למנצח לדוד להזכיר. אלקים להצילני. זה שאמר הכתוב (זכריה י ט) ואזרעם בעמים. ובשכר שמזכירים אותי בכל פעם אני מזכיר אותם בכל זמן שאתם מזכירים אותי מעי הומים עליכם שנאמר (ירמיה לא יט) הבן יקיר לי אפרים וגו' המו מעי לו. (דברי הימים-א טז ד) ויתן לפני ארון ברית ה' וגו' להזכיר ולהודות. ומה היו מזכירין (שם יב) זכרו נפלאותיו אשר עשה זכרו נפלאותיו שעשה עמכם בכל עת ולא גאל את ישראל ועשה עמהם אלא בשביל שיהיו מזכירים נפלאותיו. אמר דוד אם כן אני מזכירו למנצח לדוד להזכיר אלקים להצילני. למה היה דומה למלך שהיה לו צאן וכעס עליהם גירש את הצאן והתיר את הדיר והעביר את הרועה. אחר זמן כנס הצאן ובנה את הדיר ולרועה לא הזכיר. אמר הרועה הרי הצאן מכונסות והדיר בנוי ואני איני נזכר. כך אמר דוד למעלה מן המזמור (תהלים סט לו) כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה הרי הדיר בנוי. וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה הרי הצאן מכונסות ואני איני נזכר לכך למנצח לדוד להזכיר. ווי להם לרשעים שאינם מתים לעולם הבא אלא מן הקנאה שהם רואין ומן הכעס שנאמר (איוב ה ב) כי לאויל יהרג כעס אחר הקנאה וכעס הן כלים שנאמר (תהלים ע ג-ד) יבושו ויחפרו מבקשי נפשי ישובו על עקב בשתם:
"To the conductor, a psalm of David to remember. God, save me. As it is written (Zechariah 10:9), 'I will sow them among the peoples.' And in reward for remembering me, I will remember them every time you remember me. Woe to you, mortals, as it is said (Jeremiah 31:19), 'Ephraim, my dear son, has he not been a precious child to me? ... my heart yearns for him.' (1 Chronicles 16:4), 'He appointed before the ark of the Lord, to invoke and thank.' And what were they remembering? (same verse) 'Remember His marvelous works which He has done, His wonders, and the judgments of His mouth.' David said, 'So I remember Him, to the conductor, a psalm of David, to remember. God, save me.' What is this comparable to? A king had a flock of sheep and got angry with them, so he drove them away and let the pasture open and dismissed the shepherd. After a while, the sheep returned and rebuilt the pasture, but the shepherd was not mentioned. The shepherd said, 'Behold, the sheep are gathered, and the pasture is built, but I am not remembered.' Thus David said, above the psalm (Psalm 69:36), 'For God will save Zion and build the cities of Judah, and they shall dwell there and possess it. The descendants of His servants shall inherit it, and those who love His name shall dwell in it.' Behold, the sheep are gathered, and I am not remembered. Therefore, to the conductor, a psalm of David, to remember. Woe to the wicked who do not die in the world to come but from envy and anger, as it is said (Job 5:2), 'For wrath kills a foolish man, and envy slays a simple one.' Anger and envy are destructive, as it is said (Psalm 35:4), 'Let them be ashamed and disgraced, those who seek after my life. Let them be turned back and confounded, those who desire my hurt.'"
2
אלקים חושה לי. וכתוב אחר אומר (שם מ יח) אדני יחשב לי. אלא אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם חשוב לעניותי ואביונותי וגאלני חושה. ולמה עזרי ומפלטי אתה ה' אל תאחר. בין היום בין מחר עליך לגאלני לפיכך אל תאחר:
God is attentive to me. And it is written elsewhere (Psalms 40:18), "The Lord takes notice of me." But David said before the Almighty, "Master of the Universe, pay heed to my humility and my poverty, and rescue me, take notice of me. And why do you delay to be my help and my deliverer, O Lord? You must redeem me, whether today or tomorrow, therefore do not delay."
למנצח לדוד להזכיר. אלקים להצילני. זה שאמר הכתוב (זכריה י ט) ואזרעם בעמים. ובשכר שמזכירים אותי בכל פעם אני מזכיר אותם בכל זמן שאתם מזכירים אותי מעי הומים עליכם שנאמר (ירמיה לא יט) הבן יקיר לי אפרים וגו' המו מעי לו. (דברי הימים-א טז ד) ויתן לפני ארון ברית ה' וגו' להזכיר ולהודות. ומה היו מזכירין (שם יב) זכרו נפלאותיו אשר עשה זכרו נפלאותיו שעשה עמכם בכל עת ולא גאל את ישראל ועשה עמהם אלא בשביל שיהיו מזכירים נפלאותיו. אמר דוד אם כן אני מזכירו למנצח לדוד להזכיר אלקים להצילני. למה היה דומה למלך שהיה לו צאן וכעס עליהם גירש את הצאן והתיר את הדיר והעביר את הרועה. אחר זמן כנס הצאן ובנה את הדיר ולרועה לא הזכיר. אמר הרועה הרי הצאן מכונסות והדיר בנוי ואני איני נזכר. כך אמר דוד למעלה מן המזמור (תהלים סט לו) כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה הרי הדיר בנוי. וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה הרי הצאן מכונסות ואני איני נזכר לכך למנצח לדוד להזכיר. ווי להם לרשעים שאינם מתים לעולם הבא אלא מן הקנאה שהם רואין ומן הכעס שנאמר (איוב ה ב) כי לאויל יהרג כעס אחר הקנאה וכעס הן כלים שנאמר (תהלים ע ג-ד) יבושו ויחפרו מבקשי נפשי ישובו על עקב בשתם:
"To the conductor, a psalm of David to remember. God, save me. As it is written (Zechariah 10:9), 'I will sow them among the peoples.' And in reward for remembering me, I will remember them every time you remember me. Woe to you, mortals, as it is said (Jeremiah 31:19), 'Ephraim, my dear son, has he not been a precious child to me? ... my heart yearns for him.' (1 Chronicles 16:4), 'He appointed before the ark of the Lord, to invoke and thank.' And what were they remembering? (same verse) 'Remember His marvelous works which He has done, His wonders, and the judgments of His mouth.' David said, 'So I remember Him, to the conductor, a psalm of David, to remember. God, save me.' What is this comparable to? A king had a flock of sheep and got angry with them, so he drove them away and let the pasture open and dismissed the shepherd. After a while, the sheep returned and rebuilt the pasture, but the shepherd was not mentioned. The shepherd said, 'Behold, the sheep are gathered, and the pasture is built, but I am not remembered.' Thus David said, above the psalm (Psalm 69:36), 'For God will save Zion and build the cities of Judah, and they shall dwell there and possess it. The descendants of His servants shall inherit it, and those who love His name shall dwell in it.' Behold, the sheep are gathered, and I am not remembered. Therefore, to the conductor, a psalm of David, to remember. Woe to the wicked who do not die in the world to come but from envy and anger, as it is said (Job 5:2), 'For wrath kills a foolish man, and envy slays a simple one.' Anger and envy are destructive, as it is said (Psalm 35:4), 'Let them be ashamed and disgraced, those who seek after my life. Let them be turned back and confounded, those who desire my hurt.'"
אלקים חושה לי. וכתוב אחר אומר (שם מ יח) אדני יחשב לי. אלא אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם חשוב לעניותי ואביונותי וגאלני חושה. ולמה עזרי ומפלטי אתה ה' אל תאחר. בין היום בין מחר עליך לגאלני לפיכך אל תאחר:
God is attentive to me. And it is written elsewhere (Psalms 40:18), "The Lord takes notice of me." But David said before the Almighty, "Master of the Universe, pay heed to my humility and my poverty, and rescue me, take notice of me. And why do you delay to be my help and my deliverer, O Lord? You must redeem me, whether today or tomorrow, therefore do not delay."