Ohr Hashem · First Treatise, Second Principle, Chapter 4
1
בחקירה בהקדמה הזאת האומרת שכל משתנה מתחלק. וזה שאנחנו נמצא בנפש המדברת שהיא משתנה בקנין המושפלות מהמוחשות ומהמדומות אשר יהיו בזולת זמן. והתנועות הנפשיות כשמחה והדאגה אשר לא יהיו רק בזמן. והנה אל תבריזי נתעורר מהספק הזה ואמר בהתרו שהכוונה בזה באיכיות גשמיים. ויראה שנמשך לדעת אבובכר בבאור דברי ארסטו כאשר העירונו בפז׳ מהכלל הא' ואולם לדעת ב״ר נאמר לפי פירושו שהכונה בזה באיכיות ותנועות גשמיות ויהיה א״כ כל ההקדמה הזאת כפל ומותר וביחוד למה שהמתנועע בתנועות גשמיות הוא גשם. ועוד שאם ההקדמה הזאת חלקית ומיוחדת באיכיות הגשמיות הנה לא יוכל להשתמש ממנה במה שיבא במשתנה כלל. אלא שהתר הספק לפי מה שיראה הוא כפי התנאי שהעירונו במתנועע וזה שאנו צריכין להחנות בו המתנועע בעצם וכן נאמר אנחנו במשתנה רוצה לומר המשתנה בעצם. ולהיות הנכש המדברת בלתי משתנה בעצם אלא למה שיקרה היות היולנית לא יבטל אמות ההקדמה הזאת אלא שהבאור אם השינוי הקורה לה אם אפשר להיותו עצמי אם לא יתבאר במה שיבא בג״ה יתברך:
Şu öncülün araştırılması: Her değişenin bölünebilir olduğunu söyleyen öncül.
Biz konuşan ruhta değişim bulunduğunu görürüz: Duyulurlardan ve hayal edilenlerden gelen kazanılmış yetkinlikleri edinir; bunlar zamansız gerçekleşir. Sevinç ve kaygı gibi ruha ait hareketler ise ancak zaman içinde gerçekleşir.
Tebrizi bu güçlüğe dikkat etmiş ve çözüm olarak burada kastedilenin cisme ait nitelikler olduğunu söylemiştir. Görünüşe göre, birinci genel bölümün yedinci bölümünde işaret ettiğimiz gibi, Aristoteles’in sözlerini açıklarken Ebu Bekir’in görüşünü izlemiştir. İbn Rüşd’ün görüşüne göre ise, onun açıklamasına göre, burada kastedilenin cisme ait nitelikler ve cisme ait hareketler olduğunu söylemek gerekir. Böyle olunca bütün bu öncül gereksiz bir tekrar olur; özellikle de cisme ait hareketlerle hareket eden şey zaten cisim olduğu için.
Ayrıca, eğer bu öncül kısmi olup yalnızca cisme ait niteliklere özgü ise, ileride genel anlamda “değişen” hakkında ondan yararlanmak olanaklı olmaz.
Fakat güçlüğün çözümü, göründüğü kadarıyla, hareket eden hakkında dikkat çektiğimiz şart uyarıncadır. Orada özsel olarak hareket edeni varsaymamız gerektiği gibi, burada da özsel olarak değişeni kastederiz. Konuşan ruh özsel olarak değişmediği, yalnızca maddeye bağlı oluşu sebebiyle ona değişim iliştiği için, bu durum bu öncülün doğruluğunu iptal etmez. Ancak onda meydana gelen değişimin özsel olup olmayacağı meselesi, HaŞem’in yardımıyla ileride açıklanacaktır.
בחקירה בהקדמה הזאת האומרת שכל משתנה מתחלק. וזה שאנחנו נמצא בנפש המדברת שהיא משתנה בקנין המושפלות מהמוחשות ומהמדומות אשר יהיו בזולת זמן. והתנועות הנפשיות כשמחה והדאגה אשר לא יהיו רק בזמן. והנה אל תבריזי נתעורר מהספק הזה ואמר בהתרו שהכוונה בזה באיכיות גשמיים. ויראה שנמשך לדעת אבובכר בבאור דברי ארסטו כאשר העירונו בפז׳ מהכלל הא' ואולם לדעת ב״ר נאמר לפי פירושו שהכונה בזה באיכיות ותנועות גשמיות ויהיה א״כ כל ההקדמה הזאת כפל ומותר וביחוד למה שהמתנועע בתנועות גשמיות הוא גשם. ועוד שאם ההקדמה הזאת חלקית ומיוחדת באיכיות הגשמיות הנה לא יוכל להשתמש ממנה במה שיבא במשתנה כלל. אלא שהתר הספק לפי מה שיראה הוא כפי התנאי שהעירונו במתנועע וזה שאנו צריכין להחנות בו המתנועע בעצם וכן נאמר אנחנו במשתנה רוצה לומר המשתנה בעצם. ולהיות הנכש המדברת בלתי משתנה בעצם אלא למה שיקרה היות היולנית לא יבטל אמות ההקדמה הזאת אלא שהבאור אם השינוי הקורה לה אם אפשר להיותו עצמי אם לא יתבאר במה שיבא בג״ה יתברך:
Şu öncülün araştırılması: Her değişenin bölünebilir olduğunu söyleyen öncül. Biz konuşan ruhta değişim bulunduğunu görürüz: Duyulurlardan ve hayal edilenlerden gelen kazanılmış yetkinlikleri edinir; bunlar zamansız gerçekleşir. Sevinç ve kaygı gibi ruha ait hareketler ise ancak zaman içinde gerçekleşir. Tebrizi bu güçlüğe dikkat etmiş ve çözüm olarak burada kastedilenin cisme ait nitelikler olduğunu söylemiştir. Görünüşe göre, birinci genel bölümün yedinci bölümünde işaret ettiğimiz gibi, Aristoteles’in sözlerini açıklarken Ebu Bekir’in görüşünü izlemiştir. İbn Rüşd’ün görüşüne göre ise, onun açıklamasına göre, burada kastedilenin cisme ait nitelikler ve cisme ait hareketler olduğunu söylemek gerekir. Böyle olunca bütün bu öncül gereksiz bir tekrar olur; özellikle de cisme ait hareketlerle hareket eden şey zaten cisim olduğu için. Ayrıca, eğer bu öncül kısmi olup yalnızca cisme ait niteliklere özgü ise, ileride genel anlamda “değişen” hakkında ondan yararlanmak olanaklı olmaz. Fakat güçlüğün çözümü, göründüğü kadarıyla, hareket eden hakkında dikkat çektiğimiz şart uyarıncadır. Orada özsel olarak hareket edeni varsaymamız gerektiği gibi, burada da özsel olarak değişeni kastederiz. Konuşan ruh özsel olarak değişmediği, yalnızca maddeye bağlı oluşu sebebiyle ona değişim iliştiği için, bu durum bu öncülün doğruluğunu iptal etmez. Ancak onda meydana gelen değişimin özsel olup olmayacağı meselesi, HaŞem’in yardımıyla ileride açıklanacaktır.