מאמר העשירי; הנהגת האדם 18

וראיתי להתנדב בסוף המאמר הזה בזכר מזגי המוחשים קצתם עם קצתם, להיותו תוספת בסדר ‏ובבחינה למה שהקדמנו ממזג המדות. ואומר, הידוע כי המוחשים חמשה, נטעמים, ונראים ‏ונשמעים, ומורחים, וממוששים. ואניח השנים מהם, והם הממוששים, כי אינם מביאים לידי ערבות ‏כי אם בדרך אחד והוא הרך, ואחר כן הטעמים, כי הרכבתם ידועה, כמו ההרובה הפאלודג מהנשא ‏והסוכר והכרכום וזולתם, וכן כל המטעמים מן המזונות והתבשילים. ואכוין בדברי אל שלשת ‏המוחשים האחרים, ואומר, כי המראה הנפרד מלובן או אודם או ירוק או שחור, מנהגו להחליש ‏החוש כשיביט אליו, כאשר יכהה הראות מן ההבטה אל השלג, וכאשר יזיק האודם לעין, ויחלש כח ‏הראות מן השחרות, והדומה לזה, והוא עם זה אינם מביאים לידי ערבות ושמחה רבה, אבל ‏כשימזגו קצתם עם קצתם, יתחדש מהם אפני הערבות ותנועה רבה לכחות הנפש. ואומר, כי ‏האודם המתערב עם הירוק, יניע המרה האדומה ומדותיה, ויראה מהנפש חוזק העוז; והירוק ‏המתערב עם השחור, יניע כח הלחה הלבנה, ותראה הנפש כח השפלות; אך אם יתקבץ השחרות ‏והלובן והירוק והאודם, יניעו כח הדם, ויראה מן הנפש כח המלכות והממשלה; וכאשר יתחבר ‏הירוק עם הירקרק, יניעו כח המרה השחורה, ויראה מן הנפש כח המורך והאבל; וכן אם יוסיף ‏או יחסר בה מזג המראים, יתחדש לנפש מכחותם כפיהם. וכן הקול הנפרד והנעימה הנפרדת ‏והנגינה, לא יניעו ממדות הנפש כי אם דבר אחד בלבד, ופעמים יזיקוה, אבל המזגם ישוה מה ‏שיראה ממדותיה וכחותיה, וראוי לך לדעת מעשיהם נפרדים עד שיהיה כפיהם. ונאמר, כי הנגינות ‏שמנה, לכל אחת מהם שיעור מהנעימות. הראשון מהם שעוד השלש נעימות, שתים סמוכות, ואחת ‏נעה; והשניה שלש נעימות, אחת נחה ואחת נעה, ואלה השתי נגינות, מניעים כח האדם וכח ‏המלכות והממשלה; והשלישית שעורה שתי נעימות סמוכות אין ביניהם זמן נעימה, ואחת נחה, ובין ‏כל השפל והגבה והשפל זמן נעימה, וזאת לבדה מעירה המרה האדומה והגבורה וחוזק הלב ומה ‏שדומה להם; והרביעית שעורה שלשה נעימות סמוכות, לא יהיה ביניהם זמן נעימה, וכן כל שלש ‏ושלש זמן נעימה, וזאת לבדה מניעה הלחה הלבנה, ותראה מהנפש כח השפלות והכניעה והמורך ‏והדומה לזה; והחמישים שעורה נעימה נפרדת, ושתים שונות זו מזו אין ביניהם זמן נעימה, ובין ‏הגבה והשפל זמן נעימה; והששית שעורה שלש נעימות מתנועעות; והשביעית שעורה שתי נעימות ‏סמוכות, אין ביניהם זמן נעימה, ובין כל שתים ושתים זמן נעימה; והשמינית שעורה שתי נעימות ‏סמוכות, אין ביניהם זמן נעימה, ובין כל שתים ושתים זמן שתי נעימות; ואלה הארבע כלם, מניעים ‏המרה השחורה, ומראות מן הנפש מדות נחלקות, פעם אל השמחה, ופעם אל הדאגה. וממנהג ‏המלכים, למזוג קצתם עם קצתם, עד שתשתוינה, ויהיה מה שתניענה ממדות שמעה אותם, כפי מה ‏שייטיב נפשותם להנהגת המלכות, ולא יוציאם אל הרבוי ברחמים או באכזריות, ולא בגבורה ולא ‏במרך, ולא בתוספת ובחסרון בשמחה. ועל זה יהיה ענין הריח הנפרד, לכל מריח מהם כח, וכאשר ‏ימזגו קצתם בקצתם, יקנה ענין כפי רוב המזג ומעוטו. ומזה שהמר דרור הם יבש, והכפור קר דק, ‏והזעפרן חם יבש, והאהלות קרים ולחים, והענבר חם ממוצע, ומימי הורדים קרים ודקים. וכאשר ‏יעורב כל א' מהם באחר, ימזגו כחותיו ויתקנו לתועלות בני אדם. וכיון שההשויה בכל המוחשים ‏יותר מועילה לאדם, כ"ש השוית מדותיו ואהבותיו שתהיה מועילה לו יותר:‏

Bu bölümün sonunda, duyusal etkilerin birbirleriyle birleşimlerini anmayı gönüllü olarak eklemeyi uygun gördüm; çünkü bu, daha önce huyların karışımı hakkında söylediklerimize düzen ve inceleme bakımından bir katkıdır. Derim ki bilinen şey şudur: Duyusal alanlar beştir: tadılanlar, görülenler, işitilenler, koklananlar ve dokunulanlar. Bunlardan ikisini bir yana bırakıyorum. Birincisi dokunulanlardır; çünkü bunlar yalnızca tek bir yolla, yani yumuşaklık yoluyla hoşluk verir. Sonra tatlar gelir; çünkü onların bileşimi bilinir: nişasta, şeker, safran ve benzerlerinden yapılan fālūḏaj tatlısı gibi; yiyeceklerden ve yemeklerden bütün lezzetli karışımlar da böyledir. Sözümü diğer üç duyusal alan üzerine yöneltir ve derim ki: Tek başına beyazlık, kırmızılık, yeşillik veya siyahlık gibi ayrılmış renk, ona bakıldığında duyuyu zayıflatma adetindedir. Kara bakmanın görmeyi matlaştırması, kırmızılığın göze zarar vermesi, siyahlığın görme gücünü zayıflatması ve buna benzer şeyler böyledir. Bununla birlikte bunlar tek başlarına büyük bir hoşluğa ve sevince götürmezler. Fakat bazıları bazılarıyla karıştığında, onlardan hoşluk türleri ve nefeşin güçlerinde güçlü bir hareket yenilenir. Derim ki kırmızılık yeşille karıştığında kırmızı safrayı ve onun huylarını harekete geçirir; nefeşten cesaret gücü görünür. Yeşil siyahla karıştığında beyaz balgam gücünü harekete geçirir; nefeşte alçakgönüllülük gücü görünür. Fakat siyahlık, beyazlık, yeşillik ve kırmızılık bir araya geldiğinde kan gücünü harekete geçirir; nefeşten krallık ve egemenlik gücü görünür. Yeşil açık yeşille birleştiğinde kara safra gücünü harekete geçirir; nefeşten yumuşaklık, korkaklık ve yas gücü görünür. Renklerin karışımında artış veya eksilme olursa, onların güçlerine göre nefeşte de yeni güçler meydana gelir. Aynı şekilde tek başına ses, tek başına melodi ve ezgi, nefeşin huylarından yalnızca tek bir şeyi harekete geçirir; bazen de ona zarar verir. Fakat bunların karışımı, nefeşin huyları ve güçlerinden görünen şeyi dengeler. Onların ayrı ayrı etkilerini bilmen gerekir ki, etkileri buna göre bilinsin. Deriz ki ezgiler sekizdir; her birinin melodilerden belirli bir ölçüsü vardır. Birincisinin ölçüsü üç melodidir: ikisi bitişik, biri hareketlidir. İkincisi üç melodidir: biri sakin, biri hareketlidir. Bu iki ezgi insan gücünü, krallık ve egemenlik gücünü harekete geçirir. Üçüncüsünün ölçüsü, aralarında melodi zamanı bulunmayan iki bitişik melodi ve bir sakin melodidir; her alçak, yüksek ve alçak arasında bir melodi zamanı vardır. Bu tek başına kırmızı safrayı, yiğitliği, yürek kuvvetini ve bunlara benzeyenleri uyandırır. Dördüncüsünün ölçüsü üç bitişik melodidir; aralarında melodi zamanı bulunmaz; her üçlü arasında da bir melodi zamanı vardır. Bu tek başına beyaz balgamı harekete geçirir; nefeşten alçakgönüllülük, boyun eğme, yumuşaklık ve bunlara benzer güçler görünür. Beşincisinin ölçüsü ayrılmış bir melodi ve aralarında melodi zamanı bulunmayan, birbirinden farklı iki melodidir; yüksek ile alçak arasında bir melodi zamanı vardır. Altıncısının ölçüsü üç hareketli melodidir. Yedincisinin ölçüsü, aralarında melodi zamanı bulunmayan iki bitişik melodidir; her iki melodi arasında bir melodi zamanı vardır. Sekizincisinin ölçüsü, aralarında melodi zamanı bulunmayan iki bitişik melodidir; her iki melodi arasında iki melodi zamanı vardır. Bu dördünün hepsi kara safrayı harekete geçirir; nefeşten bölünmüş huylar gösterir: bazen sevince, bazen kaygıya yöneltir. Kralların adeti, bunların bazılarını bazılarıyla karıştırmaktır; ta ki dengelensinler ve onları işiten kişilerin huylarında harekete geçirdikleri şey, nefeşlerini krallığın yönetimine elverişli kılacak şekilde olsun. Böylece onları ne merhamette ne de acımasızlıkta, ne yiğitlikte ne de yumuşaklıkta, ne de sevinçte artış ve eksiklik yönüne çıkarır. Koku konusunda da durum böyledir: Tek başına her kokunun bir gücü vardır; bazıları bazılarıyla karıştığında, karışımın çokluğuna ve azlığına göre bir nitelik kazanır. Bunun örneklerindendir: Saf mür kuru ve sıcaktır; kafur soğuk ve incedir; safran sıcak ve kurudur; öd ağaçları soğuk ve nemlidir; amber orta derecede sıcaktır; gül suları soğuk ve incedir. Bunların her biri diğeriyle karıştırıldığında güçleri birbirine karışır ve insanların yararlarına göre düzenlenir. Duyularla algılanan şeylerin hepsinde denge insan için daha yararlı olduğuna göre, onun huylarının ve sevgilerinin dengelenmesi elbette ona daha da yararlı olur.