יורינו מורי' על אודות אלמנת ראובן ובנה שהוא בן ראובן תובעין את שמעון לדין וכן טוען אפוטרפוס שלהן ראובן מסר לך להיות שלוחו להוליך יין למיידבורק ולמכור ולהחזיר לו דמי היין והנה מכרת היין בסוס והסוס אני שואל להם מכח כתובה או מכח ירושת הבן ושמעון משיב אמת מסר לי היין למוכרו ונערבאי מקודם עבור ראובן אחי נגד גוי ברביע וה' זקוקים ומסר לי היין כך שאפדה עצמי בדמי היין מן הגוי והסוס שוה ג' זקוקים ועוד נשאר ב' זקוקים ורביע אותם אני שואל לה כי היא נדרה לי עמו לפדות אותי והאפטרופס משיב כל מה שנתערבתה עבור בעלה הכל פדה אותך והיין לא מסר לך אלא להיות שלוחו והנה פסקנו הדין מקצת ששמעון ישבע שלא פדאו ראובן מן הגוי ושנמסר לו היין כדבריו במיגו דאי אמר החזרתי המעות לאחי או לה לאחר מותו ובדמי הסוס יפדה עצמו מן היין והנה קודם שנשבע שמעון הלך ומכר הסוס בו' ליטרין אשר הם שוים כרביע וד' זקוקים ופישר עם הגוי ליתן לו ו' זקוקים לו' שנים בכל שנה זקוק כסף הניתן אז והמעותרצ"ל רוצה. רוצים ליתן לחמותו להרויח בהם והיא נדרה עבורו ליתן לגוי זקוק לשנה ועתה טוען האפוטרופס ושואל המעות לאלמנה ובנה ואומר לא הי' שמעון מוחזק כי אם נגד דמי הסוס והשאר צריך ליתן בעצמו לגוי והם רוצים ליקח המעות ולהעמיד לו ערבים לגוי לתת ו' זקוקים לו' שנים ושמעון משיב הלא אני מוחזק אם אני יכול להשתכר לפדות מן הגוי כל מה שנתערבתי למה לא ואלו הייתי מתפשר עם הגוי שהי' לוקח אותם מה להם בזה כן הוא גם עתה ועוד אומר המעות שוים ד' זקוקים ורביע ואם בטוב לא אזכה והם יזכו יש להם לפדותו מו' זקוקים ורביע כאשר הגוי הי. מקבלם בע"כ מיד כי קרוב לודאי הוא שיפסל הכסף ואצטרך ליתן לגוי כסףשצ"ל אחר: לכן נמצא שהייתי מפסיד כי הו' לטרין יפחתו מד' זקוקים ורביע ועוד שאני אתפשם גם עבור השכירות שאני שלוחו וגם עבור שנתערבתי במקום אחר ועל פיך יהי' דינינו ואם יכול שמעון להשביעם על מה שטען שנדרה אמונתה בחיי בעלה לפדותו וגם הגוי לא פישר יותר עבור ההמתנה ועוד אם האלמנה לא תזכה להשתכר במעות ע"מ שתפשור אותי בה' זקוקים ורביע והיא לא נשבעה עדיין על כתובתה.
Q. A's widow and son, through their representative, summoned B, A's brother, before us. The representative claimed that A had given wine to B for the purpose of transporting it to Magdeburg and selling it there, and that B bartered this wine for a horse. He demanded, therefore, that B return the horse either to the widow, in payment of her ketubah, or to the orphan who was the rightful heir. B claimed that he had become surety to a Gentile for a loan of five and one quarter marks, contracted by A, that A's wife had vowed to repay this debt and release him from his suretyship; that A had given him the wine for the purpose of selling it and buying his release with that money; that the horse was worth only three marks, and that the widow, therefore, still owed him two and one quarter marks. The representative, however, claimed that A had effected B's release from his suretyship. We decided, temporarily, that B should take an oath to the effect that he has as yet not been released from his suretyship and that he had received the wine for the purpose of buying such release; in which case he should be entitled to retain the horse. However, before B took the prescribed oath, he sold the horse for six pounds, which now had a value of four and one-quarter marks, and he made a settlement with the Gentile (A's creditor for the 5¼ marks) to pay him one mark per year for six years. B wanted to give the six pounds to his mother-in-law for investment purposes, she promising to pay the one mark per year for six years to the Gentile. The representative, however, claimed that B was in possession of an amount equal to the value of the horse only and that B must pay out of his own pocket the difference between this amount and the amount due the Gentile. He demanded that B return the six pounds to the widow and her son, who were willing to provide sureties to the Gentile guaranteeing the payment of one mark per year for six years. B, on the other hand, claimed that he was entitled to benefit from the advantageous settlement he negotiated with A's creditor; that being able to release himself completely from his suretyship by his shrewdness in the use of the four and one-quarter marks, he was entitled to do so; and that he was taking a risk since (the coins comprising) the six pounds were almost certain to be invalidated and be worth less than four and one quarter marks. Moreover, B claimed that A had promised to pay him for his efforts in selling the wine, and that he had guaranteed another debt of A which had not been paid. We shall follow your decision in this matter. Furthermore, please inform us whether or not B may exact an oath from the widow to the effect that she did not vow to release him from his suretyship. A. B has no claim on the money he received for the horse if his complete release from his suretyship is effected in other ways, especially since he had as yet not taken the required oath. Since the widow and her son are willing to guarantee such a release, B must return that money to them. However, if B take an oath to the effect that A owed him a certain amount of money, either for his effort in selling the wine or for becoming surety for another debt, he will be entitled to retain such an amount. B may exact an oath from the widow (to the effect that she did not vow to pay the above debt of five and one-quarter marks) under the following conditions only: a) If it is an established fact that A did not effect the release of B from his suretyship; b) if B claims that the widow had made the vow mentioned above before he became surety for A. If the former condition is lacking, the widow is not required to take an oath when the claim against her is based on a doubtful premise; and if the latter condition is lacking, the widow never became responsible for that debt. If she made the vow referred to above, she is still under solemn obligation to keep her vow, but is not required to take an oath. However, the representative's claim that B was in possession of an amount equal to the value of the horse only, is baseless. SOURCES: L. 218, 219; cf. Hag. Maim., Shebuoth 11, 3.
2
תשובה החוט המשולש לא ינתק. חבל כסף לא ירתק שפתים ישקו משיבי מתק. בעת המכנסים מפזרים מן האוצר ומן ההפתק. בתים מלאים כל טוב אויב לשתק. כי ידברו את שונא ביבים פותק. לא חילק ידעו לא בילק ולא ביתק. כלל איני יודע במה אתה מסתפקים כי אפי' נשבע כבר שמעון שנתערב בעד ראובן נגד הגוי בכך וכך וע"כ מעכב דמי הסוס לפטור את עצמו מן הגוי מציא אמרה אלמנת ראובן תן לי שאגבה אותם בכתובתי אם היא רוצה לפוטרו מן הגוי ואפי' היתה פוטרתו מן הגוי בדברים בעלמא מה איכפת לי' לשמעון רק שתפטור אותו הלא אין לו על ראובן רק ערבות שהגוי תובעו להשלים הערבות ונהי דגוי בתר ערב אזיל מ"מ כשחייב פורע למלוה או עושה עמו עד שהוא פוטר את הערב אין לו לערב שוב על הלוה כלום אפי' בדיניהם וכ"ש בדינינו וכ"ש השתא דאכתי לא נשבע שמעון במאי ליקני הני זוזי הא מצי אמרה לי' האלמנה והיורש דל אנת ודל שבועתך אנא מישתעינא דינא בהדיה גוי ונפטור אותך מכל עלולי וערורי הא אלו מת הגוי וליכא מאן דתבע לי' לשמעון הדרי למרייהו השתא נמי דלא מת האלמנה והיורש רוצים לפוטרו מן הגוי ליהדרו זוזי ואלו הי' ראובן קיים ואמר אהדר לי זוזי ואנא מפצנא לך מן הגוי פשיטא דבעי למיהדרינהו והשתא נמי גבי יורש כ"ש דעדיף טפי ואיבעי לי' לאהדורי אמנם אם ישבע שמעון שנתערב לו במקום אחר או שנדר לו שכירותו בשביל טורחו אי איכא מותר מצי מעכב לי' בהכי ואי אכתי איכא מותר לכל הני ליהדר המותר:
יורינו מורי' על אודות אלמנת ראובן ובנה שהוא בן ראובן תובעין את שמעון לדין וכן טוען אפוטרפוס שלהן ראובן מסר לך להיות שלוחו להוליך יין למיידבורק ולמכור ולהחזיר לו דמי היין והנה מכרת היין בסוס והסוס אני שואל להם מכח כתובה או מכח ירושת הבן ושמעון משיב אמת מסר לי היין למוכרו ונערבאי מקודם עבור ראובן אחי נגד גוי ברביע וה' זקוקים ומסר לי היין כך שאפדה עצמי בדמי היין מן הגוי והסוס שוה ג' זקוקים ועוד נשאר ב' זקוקים ורביע אותם אני שואל לה כי היא נדרה לי עמו לפדות אותי והאפטרופס משיב כל מה שנתערבתה עבור בעלה הכל פדה אותך והיין לא מסר לך אלא להיות שלוחו והנה פסקנו הדין מקצת ששמעון ישבע שלא פדאו ראובן מן הגוי ושנמסר לו היין כדבריו במיגו דאי אמר החזרתי המעות לאחי או לה לאחר מותו ובדמי הסוס יפדה עצמו מן היין והנה קודם שנשבע שמעון הלך ומכר הסוס בו' ליטרין אשר הם שוים כרביע וד' זקוקים ופישר עם הגוי ליתן לו ו' זקוקים לו' שנים בכל שנה זקוק כסף הניתן אז והמעותרצ"ל רוצה. רוצים ליתן לחמותו להרויח בהם והיא נדרה עבורו ליתן לגוי זקוק לשנה ועתה טוען האפוטרופס ושואל המעות לאלמנה ובנה ואומר לא הי' שמעון מוחזק כי אם נגד דמי הסוס והשאר צריך ליתן בעצמו לגוי והם רוצים ליקח המעות ולהעמיד לו ערבים לגוי לתת ו' זקוקים לו' שנים ושמעון משיב הלא אני מוחזק אם אני יכול להשתכר לפדות מן הגוי כל מה שנתערבתי למה לא ואלו הייתי מתפשר עם הגוי שהי' לוקח אותם מה להם בזה כן הוא גם עתה ועוד אומר המעות שוים ד' זקוקים ורביע ואם בטוב לא אזכה והם יזכו יש להם לפדותו מו' זקוקים ורביע כאשר הגוי הי. מקבלם בע"כ מיד כי קרוב לודאי הוא שיפסל הכסף ואצטרך ליתן לגוי כסףשצ"ל אחר: לכן נמצא שהייתי מפסיד כי הו' לטרין יפחתו מד' זקוקים ורביע ועוד שאני אתפשם גם עבור השכירות שאני שלוחו וגם עבור שנתערבתי במקום אחר ועל פיך יהי' דינינו ואם יכול שמעון להשביעם על מה שטען שנדרה אמונתה בחיי בעלה לפדותו וגם הגוי לא פישר יותר עבור ההמתנה ועוד אם האלמנה לא תזכה להשתכר במעות ע"מ שתפשור אותי בה' זקוקים ורביע והיא לא נשבעה עדיין על כתובתה.
Q. A's widow and son, through their representative, summoned B, A's brother, before us. The representative claimed that A had given wine to B for the purpose of transporting it to Magdeburg and selling it there, and that B bartered this wine for a horse. He demanded, therefore, that B return the horse either to the widow, in payment of her ketubah, or to the orphan who was the rightful heir. B claimed that he had become surety to a Gentile for a loan of five and one quarter marks, contracted by A, that A's wife had vowed to repay this debt and release him from his suretyship; that A had given him the wine for the purpose of selling it and buying his release with that money; that the horse was worth only three marks, and that the widow, therefore, still owed him two and one quarter marks. The representative, however, claimed that A had effected B's release from his suretyship. We decided, temporarily, that B should take an oath to the effect that he has as yet not been released from his suretyship and that he had received the wine for the purpose of buying such release; in which case he should be entitled to retain the horse. However, before B took the prescribed oath, he sold the horse for six pounds, which now had a value of four and one-quarter marks, and he made a settlement with the Gentile (A's creditor for the 5¼ marks) to pay him one mark per year for six years. B wanted to give the six pounds to his mother-in-law for investment purposes, she promising to pay the one mark per year for six years to the Gentile. The representative, however, claimed that B was in possession of an amount equal to the value of the horse only and that B must pay out of his own pocket the difference between this amount and the amount due the Gentile. He demanded that B return the six pounds to the widow and her son, who were willing to provide sureties to the Gentile guaranteeing the payment of one mark per year for six years. B, on the other hand, claimed that he was entitled to benefit from the advantageous settlement he negotiated with A's creditor; that being able to release himself completely from his suretyship by his shrewdness in the use of the four and one-quarter marks, he was entitled to do so; and that he was taking a risk since (the coins comprising) the six pounds were almost certain to be invalidated and be worth less than four and one quarter marks. Moreover, B claimed that A had promised to pay him for his efforts in selling the wine, and that he had guaranteed another debt of A which had not been paid. We shall follow your decision in this matter. Furthermore, please inform us whether or not B may exact an oath from the widow to the effect that she did not vow to release him from his suretyship.
A. B has no claim on the money he received for the horse if his complete release from his suretyship is effected in other ways, especially since he had as yet not taken the required oath. Since the widow and her son are willing to guarantee such a release, B must return that money to them. However, if B take an oath to the effect that A owed him a certain amount of money, either for his effort in selling the wine or for becoming surety for another debt, he will be entitled to retain such an amount. B may exact an oath from the widow (to the effect that she did not vow to pay the above debt of five and one-quarter marks) under the following conditions only: a) If it is an established fact that A did not effect the release of B from his suretyship; b) if B claims that the widow had made the vow mentioned above before he became surety for A. If the former condition is lacking, the widow is not required to take an oath when the claim against her is based on a doubtful premise; and if the latter condition is lacking, the widow never became responsible for that debt. If she made the vow referred to above, she is still under solemn obligation to keep her vow, but is not required to take an oath. However, the representative's claim that B was in possession of an amount equal to the value of the horse only, is baseless.
SOURCES: L. 218, 219; cf. Hag. Maim., Shebuoth 11, 3.
תשובה החוט המשולש לא ינתק. חבל כסף לא ירתק שפתים ישקו משיבי מתק. בעת המכנסים מפזרים מן האוצר ומן ההפתק. בתים מלאים כל טוב אויב לשתק. כי ידברו את שונא ביבים פותק. לא חילק ידעו לא בילק ולא ביתק. כלל איני יודע במה אתה מסתפקים כי אפי' נשבע כבר שמעון שנתערב בעד ראובן נגד הגוי בכך וכך וע"כ מעכב דמי הסוס לפטור את עצמו מן הגוי מציא אמרה אלמנת ראובן תן לי שאגבה אותם בכתובתי אם היא רוצה לפוטרו מן הגוי ואפי' היתה פוטרתו מן הגוי בדברים בעלמא מה איכפת לי' לשמעון רק שתפטור אותו הלא אין לו על ראובן רק ערבות שהגוי תובעו להשלים הערבות ונהי דגוי בתר ערב אזיל מ"מ כשחייב פורע למלוה או עושה עמו עד שהוא פוטר את הערב אין לו לערב שוב על הלוה כלום אפי' בדיניהם וכ"ש בדינינו וכ"ש השתא דאכתי לא נשבע שמעון במאי ליקני הני זוזי הא מצי אמרה לי' האלמנה והיורש דל אנת ודל שבועתך אנא מישתעינא דינא בהדיה גוי ונפטור אותך מכל עלולי וערורי הא אלו מת הגוי וליכא מאן דתבע לי' לשמעון הדרי למרייהו השתא נמי דלא מת האלמנה והיורש רוצים לפוטרו מן הגוי ליהדרו זוזי ואלו הי' ראובן קיים ואמר אהדר לי זוזי ואנא מפצנא לך מן הגוי פשיטא דבעי למיהדרינהו והשתא נמי גבי יורש כ"ש דעדיף טפי ואיבעי לי' לאהדורי אמנם אם ישבע שמעון שנתערב לו במקום אחר או שנדר לו שכירותו בשביל טורחו אי איכא מותר מצי מעכב לי' בהכי ואי אכתי איכא מותר לכל הני ליהדר המותר: