המאמר הראשון, הכלל השני 5

בחקירה בהקדמה האחת האומרת שכל מה שיתנועע במקרה ינוח בהכרח וזה שמה שימצא במקרה יעבור שלא ימצא כשלא יהיה מתחייב לנמצא בעצם. ולזה כבר אפשר בגשם שיתנועע במקרה תמיד למה שיתחיב כן ממתנועע אחר בעצם כמו שקרה לכדור האש שהוא מתנועע בהכרח מצד תנועת הגלגל התמידית וכן שטחי הגלגל וחלקיהם מתנועעים במקרה בתנועת הגלגל העצמית והודיע מן המתנועע במקרה שלקח הרב במשלו [בכללו] בהקדמה הו'. וכבר נתעורר מזה אל תבריזי וזולתו עד כי הנרבוני חשב ליישב ההקדמה הזאת באמרו שירצה שכל מה שיתנועע במקרה במה שהוא מתנועע במקרה ינוח בהכרח כאלו תאמר על ד״מ שנפש אדם המגיע האדם והיא מתנועעת במקרה בהנעתה ואינה מתנועעת בעצם. הנה למה שבהנעתה מתנועעת במקרה יחוייב בה שתנוח. וכן תאמר בנפש הגלגל המניעה לו והיא מתנועעת במקרה בהנעתה יחוייב לה שתנוח אם לא שהצטרף שם מניע אחד נבדל בלתי מתנועע אפילו במקרה. והנה כשנשתדל בזה נמצאהו בלתי מחוייב וזה כי כשניחס ההתנועעות במקרה לנפש הגלגל אינו אלא על צד הקשרה בגלגל הקשר מציאות או הקשר עירוב אשר הוא מתנועע בעצם ואחר שאין התנועה לה אלא על זה הצד הוא מבואר שלא תגיע ממנה לה לאות מזה הצד וזה שכאשר נניחה מניעה לגלגל תנועה נצחית בעצם הנה שם התנועה המקרית אשר תיחס לה כבר תמשך אל העצמית. וכבר הנחנו שאפשר שתתנועע תמיד ולא יקרה מזה בטול [אבל נמצא דברים מקריים מתחייבים לעצמים תמידיים בהתמדת העצמים]:

Birinci öncülün araştırılması: Bu öncül, dolaylı olarak hareket eden her şeyin zorunlu olarak duracağını söyler. Dolaylı olarak bulunan şey, özsel olarak bulunan şeye zorunlu biçimde bağlı olmadığında ortadan kalkabilir. Bu nedenle bir cismin daima dolaylı olarak hareket etmesi olanaklıdır; çünkü bu, özsel olarak hareket eden başka bir şeyden zorunlu olarak çıkabilir. Ateş küresinde olduğu gibi: O, gök küresinin sürekli hareketi sebebiyle zorunlu olarak hareket eder. Aynı şekilde gök küresinin yüzeyleri ve parçaları da gök küresinin özsel hareketiyle dolaylı olarak hareket eder. Rambam’ın altıncı öncüldeki örneğinde genel olarak aldığı Dolaylı hareket eden şey bundan bilinmelidir. Tebrizi ve başkaları bu noktaya dikkat etmişlerdir. Hatta Narboni bu öncülü şöyle yerleştirmeye çalışmıştır: Burada kastedilen, dolaylı olarak hareket eden her şeyin, dolaylı olarak hareket etmesi bakımından zorunlu olarak duracağıdır. Örneğin insanın ruhu insanı hareket ettirir; ruh kendi hareket ettirmesi bakımından dolaylı olarak hareket eder, özsel olarak hareket etmez. Hareket ettirmesinde dolaylı olarak hareket ettiği için onun durması zorunludur. Gök küresini hareket ettiren ruh hakkında da böyle söylenir: O, gök küresini hareket ettirir ve hareket ettirmesinde dolaylı olarak hareket eder; eğer orada dolaylı olarak bile hareket etmeyen ayrık bir hareket ettirici eklenmemişse, onun durması zorunlu olur. Fakat bunu incelediğimizde, bunun zorunlu olmadığını görürüz. Çünkü gök küresinin ruhuna Dolaylı hareket atfettiğimizde, bu ancak onun gök küresiyle varlık bağı ya da karışım bağı kurması yönündendir. Gök küresi ise özsel olarak hareket eder. Hareket ona ancak bu yönden bağlandığına göre, bu yönden ona yorgunluk ulaşmayacağı açıktır. Çünkü onu gök küresini özsel olarak başlangıçsız bir hareketle hareket ettiren bir ruh kabul ettiğimizde, ona atfedilen Dolaylı hareket özsel harekete bağlı olarak devam eder. Biz de onun daima hareket edebileceğini kabul etmiştik; bundan bir geçersizlik doğmaz. Aksine, kalıcı özlere kalıcı biçimde bağlı olan dolaylı şeylerin bulunduğu görülür.