HaEmunot veHaDeot · [Treatise VII] The Resurrection of the Dead, Chapter 7
1
ואחר כן לא נמנעתי מחקור במוצא הד', אשר הוא העתקת הנביאים וקבלת החכמים. אמרתי אולי אמצא בו תשובה על תחיית המתים, כי דבריהם ז"ל מלאים מזכרה וספורה, וראיתי לזכור מהם דברים מעטים, תהיה כמזכרת לזה בעבור מה שרבו, ומשאלות המלכים להם על הענין הזה, והשיב כל אחד מהם כפי דעתו, ומה ששאלו אותם עמי ארץ שבעמנו, והשיבו אותם על דרכים רבים. אבל אומר, מפני שאמר הכתוב (מלאכי ג' כ"ג) הנה אני שולח לכם את אליה הנביא, ואמר עוד (מיכה ה' ד') והקמונו עליו שבעה רועים ושמנה נסיכי אדם, שאלו על אלה הז' רועים מי הם? ואמרו קבלנו, דוד באמצע, שת ומתושלח מימינו, אברהם ויצחק ויעקב ומשה משמאלו. ושאלו אותם עוד על ח' נסיכים מי הם? ואמרו קבלנו, ישי שאול ושמואל עמוס צפניה חזקיה אליהו ומשיח, והנה אמרו בפי' שהמתים יעמדו בעת הישועה. ואמרו עוד קבלנו, כי מי שימות בז' שני גוג לא יעמוד בתחיית המתים, כי היא נוהגת אצלם מנהג הקריאה הקודמת לחתונה, שמי שאוכל בה אוכל בחתונה, ומי שאינו אוכל בה אינו אוכל בחתונה, וכן אמרו (ירושלמי שביעית ד, ח) אמר רבי יונה המת בז' שני גוג לא יזכה לימות המשיח, וסימניך דעביד פרטגמיא אכיל משתיתא. ואמרו עוד מי שכפר בתחיית המתים לא יחיה לימות המשיח, אעפ"י ששאר מעשיו טובים, מפני שהוא מדה כנגד מדה, מי שכופר בדבר מונעין אותו ממנו, כמו שהיה מענין השליש של יהורם בן אחאב, מפני שהכחיש דבר אלישע ומה שבשרם בו מהשובע אחר הרעב הודיעו שלא יהנה ממנו, אבל יראה אותו בעיניו ומשם לא יאכל, כמו שאמרו (סנהדרין צ.) הוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים, שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה, שנאמר (מלכים ב' ז' ב') ויען השליש אשר למלך נשען על ידו את איש האלהים וגו' ויאמר הנך רואה בעיניך וגו'. ואמרו עוד כי המתים יעמדו בתכריכיהם, ואמרו עתידים הצדיקים לעמוד בלבושיהם, ואין השבת בגדיהם יותר קשה אצל השכל מהשבת גופותיהם ורוחותם. וכאשר פשט באומה הפליגו בתכריכיהם, עד שהביא זה הדבר לידי רעה גדולה, שכל מי שלא היתה ידו משגת הניח מתו וברח, עד שתקן רבן גמליאל וצוה שילבישוהו שני בגדי פשתן מגוהצין, ונהגו כל העם אחריו (מו"ק כ"ז):
Bundan sonra dördüncü çıkış noktasını, yani peygamberlerin aktarımı ve bilgelerin kabulünü araştırmaktan geri durmadım. Dedim ki: Belki bunda ölülerin dirilişine dair bir kanıt bulurum; çünkü onların z”l sözleri, onun anılması ve anlatılmasıyla doludur. Bunların çokluğu sebebiyle bu konu için bir hatırlatma olacak birkaç şeyi anmayı uygun gördüm: Kralların onlara bu mesele hakkında sorduğu sorular ve her birinin kendi bilgisine göre verdiği cevaplar; halkımızdan sıradan kimselerin onlara sorduğu sorular ve onların birçok yolla verdikleri cevaplar. Fakat derim ki: Kutsal Yazı “İşte, size peygamber Eliyahu’yu gönderiyorum” (Malakhi 3:23) dediği ve yine “Ona karşı yedi çoban ve sekiz insan prensi kaldıracağız” (Mikha 5:4) dediği için, bu yedi çobanın kim olduğu soruldu. Onlar da “Bize aktarıldı: David ortadadır; Şet ve Metuşelah onun sağında; Avraam, Yitshak, Yaakov ve Moşe onun solundadır” dediler. Onlara ayrıca sekiz prensin kim olduğu soruldu. “Bize aktarıldı: Yişay, Şaul, Şemuel, Amos, Tsefaniya, Hizkiya, Eliyahu ve Maşiah” dediler. Böylece ölülerin kurtuluş vaktinde ayağa kalkacağını açıkça söylediler.
Yine dediler ki: Bize aktarıldı; Gog’un yedi yılı içinde ölen kimse ölülerin dirilişinde ayağa kalkmayacaktır. Çünkü bu diriliş onların yanında düğünden önce yapılan çağrı yemeği gibi işler: Kim o yemekte yerse düğünde yer; kim o yemekte yemezse düğünde yemez. Nitekim şöyle dediler: “Rabbi Yona dedi: Gog’un yedi yılı içinde ölen kimse Maşiah günlerine erişmeyecektir; bunun işareti şudur: davet yemeğinde bulunan kişi ziyafetten yer” (Yeruşalmi, Şeviit 4:8). Yine dediler ki: Ölülerin dirilişini inkar eden kimse, diğer işleri iyi olsa bile, Maşiah günlerinde yaşamayacaktır. Çünkü bu ölçüye karşı ölçüdür: Bir şeyi inkar eden kimse ondan mahrum bırakılır. Ahav oğlu Yehoram’ın vezirinin olayı da böyledir. O, Elişa’nın sözünü ve açlıktan sonra bollukla müjdeledikleri şeyi inkar ettiği için, ondan yararlanmayacağı; onu gözleriyle göreceği ama ondan yemeyeceği kendisine bildirilmiştir. Nitekim şöyle dediler: “O ölülerin dirilişini inkar etti; bu yüzden ölülerin dirilişinde payı olmayacaktır. Çünkü Kutsanmış Olan’ın bütün ölçüleri ölçüye karşı ölçüdür. Nitekim ‘Kralın eline dayandığı vezir Tanrı adamına cevap verdi...’ ve ‘İşte, gözlerinle göreceksin...’ denmiştir” (Sanhedrin 90a; Melahim II 7:2). Yine dediler ki ölüler kefenleri içinde ayağa kalkacaktır. Dediler ki: Gelecekte doğru kişiler giysileri içinde ayağa kalkacaktır. Onların giysilerini geri getirmek, akıl açısından bedenlerini ve ruhlarını geri getirmekten daha zor değildir. Bu düşünce halk içinde yayılınca, insanlar kefenlerinde aşırıya gittiler; bu durum büyük bir kötülüğe yol açtı. Eli yetmeyen herkes ölüsünü bırakıp kaçmaya başladı. Sonunda Rabban Gamliel bir düzenleme yaptı ve kendisini düzleştirilmiş iki keten giysiyle giydirmelerini vasiyet etti; bütün halk da ondan sonra böyle davrandı (Moed Katan 27b).
ואחר כן לא נמנעתי מחקור במוצא הד', אשר הוא העתקת הנביאים וקבלת החכמים. אמרתי אולי אמצא בו תשובה על תחיית המתים, כי דבריהם ז"ל מלאים מזכרה וספורה, וראיתי לזכור מהם דברים מעטים, תהיה כמזכרת לזה בעבור מה שרבו, ומשאלות המלכים להם על הענין הזה, והשיב כל אחד מהם כפי דעתו, ומה ששאלו אותם עמי ארץ שבעמנו, והשיבו אותם על דרכים רבים. אבל אומר, מפני שאמר הכתוב (מלאכי ג' כ"ג) הנה אני שולח לכם את אליה הנביא, ואמר עוד (מיכה ה' ד') והקמונו עליו שבעה רועים ושמנה נסיכי אדם, שאלו על אלה הז' רועים מי הם? ואמרו קבלנו, דוד באמצע, שת ומתושלח מימינו, אברהם ויצחק ויעקב ומשה משמאלו. ושאלו אותם עוד על ח' נסיכים מי הם? ואמרו קבלנו, ישי שאול ושמואל עמוס צפניה חזקיה אליהו ומשיח, והנה אמרו בפי' שהמתים יעמדו בעת הישועה. ואמרו עוד קבלנו, כי מי שימות בז' שני גוג לא יעמוד בתחיית המתים, כי היא נוהגת אצלם מנהג הקריאה הקודמת לחתונה, שמי שאוכל בה אוכל בחתונה, ומי שאינו אוכל בה אינו אוכל בחתונה, וכן אמרו (ירושלמי שביעית ד, ח) אמר רבי יונה המת בז' שני גוג לא יזכה לימות המשיח, וסימניך דעביד פרטגמיא אכיל משתיתא. ואמרו עוד מי שכפר בתחיית המתים לא יחיה לימות המשיח, אעפ"י ששאר מעשיו טובים, מפני שהוא מדה כנגד מדה, מי שכופר בדבר מונעין אותו ממנו, כמו שהיה מענין השליש של יהורם בן אחאב, מפני שהכחיש דבר אלישע ומה שבשרם בו מהשובע אחר הרעב הודיעו שלא יהנה ממנו, אבל יראה אותו בעיניו ומשם לא יאכל, כמו שאמרו (סנהדרין צ.) הוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים, שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה, שנאמר (מלכים ב' ז' ב') ויען השליש אשר למלך נשען על ידו את איש האלהים וגו' ויאמר הנך רואה בעיניך וגו'. ואמרו עוד כי המתים יעמדו בתכריכיהם, ואמרו עתידים הצדיקים לעמוד בלבושיהם, ואין השבת בגדיהם יותר קשה אצל השכל מהשבת גופותיהם ורוחותם. וכאשר פשט באומה הפליגו בתכריכיהם, עד שהביא זה הדבר לידי רעה גדולה, שכל מי שלא היתה ידו משגת הניח מתו וברח, עד שתקן רבן גמליאל וצוה שילבישוהו שני בגדי פשתן מגוהצין, ונהגו כל העם אחריו (מו"ק כ"ז):
Bundan sonra dördüncü çıkış noktasını, yani peygamberlerin aktarımı ve bilgelerin kabulünü araştırmaktan geri durmadım. Dedim ki: Belki bunda ölülerin dirilişine dair bir kanıt bulurum; çünkü onların z”l sözleri, onun anılması ve anlatılmasıyla doludur. Bunların çokluğu sebebiyle bu konu için bir hatırlatma olacak birkaç şeyi anmayı uygun gördüm: Kralların onlara bu mesele hakkında sorduğu sorular ve her birinin kendi bilgisine göre verdiği cevaplar; halkımızdan sıradan kimselerin onlara sorduğu sorular ve onların birçok yolla verdikleri cevaplar. Fakat derim ki: Kutsal Yazı “İşte, size peygamber Eliyahu’yu gönderiyorum” (Malakhi 3:23) dediği ve yine “Ona karşı yedi çoban ve sekiz insan prensi kaldıracağız” (Mikha 5:4) dediği için, bu yedi çobanın kim olduğu soruldu. Onlar da “Bize aktarıldı: David ortadadır; Şet ve Metuşelah onun sağında; Avraam, Yitshak, Yaakov ve Moşe onun solundadır” dediler. Onlara ayrıca sekiz prensin kim olduğu soruldu. “Bize aktarıldı: Yişay, Şaul, Şemuel, Amos, Tsefaniya, Hizkiya, Eliyahu ve Maşiah” dediler. Böylece ölülerin kurtuluş vaktinde ayağa kalkacağını açıkça söylediler. Yine dediler ki: Bize aktarıldı; Gog’un yedi yılı içinde ölen kimse ölülerin dirilişinde ayağa kalkmayacaktır. Çünkü bu diriliş onların yanında düğünden önce yapılan çağrı yemeği gibi işler: Kim o yemekte yerse düğünde yer; kim o yemekte yemezse düğünde yemez. Nitekim şöyle dediler: “Rabbi Yona dedi: Gog’un yedi yılı içinde ölen kimse Maşiah günlerine erişmeyecektir; bunun işareti şudur: davet yemeğinde bulunan kişi ziyafetten yer” (Yeruşalmi, Şeviit 4:8). Yine dediler ki: Ölülerin dirilişini inkar eden kimse, diğer işleri iyi olsa bile, Maşiah günlerinde yaşamayacaktır. Çünkü bu ölçüye karşı ölçüdür: Bir şeyi inkar eden kimse ondan mahrum bırakılır. Ahav oğlu Yehoram’ın vezirinin olayı da böyledir. O, Elişa’nın sözünü ve açlıktan sonra bollukla müjdeledikleri şeyi inkar ettiği için, ondan yararlanmayacağı; onu gözleriyle göreceği ama ondan yemeyeceği kendisine bildirilmiştir. Nitekim şöyle dediler: “O ölülerin dirilişini inkar etti; bu yüzden ölülerin dirilişinde payı olmayacaktır. Çünkü Kutsanmış Olan’ın bütün ölçüleri ölçüye karşı ölçüdür. Nitekim ‘Kralın eline dayandığı vezir Tanrı adamına cevap verdi...’ ve ‘İşte, gözlerinle göreceksin...’ denmiştir” (Sanhedrin 90a; Melahim II 7:2). Yine dediler ki ölüler kefenleri içinde ayağa kalkacaktır. Dediler ki: Gelecekte doğru kişiler giysileri içinde ayağa kalkacaktır. Onların giysilerini geri getirmek, akıl açısından bedenlerini ve ruhlarını geri getirmekten daha zor değildir. Bu düşünce halk içinde yayılınca, insanlar kefenlerinde aşırıya gittiler; bu durum büyük bir kötülüğe yol açtı. Eli yetmeyen herkes ölüsünü bırakıp kaçmaya başladı. Sonunda Rabban Gamliel bir düzenleme yaptı ve kendisini düzleştirilmiş iki keten giysiyle giydirmelerini vasiyet etti; bütün halk da ondan sonra böyle davrandı (Moed Katan 27b).