Chesed LeAvraham · Even Shetiya, Maayan 4, Chapter 22
1
נהר כב - לבאר סוד אכילה ושתיה וריח:
There are three primary ways higher pleasures reach those who experience them: (1) light, (2) fragrance, and (3) eating and drinking. Understand that pleasure for humans exists across three worlds: in This World, through eating and drinking; in the lower Garden of Eden, through fragrance and the scents of the garden; and in the World of Souls, through the radiance of the Divine Presence.
2
הנה דרך ההנאות בדברים עליונים אל הנהנים הם ג', א' הוא האור, הב' ריח, ג' אכילה ושתיה. והענין דע כי ההנאה אל בני אדם בג' עולמות, בעולם הזה באכילה ושתיה, ובגן עדן של מטה בריח בבוסמין דגנתא, ובעולם הנשמות מזיו השכינה:
The reason that, in the World of Souls, which is at the level of the Throne of Glory, they draw from Binah is that their pleasure resembles that of Binah, as it is said about the World to Come, “there is neither eating nor drinking.” In the lower Garden of Eden, where they draw from Tiferet, they enjoy the scent of the garden of Eden. In This World, where sustenance comes from Malchut, pleasure is through eating and drinking.
3
והטעם בעולם הנשמות שהוא בכסא הכבוד יונקים מבינה לכך הנאתם כעין הבינה, שנאמר בו בעולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה וכו', ובגן עדן התחתון שהם שואבים מן הת"ת נהנים בריחא דגינתא דעדן, ובעולם הזה שהם ניזונין מהמלכות הוא באכילה ושתיה. והנה יכנסו ג' אלו אל הנהנים כל אחד פתח לו בפני עצמו, האור יכנס דרך עינים ימין ושמאל חכמה ובינה, והריח דרך החוטם שהוא בסוד ו' ת"ת, והאכילה ושתיה דרך הפה מלכות. ובימים הקדמונים שכל כוונתם היה לשם שמים היו מביאים את המוגמר ומברכין עליו לקשר עולם זה עם עולם הנפשות, להנות גם מהריח בסוד הת"ת דרך החוטם, והאור דהיינו המנורה בסוד העינים, והאכילה והשתיה בפה דהיינו מלכות כנזכר, ובהיותם מתייחדים יחד בכוונה בעונג שבת היו קושרים כל העולמות ולכן נר שבת מצוה כל כך:
These three types of pleasure enter the recipients through their own designated pathways. Light enters through the eyes, corresponding to the right and left (Chochmah and Binah). Fragrance enters through the nose, corresponding to the Vav of Tiferet. Eating and drinking enter through the mouth, representing Malchut.
4
אמנם היות קיום העולם בריח או באור, אינו עתה אלא בעולם הנפשות או בעולם הבא כנזכר, אם לא לאותם שהקדוש ברוך הוא הטעימן מעין עולם הבא כגון ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו, דהיינו שנהנו מזיו השכינה, או אותם שנכנסו לגן עדן כדאיתא בעבודא דינוקא בעובדא דר' אלאי, שנהנו בריחין דג"ע ז' ימים אותם תלמידי חכמים שראו את ר' אלאי, והיינו שזכו אל מעין אותם העולמות בחייהם, אמנם בעולם הזה אי אפשר אם לא על ידי שפע הנשפע לכל הנמצאים התחתונים שהוא אכילה ושתיה כנזכר, ומה שהוא גשמי לבני אדם הוא משל למדות עליונות, כי התחתונים תלויים בעליונים, וזמש"ל:
In ancient times, when people directed all their intentions toward heaven, they would bring incense and bless it to connect This World with the World of Souls, allowing enjoyment also from fragrance, which corresponds to Tiferet via the nose, and from light (symbolized by the menorah, which corresponds to the eyes), and from eating and drinking through the mouth, which represents Malchut, as mentioned above. When they unified these with intent in the pleasure of Shabbat, they connected all the worlds. Therefore, lighting the Shabbat candle is a great mitzvah.
5
6
7
However, the sustenance of the world through fragrance or light currently exists only in the World of Souls or in the World to Come, as mentioned. This is experienced only by those to whom the Holy One, blessed be He, has granted a taste of the World to Come, as in 'they beheld God, and they ate and drank,' meaning that they enjoyed the radiance of the Divine Presence. Or, by those who have entered the Garden of Eden, as discussed in Avoda d’Yenuka (The Service of the Child) in the story of Rabbi Ilai: the Torah scholars who saw Rabbi Ilai enjoyed the fragrances of the Garden of Eden for seven days. These individuals merited a taste of those higher worlds during their lifetimes. But in This World, it is impossible to sustain oneself in such a way, except through the physical sustenance provided to all lower beings, which is through eating and drinking, as previously mentioned. What is material for humans serves as a metaphor for the higher attributes, as the lower worlds are dependent upon the higher worlds. And this is as was previously explained."
נהר כב - לבאר סוד אכילה ושתיה וריח:
There are three primary ways higher pleasures reach those who experience them: (1) light, (2) fragrance, and (3) eating and drinking. Understand that pleasure for humans exists across three worlds: in This World, through eating and drinking; in the lower Garden of Eden, through fragrance and the scents of the garden; and in the World of Souls, through the radiance of the Divine Presence.
הנה דרך ההנאות בדברים עליונים אל הנהנים הם ג', א' הוא האור, הב' ריח, ג' אכילה ושתיה. והענין דע כי ההנאה אל בני אדם בג' עולמות, בעולם הזה באכילה ושתיה, ובגן עדן של מטה בריח בבוסמין דגנתא, ובעולם הנשמות מזיו השכינה:
The reason that, in the World of Souls, which is at the level of the Throne of Glory, they draw from Binah is that their pleasure resembles that of Binah, as it is said about the World to Come, “there is neither eating nor drinking.” In the lower Garden of Eden, where they draw from Tiferet, they enjoy the scent of the garden of Eden. In This World, where sustenance comes from Malchut, pleasure is through eating and drinking.
והטעם בעולם הנשמות שהוא בכסא הכבוד יונקים מבינה לכך הנאתם כעין הבינה, שנאמר בו בעולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה וכו', ובגן עדן התחתון שהם שואבים מן הת"ת נהנים בריחא דגינתא דעדן, ובעולם הזה שהם ניזונין מהמלכות הוא באכילה ושתיה. והנה יכנסו ג' אלו אל הנהנים כל אחד פתח לו בפני עצמו, האור יכנס דרך עינים ימין ושמאל חכמה ובינה, והריח דרך החוטם שהוא בסוד ו' ת"ת, והאכילה ושתיה דרך הפה מלכות. ובימים הקדמונים שכל כוונתם היה לשם שמים היו מביאים את המוגמר ומברכין עליו לקשר עולם זה עם עולם הנפשות, להנות גם מהריח בסוד הת"ת דרך החוטם, והאור דהיינו המנורה בסוד העינים, והאכילה והשתיה בפה דהיינו מלכות כנזכר, ובהיותם מתייחדים יחד בכוונה בעונג שבת היו קושרים כל העולמות ולכן נר שבת מצוה כל כך:
These three types of pleasure enter the recipients through their own designated pathways. Light enters through the eyes, corresponding to the right and left (Chochmah and Binah). Fragrance enters through the nose, corresponding to the Vav of Tiferet. Eating and drinking enter through the mouth, representing Malchut.
אמנם היות קיום העולם בריח או באור, אינו עתה אלא בעולם הנפשות או בעולם הבא כנזכר, אם לא לאותם שהקדוש ברוך הוא הטעימן מעין עולם הבא כגון ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו, דהיינו שנהנו מזיו השכינה, או אותם שנכנסו לגן עדן כדאיתא בעבודא דינוקא בעובדא דר' אלאי, שנהנו בריחין דג"ע ז' ימים אותם תלמידי חכמים שראו את ר' אלאי, והיינו שזכו אל מעין אותם העולמות בחייהם, אמנם בעולם הזה אי אפשר אם לא על ידי שפע הנשפע לכל הנמצאים התחתונים שהוא אכילה ושתיה כנזכר, ומה שהוא גשמי לבני אדם הוא משל למדות עליונות, כי התחתונים תלויים בעליונים, וזמש"ל:
In ancient times, when people directed all their intentions toward heaven, they would bring incense and bless it to connect This World with the World of Souls, allowing enjoyment also from fragrance, which corresponds to Tiferet via the nose, and from light (symbolized by the menorah, which corresponds to the eyes), and from eating and drinking through the mouth, which represents Malchut, as mentioned above. When they unified these with intent in the pleasure of Shabbat, they connected all the worlds. Therefore, lighting the Shabbat candle is a great mitzvah.
However, the sustenance of the world through fragrance or light currently exists only in the World of Souls or in the World to Come, as mentioned. This is experienced only by those to whom the Holy One, blessed be He, has granted a taste of the World to Come, as in 'they beheld God, and they ate and drank,' meaning that they enjoyed the radiance of the Divine Presence. Or, by those who have entered the Garden of Eden, as discussed in Avoda d’Yenuka (The Service of the Child) in the story of Rabbi Ilai: the Torah scholars who saw Rabbi Ilai enjoyed the fragrances of the Garden of Eden for seven days. These individuals merited a taste of those higher worlds during their lifetimes. But in This World, it is impossible to sustain oneself in such a way, except through the physical sustenance provided to all lower beings, which is through eating and drinking, as previously mentioned. What is material for humans serves as a metaphor for the higher attributes, as the lower worlds are dependent upon the higher worlds. And this is as was previously explained."