Ohr Hashem · Third Treatise, Section One, Third Principle, Chapter 2
1
הפרק הב' בבאור שני מיני הגמול ושני מיני העונש אם היה שהם מתחלפים במה זה יתחלפו: ואומר כי כבר יראה ממה שנאמר היותם מתחלפים בעניינים שלש ומסכימים בב׳. אם השלשה שהם מתחלפים בהם אחד שהייעוד הגשמיי לאדם בהיותו בגוף ונפש ולזה יהיה בהכרח מוגבל והייעוד הרוחניי לנפש אחר הפרדה מהגוף על הרוב ולזה יהיה בלתי מוגבל. שני הייעוד הגשמיי יעבור שלא יגיע כמו שבארנו. והייעוד הרוחני לא יעבור שלא יגיע. ג׳ שבייעוד הגשמי העולם נידון אחר רובו. ובייעור הרוחני כל אחד לפי מעשיו. ואם הב' שהם מסכימים בהם אחר שהייעוד הטוב והייעוד הרע לעובר. ב׳ שהייעודים בכל אחד גם כן מדה כנגד מדה אמנם בייעוד הגשמיי כבר נתבאר בפרק הקודם ואולם בייעוד הרוחני יתבאר בקלות וזה שאחר שהיא התכלית בעבודת והדבקות והוא גם כן תענוג הנפש אחר הפרד הדבקות בזיו חשכינה והשגתה הנה אם כן הגמול מתיחס תכלית ההתיחסות וההפך גם כן ענש העובר הרחוק בחייו מהדבקות הנה רחוק הנפש מהשגת מה שבטבעה היה ענש מתיחס תכלית התיחסות. שלישי שהאדם גם כן לפי מה שנראה בגמרת ראש השנה נדון אחר רובו כלומר רוב מעשיו ואפשר שלזה רמז גם כן ר׳ עקיבא בחתימת מאמרו והכל לפי רוב המעשה וכו׳:
İkinci bölüm, iki tür ödülün ve iki tür cezanın açıklanması hakkındadır: Bunlar farklıysa hangi yönden farklıdır?
Şöyle derim: Söylenenlerden anlaşıldığı üzere, bunlar üç konuda farklıdır, iki konuda ise uyuşur.
Farklı oldukları üç konu şunlardır. Birincisi: Maddeye bağlı vaat, insan beden ve ruh durumundayken ona yöneliktir; bu nedenle zorunlu olarak sınırlıdır. Ruhsal vaat ise çoğunlukla ruh bedenden ayrıldıktan sonra ona yöneliktir; bu nedenle sınırsızdır. İkincisi: Maddeye bağlı vaat, açıkladığımız gibi, gerçekleşmeyip geçebilir; ruhsal vaat ise ulaşmadan geçmez. Üçüncüsü: Maddeye bağlı vaatte dünya çoğunluğuna göre yargılanır; ruhsal vaatte ise herkes kendi eylemlerine göre yargılanır.
Uyuştukları iki konuya gelince: Birincisi, iyi vaat ve kötü vaat kulluk eden ya da suç işleyen kişiye yöneliktir. İkincisi, her birindeki vaatler de ölçüye karşı ölçüdür. Maddeye bağlı vaatte bu önceki bölümde açıklanmıştır. Ruhsal vaatte ise kolayca açıklanır. Çünkü kulluktaki ve bağlılıktaki amaç, ruhun ayrıldıktan sonra Şehina’nın parıltısına bağlanması ve onu kavramasıyle duyduğu hazdır. Öyleyse ödül, son derece uygun bir karşılıkla ilişkilidir. Bunun tersi de suç işleyenin cezası için geçerlidir: Hayatında bağlılıktan uzak olan kişinin ruhu, doğası gereği elde etmesi gereken şeyden uzak kalır; bu da son derece uygun bir cezadır. Üçüncüsü: Roş HaŞana Gemarası’nda göründüğü üzere, insan da çoğunluğuna, yani eylemlerinin çoğunluğuna göre yargılanır. Belki Rabbi Akiva da sözünü tamamlarken buna işaret etmiştir: “Her şey eylemin çokluğuna göredir” vb.
הפרק הב' בבאור שני מיני הגמול ושני מיני העונש אם היה שהם מתחלפים במה זה יתחלפו: ואומר כי כבר יראה ממה שנאמר היותם מתחלפים בעניינים שלש ומסכימים בב׳. אם השלשה שהם מתחלפים בהם אחד שהייעוד הגשמיי לאדם בהיותו בגוף ונפש ולזה יהיה בהכרח מוגבל והייעוד הרוחניי לנפש אחר הפרדה מהגוף על הרוב ולזה יהיה בלתי מוגבל. שני הייעוד הגשמיי יעבור שלא יגיע כמו שבארנו. והייעוד הרוחני לא יעבור שלא יגיע. ג׳ שבייעוד הגשמי העולם נידון אחר רובו. ובייעור הרוחני כל אחד לפי מעשיו. ואם הב' שהם מסכימים בהם אחר שהייעוד הטוב והייעוד הרע לעובר. ב׳ שהייעודים בכל אחד גם כן מדה כנגד מדה אמנם בייעוד הגשמיי כבר נתבאר בפרק הקודם ואולם בייעוד הרוחני יתבאר בקלות וזה שאחר שהיא התכלית בעבודת והדבקות והוא גם כן תענוג הנפש אחר הפרד הדבקות בזיו חשכינה והשגתה הנה אם כן הגמול מתיחס תכלית ההתיחסות וההפך גם כן ענש העובר הרחוק בחייו מהדבקות הנה רחוק הנפש מהשגת מה שבטבעה היה ענש מתיחס תכלית התיחסות. שלישי שהאדם גם כן לפי מה שנראה בגמרת ראש השנה נדון אחר רובו כלומר רוב מעשיו ואפשר שלזה רמז גם כן ר׳ עקיבא בחתימת מאמרו והכל לפי רוב המעשה וכו׳:
İkinci bölüm, iki tür ödülün ve iki tür cezanın açıklanması hakkındadır: Bunlar farklıysa hangi yönden farklıdır? Şöyle derim: Söylenenlerden anlaşıldığı üzere, bunlar üç konuda farklıdır, iki konuda ise uyuşur. Farklı oldukları üç konu şunlardır. Birincisi: Maddeye bağlı vaat, insan beden ve ruh durumundayken ona yöneliktir; bu nedenle zorunlu olarak sınırlıdır. Ruhsal vaat ise çoğunlukla ruh bedenden ayrıldıktan sonra ona yöneliktir; bu nedenle sınırsızdır. İkincisi: Maddeye bağlı vaat, açıkladığımız gibi, gerçekleşmeyip geçebilir; ruhsal vaat ise ulaşmadan geçmez. Üçüncüsü: Maddeye bağlı vaatte dünya çoğunluğuna göre yargılanır; ruhsal vaatte ise herkes kendi eylemlerine göre yargılanır. Uyuştukları iki konuya gelince: Birincisi, iyi vaat ve kötü vaat kulluk eden ya da suç işleyen kişiye yöneliktir. İkincisi, her birindeki vaatler de ölçüye karşı ölçüdür. Maddeye bağlı vaatte bu önceki bölümde açıklanmıştır. Ruhsal vaatte ise kolayca açıklanır. Çünkü kulluktaki ve bağlılıktaki amaç, ruhun ayrıldıktan sonra Şehina’nın parıltısına bağlanması ve onu kavramasıyle duyduğu hazdır. Öyleyse ödül, son derece uygun bir karşılıkla ilişkilidir. Bunun tersi de suç işleyenin cezası için geçerlidir: Hayatında bağlılıktan uzak olan kişinin ruhu, doğası gereği elde etmesi gereken şeyden uzak kalır; bu da son derece uygun bir cezadır. Üçüncüsü: Roş HaŞana Gemarası’nda göründüğü üzere, insan da çoğunluğuna, yani eylemlerinin çoğunluğuna göre yargılanır. Belki Rabbi Akiva da sözünü tamamlarken buna işaret etmiştir: “Her şey eylemin çokluğuna göredir” vb.