זמן שבר שמעון הפותחת והניחה פתוחה. וכאשר בא ראובן אל תיבתו ומצאה פתוחה ונחסר לו כוסות של כסף ושאר דברים. שאל מי עשה זה. אמר שמעון שברתי הפותחת ולקחתי מתוכם כוס של כסף אחד. ולא יותר לפדות את עצמי מערבות שנתערבתי עבורך. ומטעם שליחות יד אין להתחייב את שמעון דמשום ששלח יד במקצת לא מיחייב בכולה. אלא במאי דשלח יד ותו לא. כל כמה דלא אגבהה לכולה כדתנן בפרק המפקיד (בבא מציעא דף מג) הטה את החבית ונטל הימנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא רביעית. אמנם נראה לי דחייב לשלם כל מה שישבע ראובן שהפסיד בתיבתו כל מאי דעבידי אינשי לאנוחי בתיבות. כדמשמע סוף פרק הכונס (בבא קמא דף סב) דעשו תקנת נגזל באש ובשאר היזיקות.. ושכנגדו נשבע ונוטל. וכדאמרינן התם ההוא גברא דבטש בכספתא דחבריה ושדייה בנהרא. והוה קא טעין הכי והכי הוה לי בגוה וכו'. ומשמע התם דחייב לו לשלם כל מאי דעבודי אינשי דמנחי בכוספתא ובשבועת שכנגדו וכו'. אבל בלא שבועה לא.
Q. A deposited with B for safe-keeping a strongbox well locked up. Subsequently, B broke open the box and left it open. When A came for his box and found it open, he charged that several silver vessels and other valuables were missing. B admitted having opened the box, but said that he abstracted therefrom a single silver vessel because he had gone surety for A and needed the money in order to extricate himself therewith from the entanglements of that obligation.
A. A is to be held responsible for all articles that, according to B's assertion under oath, are missing from the strongbox, provided such articles are usually kept in a strongbox of this type, for the ordinance for the benefit of the robbed person [that the latter take an oath as to the extent of the damage he has suffered, and collect full compensation therefor], applies also to other, similar, damagees. (B.K. 62a).
SOURCES: Cr. 201; Mordecai Hagadol, p. 268b; Sinai VII (1943), 5–6, 49.