362. THE sage observed, He who is cited to appear before the king feels the extent of the whole realm a dungeon.
2
ואמר יראו אלהים כפי מה שיאות. והמלך לשמוע לו [יותר ממה שיאות לו.] והתנהגו עם בני אדם בטובה:
363. He used to say, Give due reverence to God, obedience to the king, and let your conduct towards your fellow-men be affable.
3
ואמר המלך והתורה שני אחים לא יעמוד אחד מבלתי השני:
364. The king and the law are twins; the one is indispensable to the other.
4
ואמר אל תדור בעיר שאין המלך נורא. ושופט צדק. ורופא חכם. ושוק נמצא. ונהר נגר:
365. The sage continued, Dwell not in a city which lacks a venerated king, a righteous judge, a skilful physician, an established market, and a navigable river.
5
ואמר המלך כאש. אם תרחק ממנו תצטרך אליו. ואם תקרב אליו ישרפך:
366. A king may be compared to a fire—at too great a distance we feel its want, when too nigh we scorch.
6
ואמר כאשר המלך יריבך. המעט אמריך. כי אתה מנוצח:
367. If the king is opposed to thee, restrain thy words, for thou wilt surely be vanquished.
7
ואמר הרע שבממון שלא יוציאו ממנו. והרע שבחברים המדיח. והרע שבמלכים אשר יראהו הנקי. והרע שבארצות אשר. אין בה שובע ולא בטחה:
368. The most worthless part of wealth is that which is unemployed; the most worthless of companions is the seducer; the most worthless of kings is he whom the innocent dread; and the most worthless country is that which, though fertile*Or, which affords neither fertility nor safety. yet affords its inhabitants no safety.
8
ואמר צדק המלך מועיל לעם [הארץ] יותר משובע הזמן:
369. A righteous king is more advantageous to his subjects than the most fruitful season.
9
ואמר חברת המלך אף על פי שיש בו כבוד ויקר דומה להר גבוה שיש בו כל פרי טוב וכל חיות רעות. העליה אליו קשה. והעמידה בו יותר קשה:
370. The friendship of a king, though it confers dignity and honour, is like a lofty and steep mountain, abounding in delicious and refreshing fruits, but overrun with ferocious beasts—its ascent is toilsome, and the dwelling thereon doubly so.
10
ואמר כשיחמסנו אדם נזעק אל המלך. וכשיחמסנו המלך אל מי נזעק?
371. Against the injustice of our fellow-men we appeal to the king, but against that of the king where is our redress?
אמר החכם מי שהמלך תובעו. תצר עליו ארצו:
362. THE sage observed, He who is cited to appear before the king feels the extent of the whole realm a dungeon.
ואמר יראו אלהים כפי מה שיאות. והמלך לשמוע לו [יותר ממה שיאות לו.] והתנהגו עם בני אדם בטובה:
363. He used to say, Give due reverence to God, obedience to the king, and let your conduct towards your fellow-men be affable.
ואמר המלך והתורה שני אחים לא יעמוד אחד מבלתי השני:
364. The king and the law are twins; the one is indispensable to the other.
ואמר אל תדור בעיר שאין המלך נורא. ושופט צדק. ורופא חכם. ושוק נמצא. ונהר נגר:
365. The sage continued, Dwell not in a city which lacks a venerated king, a righteous judge, a skilful physician, an established market, and a navigable river.
ואמר המלך כאש. אם תרחק ממנו תצטרך אליו. ואם תקרב אליו ישרפך:
366. A king may be compared to a fire—at too great a distance we feel its want, when too nigh we scorch.
ואמר כאשר המלך יריבך. המעט אמריך. כי אתה מנוצח:
367. If the king is opposed to thee, restrain thy words, for thou wilt surely be vanquished.
ואמר הרע שבממון שלא יוציאו ממנו. והרע שבחברים המדיח. והרע שבמלכים אשר יראהו הנקי. והרע שבארצות אשר. אין בה שובע ולא בטחה:
368. The most worthless part of wealth is that which is unemployed; the most worthless of companions is the seducer; the most worthless of kings is he whom the innocent dread; and the most worthless country is that which, though fertile*Or, which affords neither fertility nor safety. yet affords its inhabitants no safety.
ואמר צדק המלך מועיל לעם [הארץ] יותר משובע הזמן:
369. A righteous king is more advantageous to his subjects than the most fruitful season.
ואמר חברת המלך אף על פי שיש בו כבוד ויקר דומה להר גבוה שיש בו כל פרי טוב וכל חיות רעות. העליה אליו קשה. והעמידה בו יותר קשה:
370. The friendship of a king, though it confers dignity and honour, is like a lofty and steep mountain, abounding in delicious and refreshing fruits, but overrun with ferocious beasts—its ascent is toilsome, and the dwelling thereon doubly so.
ואמר כשיחמסנו אדם נזעק אל המלך. וכשיחמסנו המלך אל מי נזעק?
371. Against the injustice of our fellow-men we appeal to the king, but against that of the king where is our redress?