המאמר השלישי, חלק א', הכלל השלישי 1

הפרק הא' בדיני הגמול והענש באופן שלא יחלוק עליו העיון: ואומרהנה הגמול והענש הגשמיים. נתפרשו בתורה במקומות ואיך שהונחו הוא מבואר שלא יחלוק עליהם העיון וזה כי למה שהכוונה הראשונה בהם היא הטבה והקנאת השלמות כמו שקדם מהייעוד הטוב בהסרת המעיק המונע השלמות מצורף התעלת הנפלאה לאדם שיש למעלה ממנו משגיח ועין רואה ואם הייעוד הרע עם שבות העדרה ההוא לו או לזולתו הנה מתועלתו הנצוח והגערה בשטן המשחית הוא מלאך המות והיא יצר הרע ואחר שהיתה זאת ההטבה והחנינה הכונה העצמית בהם כמו שחורה באמרו וידעת היום כי כאשר יוסר איש את בנו י"י אלהיך מיסרך הוא מבואר שלא יחלוק העיון כי למה שהתבאר בו יתברך היות הטוב האמתי ושהיא לשלמותו ראוי שישפיע ההטבה אחרי שהתבאר במה שאין ספק בו היותי יכול עליה ולהיות התכלית העצמי והכונה הראשונה בייעוד הטוב הקנאת השלמות בהסרת המעיק היה הייעוד הראשון הגשמי שבא בתורה הסרת הרע באמרו אם שמוע תשמע לקול י"י אלהיך והאזנת למצותיו וכן כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני השם רופאך כאלו הוא דמה שאמרנו שהכוונה הראשונה בייעוד הטוב הסרת המעיק ולזה חתם כי אני י"י רפאך רוצה לומר כי עם היות איננו מדרך הטבע להיות שהוא הטוב היכול האמתי רופאך י"י רופאך רוצה לומר מנהיג בריאותך ובריאות נפשך ראוי שתאמין בו ואלו היתה הכוונה הראשונה בגמול הקנאת הטוב הגשמי לגמול העובד והקנאת הרע להעניש העובד היה ראוי שיהיה הייעוד הראשון בגמול הקנאת הטוב הגשמי אלא שהתכלית הראשון והעצמי בהם הסרת המעיק והמונע לשלמות וזה מצד הטבת המטיב האמתי יתברך ויתעלה אשר מזה הצד יסכים בו העיון ואחר שהתבאר זה בהם אומר כי דרכי הגמול והענש הגשמיים לפי מה שנתפרשו בתורה מהם כוללים ומהם מיוחדים וארצה בכוללים שבאו על כל המצות וזה במקומות מפורסמים בתורה ובמיוחדים שבאו על מצות מיוחדות כאלו תאמר בייעוד הטוב במצות השמטה ועשת את התבואה לג׳ השנים ובמצות הראיה ולא יחמוד איש את ארצך ובכבוד אב ואם ושלוח הקן למען ייטב לך והארכת ימים ואם רז״ל דרשוהו לעולם שכלו טוב וארוך בסוף גמרת חולין ובייעור הרע כאלו תאמר בריתות על עבירות ידועות ובמעשה הסוטה אשר אין המלט בו משכר או מעונש נפלא בתנאים ידועים כפי מה שבא בקבלה ואולם ישתתפו כלם בג' עניינים כפי התורה והקבלה האחד שהגמול והענש מתיחסים אל המצוה או אל העבירה ובזה תועלת נמרץ כי בו מההערה העצומה מה שלא יעלם והוא אשר אמר יתרו כשהרגיש מיתת מצריים שהוא מרה כנגד מדה וביחוד מכת בכורות נאמרו בני בכורי ישראל וגומר ובקריעת ים סוף וטביעת המצרים בים שהיתה הגזרה בהם עצומה באמרו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון. ולזה היתה מהחכמה וההשגחה האלהית שתהיה הטבה הראשונה והאחרונה במים ושיעשה באותו המקום עצמו נס נפלא לישראל אשר בעבור זה תקנו ברכה אחרונה של קריאת שמע זכירתה אלו הנסים והיה ראו׳ שיאמר יתרו כשהרגיש זה עתה ידעתי כי גדול י"י מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם ולהיות הדבר הזה גדול התועלת והטוב אשר היה ראוי שיוחס לשם יתברך ויתעלה שמו אמר המשורר ולך י"י חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו כלומר תשלומין דומים ומתיחסים אל מעשהו והפליג באמרו כי אתה כלומר עם גודל מעלתך ורוממותך תדקדק לשלם לאיש מדה כנגד מדה לטובתו מצורף שיודה גם כן על חסד השם שישלם לאיש כמעשהו כלומר שיהיו התשלומין בבחינת העובד או הממרה ולא בכחינת המצוה ית' ויתעלה שמו למה שבבחינתו יתברך עובד מצורף בשכבר קדמהו מחסדיו כמו שנזכר במקומו והממרה את פיו בדבר קטן יתחייב עונש גדול בתכלית מה שאפשר. ולזה מבואר שהגמול והענש בכחינחו ולא בבחינת המצוה יתברך שמו הוא חסד בלא ספק וכל שכן הדקדוק בו שיהיה מדה כנגד מדה כאמרם. רבותינו זכרם לברכה במדה שאדם מודד בה מודדין לו והוזכרו בזה מעשים רבים בתלמוד מורים על אמתת זה והוא הענין הא' שישתתפו בו מיני הייעודים הגשמיים ואמנם השני הוא שכבר יראה בהם שלא נאמרו בהחלט שלא יעבוד לזולתו וזה נרמז לחכמים זכרם לברכה במקומות גם בתורה אמר ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו הנה שהייעוד הרע לגשמי לעובד יעצור שלא יגיעהו וכן הדין בייעוד הטוב הגשמי לעובד שידיעת ההפכים אחת וזה שכבר אפשר שלא יגיעהו ואם למירוק עונות מה ואם לזכרך נפשו להשלימה והן הן ייסורין של אהבה הנזכרים בדברי חז״ל במקומות והוא עניין הנסיונות שנתנסו האבות להקנותם השלמות האפשריו' להם באפשרות המעשים כמו שזכרנו במה שקדם אלא שכבר יראה שהייעוד במעשה הסוטה בתנאים ידועים כמו שבא בקבלה ומכללם שהיה שם השם נמחה על המים בעפר קרקע המשכן והיה התכלית בה לבודקה ובזולתה אחר שנסתרה היותה אסורה לבעלה לא יעבוד זולתה אם לטוב אם לרע אבל שאר הייעודים כוללים היו או מיוחדים הנה יעבור שלא יניעו כמו שקדם והוא העניין השני. ואמנם השלישי הנה הוא הנזכר לרבותינו ז״ל בגמרא דראש השנה והוא אמרם שהאדם נדון אחר רובו והעולם אחר רובו ועשו בזה הערות לאדם במעשיו שיראה עצמו בכל מה שיפעל כאלו היה הוא או העולם כולו מחצה עונות ומחצה זכיות ושיכריע עצמו וכל העולם לכף זכות. וכבר יראה הדין במדינה או עיר ועיר ואם לא בא זה מפורש בתלמוד והוא הענין חג׳ שישתתפו בו סיגי הייעודים הגשמיים. ואולם דרכי הגמול והעונש הרוחניות לא נתפרשו בתורה אבל נרמז בקבלה במקיות רבים והעולה מכללם שנפש העובד אחרי הפרדה מהגוף תהנה מזיו השכינה והיא שתתענג בהשיגה ממנו יתברך מה שהשגתו נמנעת בעודה בגוף והוא האור הגנוזי לצדיקים ויתחזק דבקותה המתמיד זמן בב״ת ויתחלפו מדרגות האנשים כפר התחלפת' באהבה והקשר בעוד בחיים חייתם בגוף ובנפש וכן נפש העוב הממר' אחר הפרדה מן הגוף תשיג צער נמרץ בשבתה בחשך הפך טבעת ודמו אותה לצער השרפה ובנו אותה באור הגהינם להיות היותר דק שבפועלים המוחש צער והמירוק זמן מוגבל כפי שתגזור החכמה האלהית וכבר באו בו סרטים בגמרא ד״ה אין צורך לזוכרם אבל מה שצריך לבאר איך יסכים העיון בגמול וענש הרוחניות וכבר יתבאר זה בקלות ממה שנאמר וזה כי למה שהתבאר בנפש חיות' עצם רוחני הוא מבואר בה שתשיג תכלית השמחה והתענוג כאשר תדבק ברוחניות הנכסף לה בטבעה ולזה בהדבקה בשכינה שהיא הרוחניות היותו נפלא שאפשר הנה מה שיתחייב שתשיג בזה שמחה ותענוג בלתי משוער אלא שיתחלפו מדרגות הנפשות במין התענוג לפי שעור האהבה והדבקות הקודם בעודם בגוף ולהיות ידיעת ההפכים אחת הנה כשלא תשיג מה שתכסוף בטבעה הנה תעביר בזה צער נמרץ עד שאפשר שישיג לה ממנו ההפסד בארך הזמן וזה כי למה שהתבאר במה שקדם כי הנפש עצם זולת ההשכלה ושהאהבה והחשק והתענוג היא זולת ההשכלה ג״כ לא ירחיק העיון שהצער הזה יפסיד עצם הנפש בארך הזמן וזהו מה שכווננו בזה הפרק:

Birinci bölüm, akla dayalı incelemenin karşı çıkmayacağı biçimde ödül ve ceza hükümleri hakkındadır. Şöyle derim: Maddeye bağlı ödül ve ceza Tora’da birçok yerde açıkça belirtilmiştir. Nasıl kabul edilirse edilsin, akla dayalı incelemenin bunlara karşı çıkmayacağı açıktır. Çünkü bunlardaki ilk amaç, daha önce iyi vaat hakkında geçtiği gibi, iyilik etmek ve yetkinlik kazandırmaktır: yetkinliği engelleyen sıkıntının kaldırılması ve buna ek olarak insanın üzerinde gözeten ve gören bir göz bulunduğuna dair olağanüstü bilincin yükselmesi. Kötü vaade gelince, onun ilk sonucu söz konusu iyiliğin kişiden veya başkasından kaldırılmasıdır. Bunun yanında, yok edici Şeytan’ın —yani ölüm meleği ve kötü eğilimin— yenilmesi ve bastırılması gibi bir yararı da vardır. Bu iyilik ve bağışlayıcılık, bu vaatlerin öz amacı olduğundan —ayet de “Bugün bil ki bir insan oğlunu eğittiği gibi, Tanrın HaŞem de seni eğitir” der— akla dayalı incelemenin bunlara karşı çıkmayacağı açıktır. Çünkü yüce Tanrı’nın gerçek iyi olduğu ve yetkinliğinin gereği olarak iyilik vermesinin uygun olduğu açıklanmıştır; bunu yapmaya gücü bulunduğu da şüphe bırakmayacak biçimde gösterilmiştir. İyi vaatlerde öz amaç ve ilk niyet, engeli kaldırarak yetkinlik kazandırmak olduğundan, Tora’da gelen ilk maddeye bağlı vaat da kötülüğün kaldırılmasıdır: “Eğer Tanrın HaŞem’in sesini dikkatle dinler ve mitsvalarına kulak verirsen... Mısır’a koyduğum hastalıkların hiçbirini sana koymayacağım; çünkü Ben, seni iyileştiren HaŞem’im.” Bu, iyi vaatteki ilk amacın engeli kaldırmak olduğunu söylediğimiz şeye benzer. Bu yüzden ayet “Çünkü Ben, seni iyileştiren HaŞem’im” diye bitirir. Yani bu, doğanın yolu olmasa da, gerçek iyi ve gerçek güç sahibi olduğu için HaŞem seni iyileştirir; sağlığını ve ruhunun sağlığını yöneten HaŞem’dir. Buna inanman gerekir. Eğer ödüldeki ilk amaç, kulluk edene maddeye bağlı iyilik kazandırmak ve suç işleyene kötülük vererek onu cezalandırmak olsaydı, ödül hakkındaki ilk vaadin maddeye bağlı iyilik kazandırma olması gerekirdi. Oysa bunlardaki ilk ve öz amaç, yetkinliğe engel olan şeyi kaldırmaktır. Bu da gerçek iyilik sahibinin, yüce ve aşkın Tanrı’nın iyilik etmesi yönündendir; akıl yoluyla inceleme bu yönden buna uygundur. Bu açıklandıktan sonra derim ki: Tora’da açıklandığı şekliyle maddeye bağlı ödül ve cezanın yollarından bazıları genel, bazıları özeldir. “Genel” derken bütün mitsvalar hakkında gelenleri kastediyorum; bunlar Tora’da bilinen yerlerde bulunur. “Özel” derken özel mitsvalar hakkında gelenleri kastediyorum. Örneğin iyi vaatlerde şemita mitsvası hakkında “Ürün üç yıl için yetişecek”; bayramda görünme mitsvası hakkında “Hiç kimse toprağına göz dikmeyecek”; anne babaya saygı ve kuş yuvasını gönderme hakkında “Sana iyi olsun ve günlerin uzasın” denmiştir. Bilgelerimiz, hatıraları bereket olsun, Hullin Gemarası’nın sonunda bunu “tamamı iyi ve uzun olan dünya” için yorumlamışlardır. Kötü vaatte ise belirli suçlar hakkındaki karet cezaları ve sota meselesi gibi örnekler vardır. Sota olayında, gelenekte bildirilen belirli şartlara göre, ya olağanüstü bir ödül ya da olağanüstü bir cezadan kaçış yoktur. Tora ve gelenek bakımından bunların hepsi üç yönden ortaktır. Birincisi: Ödül ve ceza, mitsva veya suçla ilişkilidir. Bunda çok güçlü bir fayda vardır; çünkü onda büyük bir uyarı bulunur. Yitro, Mısırlıların ölümünü hissettiğinde bunu ölçüye karşı ölçü olarak gördü; özellikle ilk doğanların vurulmasında, “Benim ilk oğlum İsrael’dir” sözüne karşılık olarak. Deniz’in yarılmasında ve Mısırlıların denizde boğulmasında da bu böyledir; çünkü onlara dair ağır hüküm “Doğan her erkek çocuğu Nil’e atacaksınız, her kız çocuğunu yaşatacaksınız” sözünde verilmişti. Bu nedenle ilk ve son iyiliğin suda olması ve tam o yerde İsrael için olağanüstü bir mucize yapılması Tanrısal bilgelik ve gözetimin gereğiydi. Bu yüzden Şema okumasından sonraki son berekette bu mucizelerin hatırlanması düzenlendi. Yitro bunu hissettiğinde şöyle demeliydi: “Şimdi biliyorum ki HaŞem bütün tanrılardan büyüktür; çünkü onların kendilerine karşı kibirlendikleri şeyde...” Bu mesele büyük fayda ve iyilik taşıdığı, yüce ve aşkın Tanrı’ya atfedilmesi uygun olduğu için şair şöyle dedi: “İyilik Sana aittir, HaŞem; çünkü Sen insana yaptığına göre ödersin.” Yani eylemine benzeyen ve onunla ilişkili bir ödeme verirsin. “Çünkü Sen” diyerek bunu güçlendirdi: yüceliğinin ve üstünlüğünün büyüklüğüne rağmen, insanı onun iyiliği için ölçüye karşı ölçü ile ödemede titiz davranırsın. Bu söz aynı zamanda HaŞem’in iyiliğini de gösterir: İnsana eylemine göre ödeme yapar; yani ödeme, kulluk eden veya isyan eden bakımından olur, yüce ve aşkın emreden bakımından değil. Çünkü O’nun bakımından kulluk eden zaten O’nun önceki iyilikleriyle kuşatılmıştır; O’nun sözünü küçük bir şeyde bile çiğneyen ise olanaklı olan en büyük cezayı hak ederdi. Bu nedenle ödül ve cezanın yüce emreden bakımından değil, insan bakımından olması şüphesiz karşılıksız bir iyiliktir. Hele bunun ölçüye karşı ölçü olması daha da böyledir. Bilgelerimiz, hatıraları bereket olsun, şöyle demiştir: “İnsan hangi ölçüyle ölçerse, ona da onunla ölçülür.” Talmud’da bunun gerçekliğini gösteren birçok olay anılmıştır. Bu, maddeye bağlı vaat türlerinin ortak olduğu birinci noktadır. İkinci nokta şudur: Bunların kesin biçimde, başka hiçbir şeye yer bırakmayacak şekilde söylenmediği görülür. Bu, bilgelerimizin sözlerinde birçok yerde ima edilmiştir. Tora’da da şöyle denir: “Düşmanlarına yüzüne karşı öder, onu yok etmek için.” Böylece kulluk edene yönelik maddeye bağlı kötü vaat bazen ona ulaşmayacak şekilde durdurulabilir. Aynı hüküm kulluk edene yönelik maddeye bağlı iyi vaat için de geçerlidir; zıtların bilgisi birdir. Bu vaat da bazen ona ulaşmayabilir: ya bazı suçların arındırılması için ya da ruhunu yetkinleştirmek üzere temizlemek için. Bunlar, bilgelerimizin sözlerinde birçok yerde anılan “sevgi azapları”dır. Ataların sınandığı sınavlar da böyledir; amaç, daha önce sözünü ettiğimiz gibi, eylem olanakları yoluyla onlara olanaklı olan yetkinliği kazandırmaktır. Ancak sota olayındaki vaat, gelenekte geldiği gibi belirli şartlarda geçerlidir; bunların arasında HaŞem’in adının Mişkan zemininden alınan toprakla su üzerinde silinmesi vardır. Bunun amacı onu sınamaktır; çünkü kadın gizlendikten sonra kocasına yasak olur. Burada iyi veya kötü başka bir şeye yer yoktur. Fakat diğer vaatler, ister genel ister özel olsun, daha önce geçtiği gibi, bazen gerçekleşmeyebilir. Bu ikinci noktadır. Üçüncü nokta, bilgelerimizin Roş HaŞana Gemarası’nda sözünü ettiği şeydir: “İnsan çoğunluğuna göre, dünya da çoğunluğuna göre yargılanır.” Bununla insanı eylemlerinde uyardılar: Kişi her eyleminde kendisini veya bütün dünyayı yarısı suç, yarısı erdem durumunda görmeli ve kendisini ve bütün dünyayı erdem kefesine eğmelidir. Bu açıkça Talmud’da gelmemiş olsa da, ülke veya şehir için de hüküm böyle görünür. Maddeye bağlı vaat türlerinin ortak olduğu üçüncü nokta budur. Ruhsal ödül ve cezanın yolları Tora’da açıkça belirtilmemiştir; fakat gelenekte birçok yerde ima edilmiştir. Bunların toplamından çıkan şudur: Kulluk edenin ruhu bedenden ayrıldıktan sonra Şehina’nın parıltısından zevk alır; bedende bulunduğu sırada kavraması olanaksız olan şeyi yüce Tanrı’dan kavrayarak haz duyar. Bu, doğru kişiler için saklanmış ışıktır. Onun sonsuz zaman süren daimi bağlılığı güçlenir. İnsanların dereceleri, beden ve ruhla yaşadıkları sıradaki sevgi ve bağ farklılığına göre değişir. Suç işleyen ve isyan edenin ruhu da bedenden ayrıldıktan sonra, doğasının tersine karanlıkta kalmakla güçlü bir acı kavrar. Bunu yanma acısına benzetmişler ve Gehinom ateşiyle açıklamışlardır; çünkü duyulur etkenler içinde en ince olan ateş acı verir. Arınma, Tanrısal bilgeliğin gerektirdiği şekilde sınırlı bir zaman sürer. Gemara’da bu konuda ayrıntılar gelmiştir; onları anmaya gerek yoktur. Açıklanması gereken şey şudur: Akıl yoluyla inceleme ruhsal ödül ve cezayla nasıl uyumlu olur? Bu, söylediklerimizden kolayca açıklanır. Çünkü ruhun bedensel olmayan bir töz olduğu açıklandığına göre, doğası gereği özlediği ruhsal varlığa bağlandığında en yüksek sevinç ve hazzı yaşayacağı açıktır. Bu yüzden olanaklı olan en olağanüstü ruhsal varlık olan Şehina’ya bağlandığında, bundan ölçülemez bir sevinç ve haz elde etmesi zorunludur. Ancak ruhların haz dereceleri, daha önce bedendeyken sahip oldukları sevgi ve bağlılık ölçüsüne göre değişir. Zıtların bilgisi bir olduğundan, ruh doğası gereği arzuladığı şeyi elde edemediğinde, bundan güçlü bir acı çeker. Bu acının uzun zamanda onda bozulmaya yol açması olanaklıdır. Çünkü daha önce açıklandığı gibi ruh zihinsel kavramadan ayrı bir tözdür; sevgi, arzu ve haz da zihinsel kavramadan ayrıdır. Bu yüzden akıl yoluyla inceleme, bu acının uzun zamanda ruhun tözünü bozmasını uzak görmez. Bu bölümde amaçladığımız şey budur.