תתקמט. ילמדנו הרב ר' מאיר ראובן נולד לו בן לשמנה חדשים ונתן ללוי למול והיה קטן וחלש ושאל לו לאבי הבן מתי נמול אותו וא"ל לסוף חדש שיצא מכלל נפל ועוד בתוך אותו זמן נתייעץ אבי הבן להמתין יותר עד שיחלימ' ורכב המוהל חוץ לעיר לצורך קהלו כי לא הי' סבור שימול הילד במהרה כל כך כי עדיין הי' הילד חלוש ואח"כ נתייעץ האב עם קרוביו למול את בנו לאחר חדש והמוהל לא הי' בעיר ולא רצה להמתין עד שיבא ושלח אחר מוהל חוץ לעיר והודיעו בין יבא לוי בין לא יבא נתתיו לך למולו ועתה באו בעיר ביום אחד וגם קדם לוי למוהל אחר וקובל לוי על אבי הבן וא"ל אתה נתת לי למולו ובאתי יום אחד קודם המילה ואל אבדתי זכותי ואבי הבן משיב אמת שנתתיו לך למולו סתם וקודם שבאת אמר לי הרב וגם קרובי למולו ולא היית בעיר וגם עברו ל' יום וראיתי ויראתי פן תעכב לבא יותר ע"כ נתתיו למוהל אחר בין תבא בין לא תבא ועתה מורי' אדו' תודיעני למי יש לו לאב לתת את בנו למוהל ראשון או למוהל שני ע"פ ראיות ברורות גם תודיעני אם אבי הבן נתן את בנו למוהל אחר או לבעל ברית אם יכול לחזור בו ותפרש לנו כי מעשים אלו בכל יום ושל לנו הפסק במהרה ושלום מאיר.
Q. A's son was an eight-month's baby and was very weak when it was born. A appointed B as his Mohel (circumciser) and informed him that the circumcision was to take place a month after birth, at which time the child would be proven to be viable. Subsequently A informed B that the date of circumcision would be postponed until such time as the child would be strong enough to undergo the operation. B left the city on community business and returned one day before the end of the month. Meanwhile, however, A had decided to circumcise his son immediately after he would be a month old, and, fearing that B might not return on time, he engaged an out-of-town Mohel promising him that the Mitzvah will be his even though B would return before the ceremony. B now demands that he be permitted to perform the rite. In general, may a father who has already appointed someone as a Mohel or Baal Berith (the one who holds the child during the rite), change his mind and give the honor to someone else? Please let us know the laws governing these situations since disputes often arise regarding them. A. If the child was not circumcised yet, B should perform the rite of circumcision since he was promised the Mitzvah originally. If the circumcision, however, had already taken place, B would have no claim, since no question of money is involved. This Responsum was addressed to R. David b. Kalonymus. SOURCES: Pr. 949; cf. Mord. Shabb. 472; Mordecai Hagadol, p. 385 margin. Cf. Moses Minz, Responsa 101.
2
תשובה מעשה אירע בימי ר"ת באדם אחד שנולד לו בן ונתנו למוהל למולו ובא אחר וקדמו ובא הראשון לדון על שכר הברכה ושאלו לר"ת והשיב דמלתא דלית בי' חסרון כיס לא עבדי' שליחות' ואפי' תפס מפקי' מיניה כיון דענה אמן דגדול העונה אמן יותר מן המברך ואפי' [לא] ענה אמן כיון דשמע הקול ולא ענהו איהו דאפסיד אנפשי' אבל אם עדיין לא קדמו והרי שניהם עומדי' לפנינו אז ודאי אותו שנדר לו תחלה הוא קודם דלא גרע ממכירי כהונה ולויה דלפי שרגילין לתת להם חשיב להו בפ' כל הגט (גיטין ל' ע"א) גבי המלוה מעות לכהן וללוי כאלו אתא לידיהו ואמרי' בפ' הזהב (בבא מציעא מ"ט ע"א) ישראל שאמר לבן לוי [כור] מעשר יש לך בידי רשאי בן לוי לעשותו תרומה ומעשר על מקום אחר ואפי' רבי יוחנן מודה בה כיון דמתנה מועטת היא דאין לישראל בו אלא טובת הנאה סמכה דעתא דבן לוי ולא מצי למיהדר ביה ה"נ [אין לו] במילת בנו אלא טובת הנאה ולא מצי למיהדר ביה ולתנו לאחר. ואשכחן בכה"ג בפ' יש נוחלין (בבא בתרא קכ"ג ע"ב) דחשוב מוחזק ולא ראוי דבכור נוטל פי שנים אע"ג דלא אתא לידיה דאבוה דכיון דמכירי כהונה הוי מיהו אי הדר בי' פי' ריב"ם שאין ב"ד יכולין לעכבו מלחזור אבל הוא עובר משום שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ומותר לקרותו רשע. ושלום מאיר ב"ר ברוך.
תתקמט. ילמדנו הרב ר' מאיר ראובן נולד לו בן לשמנה חדשים ונתן ללוי למול והיה קטן וחלש ושאל לו לאבי הבן מתי נמול אותו וא"ל לסוף חדש שיצא מכלל נפל ועוד בתוך אותו זמן נתייעץ אבי הבן להמתין יותר עד שיחלימ' ורכב המוהל חוץ לעיר לצורך קהלו כי לא הי' סבור שימול הילד במהרה כל כך כי עדיין הי' הילד חלוש ואח"כ נתייעץ האב עם קרוביו למול את בנו לאחר חדש והמוהל לא הי' בעיר ולא רצה להמתין עד שיבא ושלח אחר מוהל חוץ לעיר והודיעו בין יבא לוי בין לא יבא נתתיו לך למולו ועתה באו בעיר ביום אחד וגם קדם לוי למוהל אחר וקובל לוי על אבי הבן וא"ל אתה נתת לי למולו ובאתי יום אחד קודם המילה ואל אבדתי זכותי ואבי הבן משיב אמת שנתתיו לך למולו סתם וקודם שבאת אמר לי הרב וגם קרובי למולו ולא היית בעיר וגם עברו ל' יום וראיתי ויראתי פן תעכב לבא יותר ע"כ נתתיו למוהל אחר בין תבא בין לא תבא ועתה מורי' אדו' תודיעני למי יש לו לאב לתת את בנו למוהל ראשון או למוהל שני ע"פ ראיות ברורות גם תודיעני אם אבי הבן נתן את בנו למוהל אחר או לבעל ברית אם יכול לחזור בו ותפרש לנו כי מעשים אלו בכל יום ושל לנו הפסק במהרה ושלום מאיר.
Q. A's son was an eight-month's baby and was very weak when it was born. A appointed B as his Mohel (circumciser) and informed him that the circumcision was to take place a month after birth, at which time the child would be proven to be viable. Subsequently A informed B that the date of circumcision would be postponed until such time as the child would be strong enough to undergo the operation. B left the city on community business and returned one day before the end of the month. Meanwhile, however, A had decided to circumcise his son immediately after he would be a month old, and, fearing that B might not return on time, he engaged an out-of-town Mohel promising him that the Mitzvah will be his even though B would return before the ceremony. B now demands that he be permitted to perform the rite. In general, may a father who has already appointed someone as a Mohel or Baal Berith (the one who holds the child during the rite), change his mind and give the honor to someone else? Please let us know the laws governing these situations since disputes often arise regarding them.
A. If the child was not circumcised yet, B should perform the rite of circumcision since he was promised the Mitzvah originally. If the circumcision, however, had already taken place, B would have no claim, since no question of money is involved.
This Responsum was addressed to R. David b. Kalonymus.
SOURCES: Pr. 949; cf. Mord. Shabb. 472; Mordecai Hagadol, p. 385 margin. Cf. Moses Minz, Responsa 101.
תשובה מעשה אירע בימי ר"ת באדם אחד שנולד לו בן ונתנו למוהל למולו ובא אחר וקדמו ובא הראשון לדון על שכר הברכה ושאלו לר"ת והשיב דמלתא דלית בי' חסרון כיס לא עבדי' שליחות' ואפי' תפס מפקי' מיניה כיון דענה אמן דגדול העונה אמן יותר מן המברך ואפי' [לא] ענה אמן כיון דשמע הקול ולא ענהו איהו דאפסיד אנפשי' אבל אם עדיין לא קדמו והרי שניהם עומדי' לפנינו אז ודאי אותו שנדר לו תחלה הוא קודם דלא גרע ממכירי כהונה ולויה דלפי שרגילין לתת להם חשיב להו בפ' כל הגט (גיטין ל' ע"א) גבי המלוה מעות לכהן וללוי כאלו אתא לידיהו ואמרי' בפ' הזהב (בבא מציעא מ"ט ע"א) ישראל שאמר לבן לוי [כור] מעשר יש לך בידי רשאי בן לוי לעשותו תרומה ומעשר על מקום אחר ואפי' רבי יוחנן מודה בה כיון דמתנה מועטת היא דאין לישראל בו אלא טובת הנאה סמכה דעתא דבן לוי ולא מצי למיהדר ביה ה"נ [אין לו] במילת בנו אלא טובת הנאה ולא מצי למיהדר ביה ולתנו לאחר. ואשכחן בכה"ג בפ' יש נוחלין (בבא בתרא קכ"ג ע"ב) דחשוב מוחזק ולא ראוי דבכור נוטל פי שנים אע"ג דלא אתא לידיה דאבוה דכיון דמכירי כהונה הוי מיהו אי הדר בי' פי' ריב"ם שאין ב"ד יכולין לעכבו מלחזור אבל הוא עובר משום שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ומותר לקרותו רשע. ושלום מאיר ב"ר ברוך.