המאמר השני, הכלל השני 1

הפרק א בבאור הפנה הזאת כפי מה שתגזרהו התורה:

Birinci bölüm: Bu temel ilkenin Tora’nın gerektirdiği biçimde açıklanması hakkında:

ואומר לפי שהוא מבואר מעניין ההשגחה אשר הוא פנת התורה היותו יתברך משגיח על בני אדם להישירם אל ההצלחה הנה ראוי שנחקור בה בג' עניינים האחד בבחינת המשגיח הב׳ בבחינ' המושגחים הג' באופן ההשגחה אם בבחינת המשגיח ודוא הראשון הנה החקירה אם ההשגחה באמצעי ובזולת אמצעי [או בשניהם ר״ל באמצעי ובזולת אמצעי] ואם היה שתהיה באמצעי מי הוא האמצעי ואם הוא אחד או רבים ואם בבחינת המושגחים והוא השני דנה החקירה אם תהיה ההשגחה בהם בכללים או באישים ואם היתה באישים אם תהי' ההשגח' בהם בשוה או אם תתחלף בהם בפחות ויותר עד שיהי׳ אפשר שתהי׳ בקצתם ובקצתם לא ואם באופן ההשגחה והוא הג' החקירה בדברים אשר תהי' בהם ההישר' אל ההצלח' שהו׳ התכלי׳ המכוון בה אמנם הראשון הוא מבואר ממה שבא בתורה ובקבלה האמתית שהשגחה כבר תהיה באמצעי ובזולת אמצעו ובשני' ושהאמצעיים רבים יתחלפו בחלוף מדרגת המושגחים וצריך שתדע שהכוונתן באמרנו אמצעיים שיהיו משגיחים בבחירה ורצון וזה שבאמצעיים אשר באמצעותם תהיה ההשגחה אשר הם במדרגת הכלים הנה הם רבים כמו הכחות והפעולות הטבעיים [והדברים הטבעים] שאינם פועלים בבחירה ורצון ומזה המין הרבה ממה שבא בתורה ובנביאים בפעולות השי׳ שלא על המנהג הטבעי ויולך י"י את הים ברוח קדים עזה. קח את מטך. ורבים זולתם. אבל המכוון עתה הוא באמצעיים הפועלים בבחירה ורצון. הנה יתבאר זה בקלות ממה שבא בתורה באבות הנה תמצא ביעקב בהאבק איש עמו שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני ויברך אותו שם אשר לזה אמר הכתוב עליו וישר אל מלאך ויוכל. והוא עצמו קרא (השם) [שם המקום] פנואל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי. והג׳ בברכו את בני יוסף אמר האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים. ואפשר שרמז באמרו האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אל המשגיח הראשון יתברך. והנה נאמר למשה הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך. ואל משה אמר עלה אל ה׳ ודרשו במסכת סוטה במה שהקשו שם עלה אלי מבעי ליה זה מטטרון ששמו כשם רבו וכבר נמצא שנגלה המלאך ליהושע וצוהו בשליפת נעלו. והנה אשר בזולת אמצעי כבר הועד עליו ודבר י"י עם משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו. פה אל פה אדבר בו. אשר ידעו השם פנים אל פנים. וכבר נמצא השגתה באמצעי חולת אמצעי במכת כבודות אמר ועברתי בארץ מצרים וגומר. ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף. הנה בבחינת המצריים כבר היתה באמצעי ובבחינת הצלת ישראל היתה בזולת אמצעי כמו שבא בקבלה האמתית (אמר') ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך אלא שלפי דעת רז״ל יראה. שגם בבחינת המצריים היתה ההשגחה בזולת אמצעי באמרם והכתי כל בכור אני ולא שרף ויהיה לפי דעתם אמרו ולא יתן המשחית ירמיז אל האמצעי אשר הוא כמדרגת הכלי הפועל בזולת השגחה ורצון והנה נמצא האמצעיים רבים למה שמהם מלאכים כאותם שנגלו ליעקב ויהושע וגדעון והמלאכים שבאו בסדום מהמין הזה למה שכבר הישירו (אל) [את] לוט לצאת מתוך ההפכה. [ומהם נביאים באבות אשר הישירו זולתם לאמונתו ית׳ באמרו ואת הנפש אשר עשו בחרון עד] ומהם שבא אדון הנביאים והישר כלל אומתינו לעבודתו והנביאי׳ (אומתינו לעבודתו) אחריו דור אחר דור ומהם השופטים והחכמים המוכחים בעם השומרים משמרת הקדש בתורה ובמצוה. התבאר אם כן מכוונת התורת העניין הא׳ בבחינת המשגיח והוא היותו משגיח באמצעי וזולת אמצעי ושהאמצעיים רבים ושהם. שלשה מינים. המלאכים והם השכלים הנפרדים. והנביאים והחכמים אמנם אם בכאן מין ד׳ אם לא אין בידינו בזאת הבחינה לא מפאת הקבלה ולא מפאת העיון וזה שקצת החכמים יראו ומהם הרב המורה שהגלגלי׳ חיים משכילים והנה פשט הכתובים וקצת מדרשות מסכימים לזה ויהיה בכאן לפי זה מין רביעי מהאמצעיים הפועלים בבחירה ורצון והם הגרמים השמימיים שיפעלו ויציירו מה שיפעלו בסדור אשר בנפשם וירצו בו ואם שיתחלפו בחלוף מדרגת המושגחים זה יתבאר ממה שבא בתורה וספוריה באבות העולם וזה שההשגחה וההישר׳ לאדון הנביאי' היתה בזולת אמצעי פנים אל פנים וההישרה לזולתו מהנביאים היתה על ידי אמצעי כמו שהעיד הכתוב וזה להיותם למטה במדרגה ממשה ולהיות כלל ישראל למטה במדרגה מהנביאים היתה הישרתם באמצעות הנביאים וכשנתמעטו הדורות חיתה הישדתם באמצעות השופטים והחכמים ולחיות כלל אומתינו העם שבחר השם לנחלה לו היתה השגחתו בהם אם בזולת אמצעי ואם באמצעות נביאיו וחכמיו אשר תתחייב ממנה הישרה מיוסדת ומוגבלת ומתיחסת למדרגת המושגחים בשלמות כפי העת והמקום. [והיתה השגחתו ביתר האומות באמצעות הגרמים השמימיים אשר תתחייב ממנה הישרה כוללת בלתי מתיחסת למדרגת המושגחים בשלמות כפי העת והמקום וזה אחד ממה שיראה ממנו שהגלגלים למטה במדרגת מהחכמים למה שיראה שכל אשר תחיה הישרתו יותר מתיחסת מדרגתו יותר גבוהה] (וזה ממה שיראה ממנו שהגלגלים למטה מהחכמים כמדרגה לפי שהשגחתו ביתר האומות באמצעות הגרמים השמימיים אשר תתחייב ממנה הישרה כוללת בלתי מתיחסת למדרגת המושגחי׳ בשלמות כפי העת והמקום): ואל הדעת הזאת נמשכו קצת חכמינו ואיך שיהיה נתאמנ בפי׳ התורה והקבלה האמתית שהאמצעיי' ותחלפו בחתחלף מדרגת המושגחים ודי בזה עתה בראשון. ואמנם בשני והוא בבחינת המושגחים הוא מבואר ממה שבא בתורה שהשגחה כבר תהיה בכלל ובאישים ושיתחלף ההשגחה בהם בפחות ויתר עד שיהיה אפשר שתהיה בקצתם ובקצתם לא וזה שמלבד ההישרה הכוללת לכלל האומה באו הישרות והבטחות מיוחדות וברבות לאבות ולנביאים כל אחד ואחד ממנו כשמו וכבר יראה ממה שנאמר בחלוף המושגחים שההשגחה תתחלף בפחות ויתר עד שכבר אפשר שלא תהיה בקצתם וזה לרוחק מדרגתם מהשלמות והתכלית האנושי ועל כיוצא בהם נאמר ואנכי הסתר אסתיר פני מהם. אסתירה פני מהם. ודי בזה עתה בשני:

Ben derim ki: Gözetim meselesinden açıkça anlaşıldığı üzere —ki bu, Tora’nın temel ilkelerinden biridir— yüce Tanrı, insanları gerçek başarıya yöneltmek için gözetir. Bu nedenle bu konuyu üç yönden araştırmak gerekir: Birincisi, gözeten bakımından; ikincisi, gözetilenler bakımından; üçüncüsü, gözetimin tarzı bakımından. Gözeten bakımından, yani birinci yönden araştırma şudur: Gözetim bir aracıyla mı, aracısız mı, yoksa ikisiyle birlikte mi gerçekleşir? Eğer bir aracıyla gerçekleşiyorsa, bu aracı kimdir? Bir midir, çok mudur? Gözetilenler bakımından, yani ikinci yönden araştırma şudur: Gözetim onlarda türler ve genel topluluklar düzeyinde mi olur, yoksa tek tek kişilerde mi olur? Eğer kişilerde oluyorsa, gözetim onlarda eşit midir, yoksa azlık ve çokluk bakımından değişir mi? Hatta bazı kişilerde bulunup bazılarında bulunmaması olanaklı müdür? Gözetimin tarzı bakımından, yani üçüncü yönden araştırma şudur: Bu gözetimin hedeflediği amaç olan gerçek başarıya yöneltme hangi şeylerde gerçekleşir? Birinci konuya gelince: Tora’da ve güvenilir gelenekte gelenlerden açıkça anlaşılır ki gözetim bazen aracıyla, bazen aracısız, bazen de ikisiyle birlikte olur. Aracılar çoktur ve gözetilenlerin derecesine göre değişir. Şunu bilmelisin: “Aracılar” dediğimizde kastımız, seçim ve iradeyle gözeten varlıklardır. Çünkü gözetimin kendileri aracılığıyla gerçekleştiği, fakat araç konumunda bulunan başka aracılar da çoktur: doğal güçler, doğal eylemler ve seçimle, iradeyle işlemeyen doğal şeyler gibi. Tora’da ve Peygamberlerde HaŞem’in doğal akışa aykırı eylemleri hakkında bu türden birçok örnek gelmiştir: “HaŞem denizi güçlü bir doğu rüzgarıyla yürüttü”, “Asanı al” ve bunlara benzer birçok ifade. Fakat şimdi kastımız, seçim ve iradeyle işleyen aracılardır. Bu, Tora’da atalar hakkında gelenlerden kolayca açıklanır. Yaakov’da şöyle bulursun: Bir adam onunla güreşti ve şöyle dedi: “Beni gönder, çünkü şafak söktü.” Yaakov şöyle dedi: “Beni kutsamadıkça seni göndermem.” Ve orada onu kutsadı. Bu sebeple ayet onun hakkında şöyle der: “Melekle mücadele etti ve üstün geldi.” Yaakov da o yerin adını Penuel koydu; çünkü şöyle dedi: “Tanrı’yı yüz yüze gördüm ve canım kurtuldu.” Yine Yosef’in oğullarını kutsarken şöyle dedi: “Atalarım Avraam ve Yitshak’ın önünde yürüdüğü Tanrı; doğduğum günden bugüne kadar beni güden Tanrı; beni bütün kötülüklerden kurtaran melek, bu çocukları kutsasın.” “Atalarımın önünde yürüdüğü Tanrı” sözüyle ilk gözetene, yani yüce Tanrı’ya işaret etmiş olması olanaklıdır. Moşe’ye de şöyle denmiştir: “İşte, yol üzerinde seni koruması için önünden bir melek gönderiyorum.” Yine Moşe’ye şöyle denmiştir: “HaŞem’e çık.” Sota risalesinde bilgeler burada şu soruyu sorarlar: “Bana çık” demesi gerekmez miydi? Buna “bu, adı Rambam’ın adı gibi olan Metatron’dur” diye açıklama getirdiler. Aynı şekilde meleğin Yeoşua’ya göründüğü ve ona ayakkabısını çıkarmasını emrettiği de bulunur. Aracısız gözetim hakkında ise açıkça tanıklık edilmiştir: “HaŞem Moşe ile yüz yüze konuşurdu, bir adamın arkadaşıyla konuştuğu gibi.” “Onunla ağızdan ağza konuşurum.” “HaŞem’in yüz yüze bildiği kişi.” Gözetimin hem aracıyla hem aracısız gerçekleştiği de ilk doğanların öldürülmesi darbesinde bulunur. Orada şöyle denmiştir: “Mısır diyarından geçeceğim” ve devamında: “Yok edicinin evlerinize girip vurmasına izin vermeyecek.” Mısırlılar bakımından gözetim aracıyla olmuş, İsrael’in kurtarılması bakımından ise aracısız olmuştur. Güvenilir gelenekte şöyle gelmiştir: “Mısır diyarından geçeceğim” — ben, melek değil. Fakat bilgelerimizin görüşüne göre, Mısırlılar bakımından da gözetimin aracısız olduğu görünür; çünkü şöyle derler: “Her ilk doğanı vuracağım” — ben, seraf değil. Buna göre “yok ediciye izin vermeyecek” sözü, gözetim ve iradeyle değil, araç derecesinde iş gören aracıya işaret eder. Aracıların çok olduğu da bulunur. Bunların bir kısmı melektir: Yaakov’a, Yeoşua’ya ve Gid’on’a görünenler gibi. Sedom’a gelen melekler de bu türdendir; çünkü Lot’u yıkımın içinden çıkmaya yönelttiler. Bir kısmı peygamberlerdir: Atalar zamanında başkalarını yüce Tanrı’ya inanca yöneltenler; “Haran’da yaptıkları ruhlar” ifadesinde olduğu gibi. Bir kısmı da peygamberlerin efendisi olan Moşe’dir; o bütün milletimizi O’nun hizmetine yöneltti. Ondan sonra nesilden nesle gelen peygamberler de böyledir. Bir kısmı da halkı uyaran, Tora ve mitsvada kutsal görevi koruyan hakimler ve bilgelerdir. Böylece Tora’nın kastından birinci konu, yani gözeten bakımından mesele açıklanmış olur: O, aracıyla da aracısız da gözetir; aracılar çoktur ve üç türdür: Melekler —ki bunlar ayrık akıllardır— peygamberler ve bilgeler. Burada dördüncü bir tür bulunup bulunmadığına gelince, bu bakımdan elimizde ne gelenek yönünden ne de akıl yoluyla inceleme yönünden kesin bir şey vardır. Çünkü bazı bilgeler, aralarında More Nevukhim’in yazarı Rambam da vardır, gök kürelerinin canlı ve akıl sahibi olduğunu düşünürler. Ayetlerin düz anlamı ve bazı midraşlar da buna uygundur. Buna göre seçim ve iradeyle işleyen aracılardan dördüncü bir tür bulunur: göksel cisimler. Bunlar, ruhlarında bulunan düzene göre eylem işler, zihninde canlandırır ve isterler. Aracıların gözetilenlerin derecesine göre değişmesine gelince, bu da Tora’da ve dünyanın ataları hakkındaki anlatılarda gelenlerden açıklanır. Peygamberlerin efendisi Moşe’ye yönelik gözetim ve yöneltme, aracısız ve yüz yüze idi. Ondan başka peygamberlere yöneltme ise ayetin tanıklık ettiği gibi bir aracıyla idi; çünkü onlar derece bakımından Moşe’nin altındaydı. Genel İsrael, peygamberlerin altında bulunduğu için onların yöneltilmesi peygamberler aracılığıyla oldu. Nesiller küçülünce yöneltilmeleri hakimler ve bilgeler aracılığıyla oldu. Milletimizin bütünü, HaŞem’in kendisine miras olarak seçtiği halk olduğu için, O’nun onlara gözetimi bazen aracısız, bazen de peygamberleri ve bilgeleri aracılığıyla oldu. Bundan, zaman ve yere göre gözetilenlerin derecesiyle tam biçimde orantılı, temelli ve sınırlı bir yöneltme doğar. Diğer milletlere yönelik gözetim ise göksel cisimler aracılığıyla olur; bundan, zaman ve yere göre gözetilenlerin derecesiyle tam biçimde orantılı olmayan genel bir yöneltme doğar. Bu da gök kürelerinin derece bakımından bilgelerden aşağıda olduğunu gösteren şeylerden biridir; çünkü yöneltmesi ne kadar daha orantılı ise, derecesi de o kadar daha yüksek görünür. Bazı bilgelerimiz bu görüşe yönelmişlerdir. Her durumda Tora’nın açıklamasından ve güvenilir gelenekten, aracıların gözetilenlerin derecesinin değişmesine göre değiştiği doğrulanmıştır. Birinci konu için şimdilik bu kadarı yeterlidir. İkinci konuya, yani gözetilenler bakımından meseleye gelince: Tora’da gelenlerden açıkça anlaşılır ki gözetim hem genel düzeyde hem de tek tek kişilerde olur. Gözetim onlarda azlık ve çokluk bakımından değişir; hatta bazı kişilerde bulunup bazılarında bulunmaması da olanaklıdır. Çünkü bütün millete yönelik genel yöneltmenin dışında, atalara ve peygamberlere, her birine kendi adıyla, özel yöneltmeler ve çok sayıda özel vaatler gelmiştir. Gözetilenlerin farklılığı hakkında söylenenlerden, gözetimin azlık ve çokluk bakımından değiştiği anlaşılır; hatta bazı kişilerde hiç bulunmaması olanaklıdır. Bunun sebebi, onların yetkinlikten ve insana özgü amaçtan uzak derecede olmalarıdır. Bu tür kimseler hakkında şöyle denmiştir: “Ben de yüzümü onlardan kesinlikle gizleyeceğim.” Ve yine: “Yüzümü onlardan gizleyeceğim.” İkinci konu için şimdilik bu kadarı yeterlidir.

ואמנם בג׳ והוא אופן ההשגחה הנה ממה שבא בתורה ובקבלה והתבאר בחוש יתבאר בקלות שממנה מיניית כוללת וממנה אישיית והכוללת ממנה כוללת בשלוח מסודרת ומוגבלת בלתי מתיחסת לשלמות האישים המושגחים וממנה שהיא כוללת מצד וחלקיית מצד והיא תתחלק אל רבות הכללות ומעטת הכללות והרבת הכללות גם כן מסודרת ומוגבלת טבעית ובלתי מתיחסת לשלמות המושגחים והמעטת הכללות מסודרת מוגבלת בלתי טבעית ומתיחסת לשלמות המושגחים בצד מה והאישית גם כן בלתי טבעית ממנה מסודרת ומוגבלת מתיחס' לשלמות המושגחים התיחסות גמור וממנה מסורת ומוגבלת מתיחסת לשלמות המושגחים [המתיחסים] התיחסות בלתי גמור משל הכוללת בשלוח במה שנמצא בכל אישי הנמצאות המורכבות מהכלים וחתכונות ותשוקיות וכחות נפשיות ופעולות לשמור מציאותם ולהתרחק מהמזיק וההשגחה הזאת אם היה שתתהלף במין הנה היא שוה באישי המין ומשל הכוללת מצד והחלקית מצד מה שנמצא במין האנושי כי להיותו שלם יותר משאר המינים הושם לו שכל מעשי יסודרו ממנו מלאכו' רבות שומרות מציאותו והשכל העיוני אשר היא גדול שבהכנות לקנות השלמות האנושי וההשגחה הזאת הנה היא טבעית ושוה באישים מצד הכח וההכנה ואם היה שחתהלף מצד הפועל אבל היא בלתי מתיחסת לשלמות האישים המושגחים וזה שכבר נמצא באיש שמדרגתו כשלמות האנושי גדולה שעור מועט מההשגחה הזאת ממה שנמצא באיש שמדרגתו בשלמות האנושי פחותה להיות מן ההשגחה הזאת נמשכת למזג איש איש או לסדרות הגרמים השמימיים כפי המצב אשר היו בו בעת מולד האיש כמו שהתבאר זה בחכמת משפטי הככבים ואמנם היתה זאת ההשגחה כוללת מצד היותה בכל מין האדם וחלקית מצד היות במין האדם לבדו להיותה טבעית וכוללת כל מין האדם ומשל ההשגחה מעטת הכללות מה שהיה מהחגיגה לכלל אומתינו אנחנו קהל המאמינים מהתורה מהאל יתברך וישתכח שמו לעד שבה נקנה השלמות בעצם וראשונה ואמנם היא מעטת הכללות להיותה בלתי כוללת כל המין והיא בלתי טבעית להיותה מונחת ברצון רוצה לאומה ידועה ועת ידוע והיא אמנם בלתי מתיחסת לאישים המושגחים כי עם היותה ההשגחה הגדולה בתכלית מה שאפש' להיות האומה המושגחת בכלל החשובה הנה היא בלתי מתיחסת לאישי' המושגחי׳ למה שהיא שוה בכל אישי האומה ואם היה שכבר נמצא יתחלפו אישי האומו׳ למה שנמצא קצת אישיה רבה בהם הכתוב מצות יתרות כאלו תאמר שהזכרים חייבים במצות יותר מהנשים והעבדים והכהנים חייבים במצות יותר מהישראלים הנה יהיה זה סבה לחלוף מדרגתם כחשיבות כאלו תאמר הזכרים חשובים מהנקבות ומוכנים אל השלמות יותר והכהני׳ שנתקדשו בכהונה [בקדושתו של] אהרן חשובים משא' ישראל ומוכנים אל השלמות יותר אבל אמנם באישי כל חלק מהם היה שוה ולזה הוא מבואר שאינה מתיחסת בשלמות המושגחים בשלוח ולחיות מתחלפת בחלקי המין היא מתיחסת לשלמות המושגחים בצד מה [וג״כ להיותה דרך והצעה אל שתהיה ההשגחה המתיחסת לאישים המושגחים הנה יתאמת בצד מה] ואם שתהיה דרך והצעה אל זה הנה הוא מבואר בנפשו מהיות ההשגחה האישית נמשכת ממנה ואולם משל ההשגחה האישית הגמול והעונש אל העובד כפי מה שבא בתורה ובקבלה והנה היותה בלתי טבעית הוא משוער בנפשו לפי שאין מטבע העושה סוכה ונוטל לולב ונזהר מכלאים להיות גומל חסדים ולא באוכל חלב ודם להיות נכרת אמנם המתיחסת ממנה לשלמות המושגחים שלמות גמור הוא החלק מזאת ההשגחה שבא בקבלה האמתית והוא הגמול והעונש הנפשי שהוא מבואר היותו מתיחס לאישים המושגחים לפי מדרגת כל אחד מהם התיחסות גמור והיא מבואר היות תהשגחה הזאת מסודרת ומוגבלת ברצונו הקדום כאשר גזרה חכמתו ומשל המסודרת ומוגבלת ומתיחסת לשלמות המושגחים התיחסות בלתי שלם הנה הוא החלק מזאת ההשגחה שבא מפורש בתורה והוא הגמול והעונש הגשמי והנה למה שבא הגמול לעובד והעונש לעובר והוא מבואר היותה מתיחסת אל שלמות המושגחים ולמה שכבר ימצא בלבול ומבוכ' למה שיראה ממנה בחוש כמו שיבא בגזירת הצור כבר יתאמת שאינה מתיחסת לשלמות המושגחים התיחסות גמור והתבאר בכאן אופן ההשגחה והוא העניין הג':

Üçüncü konuya, yani gözetimin tarzına gelince: Tora’da ve gelenekte gelenlerden ve duyuyla açıklığa kavuşanlardan kolayca anlaşılır ki gözetimin bir kısmı türsel ve geneldir, bir kısmı ise kişiseldir. Genel gözetimin bir kısmı salt anlamda geneldir: düzenli ve sınırlıdır, fakat gözetilen kişilerin yetkinliğiyle orantılı değildir. Bir kısmı bir yönden genel, bir yönden parçalıdır. Bu da kapsamı çok olan ve kapsamı az olan gözetim diye ayrılır. Kapsamı çok olan gözetim de düzenli, sınırlı, doğal ve gözetilenlerin yetkinliğiyle orantısızdır. Kapsamı az olan gözetim ise düzenli ve sınırlıdır; doğal değildir ve gözetilenlerin yetkinliğiyle bir bakımdan orantılıdır. Kişisel gözetim de doğal değildir. Bunun bir kısmı düzenli ve sınırlıdır, gözetilenlerin yetkinliğiyle tam bir orantı içindedir. Bir kısmı ise düzenli ve sınırlıdır, gözetilenlerin yetkinliğiyle tam olmayan bir orantı içindedir. Salt genel gözetimin örneği, bileşik varlıkların bütün bireylerinde bulunan organlar, yapılar, arzular, ruh güçleri ve eylemlerdir. Bunlar onların varlığını korumak ve zararlı olandan uzaklaşmak içindir. Bu gözetim tür bakımından değişse bile, türün bireyleri arasında eşittir. Bir yönden genel, bir yönden parçalı olan gözetimin örneği insan türünde bulunan şeydir. İnsan, diğer türlerden daha yetkin olduğu için ona pratik akıl verilmiştir; ondan varlığını koruyan birçok sanat ve iş düzenlenir. Ona ayrıca teorik akıl verilmiştir; bu, insanın yetkinliğini kazanması için hazırlıkların en büyüğüdür. Bu gözetim güç ve hazırlık bakımından doğal ve bireylerde eşittir; eylem bakımından değişse bile, gözetilen bireylerin yetkinliğiyle orantılı değildir. Çünkü insana özgü yetkinlikte derecesi yüksek olan bir kişide bu gözetimden az bir miktar bulunabilir; insana özgü yetkinlikte derecesi daha düşük olan bir kişide ise bundan daha fazla bulunabilir. Çünkü bu gözetim, her bir kişinin mizacına veya göksel cisimlerin, kişinin doğduğu andaki konumlarına göre düzenlerine bağlıdır. Yıldız hükümleri ilimlerinde bu açıklanmıştır. Bu gözetim, bütün insan türünde bulunduğu için genel; yalnızca insan türünde bulunduğu için parçalıdır. Doğaldır ve bütün insan türünü kapsar. Kapsamı az olan gözetimin örneği ise, bizim milletimizin bütünü için gerçekleşen şeydir: Biz, yüce Tanrı’nın Tora’sına inanan topluluğuz; O’nun adı sonsuza dek övülsün. Bu Tora sayesinde yetkinlik özsel ve birincil olarak kazanılır. Bu gözetim kapsamı az olandır; çünkü bütün türü kapsamaz. Doğal değildir; çünkü isteyenin iradesiyle belli bir millete ve belli bir zamana konulmuştur. Yine de, gözetilen bireylerle tam orantılı değildir. Çünkü gözetilen milletin bütünü değerli olduğu için, bu gözetim olanaklı olan en büyük gözetim olsa da, milletin bütün bireylerinde eşit olduğu için gözetilen bireylerle tam orantılı değildir. Gerçi milletin bireylerinde bazı farklılıklar bulunur; çünkü ayet bazı kişilere daha fazla mitsva yüklemiştir. Örneğin erkekler kadınlardan ve kölelerden daha fazla mitsvayla yükümlüdür; Kohenler de sıradan İsraellilerden daha fazla mitsvayla yükümlüdür. Bu, onların önem derecelerindeki farklılığın sebebidir: Erkekler kadınlardan daha önemli ve yetkinliğe daha hazırdır; Aharon’un kutsallığıyla Kohenlikte kutsanan Kohenler de diğer İsraellilerden daha önemli ve yetkinliğe daha hazırdır. Fakat bu sınıfların her birinin bireyleri içinde gözetim eşittir. Bu nedenle bu gözetimin salt anlamda gözetilenlerin yetkinliğiyle orantılı olmadığı açıktır. Fakat türün parçalarında farklılaştığı için, bir bakımdan gözetilenlerin yetkinliğiyle orantılıdır. Ayrıca kişisel gözetime yol ve hazırlık olduğu için de bir bakımdan böyle olduğu doğrulanır. Bunun böyle bir yol ve hazırlık olduğu ise kendiliğinden açıktır; çünkü kişisel gözetim ondan doğar. Kişisel gözetimin örneği ise, Tora’da ve gelenekte geldiği üzere, kulluk eden kişiye verilen ödül ve cezadır. Bunun doğal olmadığı kendiliğinden anlaşılır. Çünkü suka yapan, lulav alan ve karışık türlerden sakınan kişinin, doğası gereği iyiliklerle ödüllendirilmesi; helal olmayan yağ ve kan yiyen kişinin de doğası gereği kesilip atılması bu değildir. Bu kişisel gözetimin gözetilenlerin yetkinliğiyle tam orantılı olan kısmı, güvenilir gelenekte gelen bu gözetim bölümüdür: ruh ile ilgili ödül ve ceza. Bunun, her bir kişinin derecesine göre gözetilen bireylerle tam orantılı olduğu açıktır. Bu gözetimin, O’nun başlangıçsız iradesiyle ve bilgeliğinin hükmettiği şekilde düzenli ve sınırlı olduğu da açıktır. Düzenli, sınırlı ve gözetilenlerin yetkinliğiyle tam olmayan bir orantı içinde bulunan gözetimin örneği ise, Tora’da açıkça gelen bu gözetim bölümüdür: bedensel ödül ve ceza. Kulluk edene ödül, suç işleyene ceza geldiği için bunun gözetilenlerin yetkinliğiyle orantılı olduğu açıktır. Fakat duyuda görünenlerden dolayı bunda karışıklık ve şaşkınlık bulunduğu için —Kayamız’ın hükmüyle ileride açıklanacağı üzere— bunun gözetilenlerin yetkinliğiyle tam bir orantı içinde olmadığı doğrulanır. Böylece burada gözetimin tarzı, yani üçüncü konu açıklanmış oldu.