צו וזרוז 30

ב״ה.

INVOCATION:
Blessed be the divine.

לקוט איזה התרגשיות מימים טובים ובפרט מזמני הרקודין, דתרצ״ג.

THOUGHTS, FEELINGS, DANCING:
A personal record of some of my feelings from the High Holidays and Festivals, and especially [the residual affect emerging] from the moments of dancing, of 1933.

רבש״ע שומע קול בכיות, מה יעשה עם כל דמעות ישראל שנשפכו כ״כ הרבה מאד, בימי הרצון האלו. ומה תעשה עם כל ימי הדמעות שנשפכו בעשרים שנים האחרונות, ונגרו מימות הנביאים ועד עתה. האם ח״ו תאבד את כל נהרי אֵש קודש כמים. ומה תעשה עם דמעותיך שאתה מוריד כביכול בכל יום על חורבננו ועל צרותינו.

OCEAN OF TEARS:
Master of the Multiverse, the One Who hears the sound of our weeping, [please tell me just] what will You do with all the untold tears of godwrestlers that were spilled during these past Days [of Awe] so expressive of God’s will? What will You do with the oceans of tears spilled by godwrestlers over the last two decades, tears that have joined together with all those spilled since the days of the prophets, right up until now? Will You, perish the thought, extinguish [with that ocean of tears] all those rivers of fire that flow like with respect to our devastation and our suffering?

שומע קול בכיות, הרבה עולמות בראת, ובריות אין מספר בכל אחד מהם עשית. ומבין כלם רק את האדם לעבודתך הכשרת. אבל כלם אליך עורף פנו, ואת אדנותך מן העולם לך מסלקים.

WEEPING WITHIN THE MULTIVERSES:
The One Who hears the sound of our weeping, You created many multiverses, [and set] creatures without number in each one of them. But, of them all, you only approved that humankind itself should serve You. And yet they have all turned their backs on You as part of their ongoing effort to eliminate any trace of Your sovereignty from the world.

ורק האיש ישראל הוא היחידי בכל עולמך הזה, אשר בכל לבו ונפשו לך עובד. אב הרחמן למענך הוא מוכה, ואתה תביט. דמעותיהם לשד נשמותיהם בשבילך כמים נגרים, ואתה תחריש. כל העולם בשבילך אותנו מחרפים, ועל שאיננו כופרים בך ח״ו כמוהם אותנו מכים, והאם גם אתה תוסיף להכותנו על אלה מכה רבה ח״ו. מפני להבים ומשיני אריות לך אנו בורחים, ואתה את פניך הקדושים ממנו תסתיר. מתחזקים וקוראים אנו לאמר, יש לנו אב בשמים ואתה את שערי שמים בעדך תסגור ואת זעקתנו ח״ו לא תקשיב.

CLOSING HEAVEN’S GATES TO OUR CRIES: “And out of all humankind, it is only the godwrestler who—with all its heart and inner psychic impulse— is [ready for] serving You. Merciful Parent, it is in Your service that the godwrestler is beaten, while You just look on. Their tears are like flowing streams for Your sake, shed because they will not deny You, perish the thought. Will You beat us as they do? And will You inflict even greater suffering upon us until we suffer the greatest blow of all, perish the thought? We flee to you from the flames and from the fangs of lions—will You truly hide Your holy face from us? We are seeking the strength to call out that we have a divine Parent in Heaven—will You nonetheless heed not our cries by closing the heavenly gates to us, perish the thought?

הן גם חוטאים אנו, הן יש עלינו מקטריגים במרום. אבל רבש״ע, שומע קול בכיות, הנה עברו ימים הנוראים ימים כ״כ קדושים, יאמרו נא המשטינים אפשר ראו אף אחד בכל עולמך הגדול זולת ישראל אשר יקום לסליחות. או אפשר עלתה תקיעה אחת לשמי שמיך זולת מישראל. ומי האיר כ״כ את היכלי עליון זולת ישראל בקדושת יוה״כ, בסוכה, לולב ומיניו. יבואו ויעידו המסטינים אם ידעו.

SOUND OF CRYING GODWRESLTERS:
“Behold we have transgressed and there are [surely] many [celestial] prosecutors arguing against us in the heavens. However, O Ruler of the Multiverse, hear the sound of our crying. Here, the High Holidays, days of the greatest holiness, are upon us. Our defenders [in heaven] are surely asking if it could be possible that You pay attention to all in the great multiverses except these godwrestlers—the very people who rise up [in the middle of the night] to recite their penitential prayers of Seliḥot? Is it possible that every single tekiah-blast blown on the shofar [by all the world’s nations] rose to heaven, except for these of the godwrestlers? And who has illumined so greatly the supernal palaces other than these godwrestlers by reciting the doxology prayer on Yom Kippur, by lifting the palm from- lulav and the other [three of the four] species? If our defenders know any of this, let them come forward to testify!

ואתם מסטינים איך לא תראו לקטרג על ישראל, אף מחוטב עצינו ושואב מימינו למה זה לא תזדעזעו. לא מלפניו רק מן האין סוף והאין תכלית אשר בקרבו תחרדו. כי דעו נא שבאורך גלות האיום ובההסתר המופחד הזה, שמעשי ישראל כאילו אינם נוגעים למעלה, וכל ישראל אף הטוב שבקרבו כאילו ח״ו לא הי׳ כדאי לטפל בו. כל העולם לוחם נגדו וכאילו גם ממרום משליכים אותו. חושך יכסה את כל, אין נביא אשר את לב חשוך יבריק, ולא חוזה אשר ברכים כושלות יאמץ. פחד יפחד לב כל המסתכל, והשבץ יאחז את כל המתבונן. אז כל איש ישראל המאמין בד׳ וקשור בעבודתו, רק כח אין סופי הוא. גם אתם מקטריגים, בסתר לבבכם תתפלאו ובדעתכם אף כח הדיוטותינו לא תשיגו. לא כח אדם כוחותינו, והתקשרותינו בו ית׳ אף משרי מעלה נשגב. האין סוף בכחו הבלתי מוגבל דר אף בילדינו וזהו הכל. תנו כבוד למלך הכבוד אשר בקרבנו ואל תשטינונו, פחדו את ד׳, מלאכיו, ואל תקטריגונו.

ENDLESS AND BOUNDLESS INNER POWERS:
“Heavenly prosecutors! Are you not trembling as you prosecute against the godwrestlers, our woodchoppers and our water-drawers? It is not merely before these [fellow] godwrestlers that you should shudder either, rather beyond dimension and quality, before [the God] Who dwells within the midst [of these godwrestlers]. Know, for it is within [the providential context of] Your light that this horrific exile featuring the terrifying withdrawal of the [discernible] divine Presence [is unfolding, a time during which it is as though] the deeds of these godwrestlers seem to be incapable of ascending on high and even the finest of them all —it feels as though they, perish the thought, are not worthy of being looked after. The entire world is fighting against godwrestlers, and it feels as though they have been exiled from heaven. Darkness covers all. There is neither a prophet who shall illumine this heart of darkness, nor a visionary who shall give strength to [renew] our broken spirit. Fear engulfs the hearts of all onlookers, agony attaches to all who consider our situation. Then every godwrestler with convictions about the divine totality and is bound to such divine service, is but an extension of the infinite strength. And you too, you who argue against us, in the secret places of your hearts are you not amazed? Can you fathom the fact that you could never attain the strength even of our least educated souls? For our strength is not human strength and our involvement with God, may God be blessed, is even more exalted than that of the heavenly angels. Our power is endless and boundless—and that strength inheres in our children too, and that really is all there is to say. Give glory to the Sovereign of Glory who dwells in our midst and do not accuse us! Better to fear God and divine angels, so as not to prosecute us.

ואתם נשמות קדושות, אבותינו נביאינו וקדושינו מראש ועד סוף, למה זה אתם מחשים לעת כזאת. מי האיר לכם כ״כ את הגן עדן בימים קדושים האלו אם לא אנו בעבודתנו. ומה הי׳ המחול שלכם את מלככם וקדושכם בימים אלו שמ״ע ושמחת תורה יותר משאר ימות השנה. הלא רחוקים אתם מכל גוף ולמעלה מהזמן, מה יום מיומים, אם לא ששמחת ורקידת ישראל עשתה את כל אלה. בשמחתה לד׳ עצם נשמת ישראל מתגלה, והנשמה הגדולה אשר בראשה שמה אברהם יצחק ויעקב ובסופה ההדיוט שבימינו, במחול לפני ד׳ פזזה שמחה ורקדה.

SACRED SOULS DANCING:
“And all you sacred souls, our ancestors and our prophets, our holy ones from the beginning to the end [of time], why are you all silent at a time like this? Who illumined paradise for all those sacred years if not we ourselves with our divine devotion? And whence came your dancing with your royal ones and your saints on the holy days of Shemini Atzeret and Simcḥat Torah more than any other days of the year? You who exist far from physicality and outside of time—to creatures such as yourselves, what could possibly be the difference between one day and another, but the rejoicing and dancing of godwrestlers brought [joy and dance] to you as well. It is, after all, through the joy and dancing of godwrestlers that all of this was done [for you]. For rejoicing in God is the context in which the godwrestlers’ soul reveals itself, and the great [collective soul of the godwrestlers] that began with Abraham, Isaac and Jacob ends with the ordinary godwrestlers of our own day as they are encircling the divine totality in joy and explode into ecstatic joy and dance.

והאם אפשר באחרת. האם אפשר שעבודה זו של שמחה לא תשמח את אלקים, וברקידתנו לפניו ית׳ הנשמות וכל הפמליא של מעלה לא תרקדנה אתנו יחד.

DANCING WITH THE ONE:
“And could it possibly be any other way? Is it possible that the devotional service suffused with joy [we offer here on earth] could not [necessarily also then] bring joy to the divine? Is it possible that all the souls [of godwrestlers] and the entire celestial entourage do not dance together with us as we undertake our dancing before the One?

האיש ישראל בעול עבודת ד׳ נתון הוא תמיד, אבל לשמוח לפני ד׳ בשמ״ע ושמחת תורה בכמה טורח ועמל עלתה לו, ואפשר רק אחר ר״ה ויוה״כ שעברו עליו, יזכה לה.

BURDEN BURSTING INTO JOY:
The godwrestler is always carrying the great yoke of divine service. How great is the effort then to really be engaged in terrestrial rejoicing with God on the Eighth Day of Assembly and Festival for Rejoicing with Torah only after the elevation of the Awesome Days preceding, for that is how the godwrestler will then merit such an accomplishment.

כשמתחיל להתלהב בשמחה, יתמרמר לבו בו, במה תשמח כשישראל אף ידידיך ואתה כ״כ בצרות שקועים ובדאגות עמוסים. ויתחזק ויאמר, עם אלקי אני שמח עתה, ד׳ הרם ונשא לעילא מכל העולמות אף מלאכי מעלה שואלים למקום כבודו, הוא אלקי נפשי רוחי ונשמתי, ובו ית׳ ועם תורתו הקדושה שנתן לי באהבה אני שמח. הכל בטל עתה, אין עולם ולא דאגות, לא גוף ולא צרות, עמו ית׳ בכל כחי אני מפזז ולפני כבודו אני רוקד.

NOW NOTHING EXISTS—DANCE:
When joy begins to unfold, still the heart is still embittered, “How can a godwrestler now rejoice? The godwrestlers and You Yourself sunken in such sorrow and affliction!” However there is an empowering voice that then emerges: “Now I am rejoicing with the divine totality! The exalted Creator Who is beyond all multiverses, regarding Whom [even] the most elevated of angels must inquire as to the place of [true] divine glory, that is the intimate godliness of my inner psychic field, of my spirit, and of my soul. It is within God and God’s Torah, bestowed upon me with love, that I will now dance and rejoice.” There is nothing else when all is nullified in this moment: neither multiverse nor anxieties, neither earthly embodiment nor its sufferings. With all my strength shall I now frolic, and before the divine glorious being shall I dance.

ותתאונן הנפש ותדבר אל האיש בלבו ובמה אתה ישראל שתשמח עם אלקי ישראל, ומה שייכותך עם אלקיך שלפניו תרקד, האם עבודתך לפניו ית׳ היתה בערך עבודה לאין סוף. והאם גם בי, נפש ישראל, נזהרת ונשמרת בערך חלק אלקי ממעל. ואיך זה תרהיב עוז לשמוח באלקי ישראל.

AUDACITY TO DANCE:
Yet deep inside still, the my inner psychic field suffers and says to the individual it is animating, “And by what right does a godwrestler rejoice before the source of godwrestlers? Based on what sort of relational consciousness should such a person dance? Was your devotional service before blessed God the kind worthy of the Limitless? And what about within myself, my godwrestling inner psychic field? Did you treat it as carefully and protectively as befits part of the divine fragment [embedded within each sentient creature]? How dare you be so audacious to then rejoice before the source of godwrestlers?”

ויקום האיש ויתחלחל ויקרא, האם ח״ו את אלקי ממני תרחיקי ואת שייכותי אליו ית׳ מאתי תבוזי. רבש״ע, אתה יודע שמוכן אני בכל עת ובכל שעה למסור נפשי בשבילך. הן אמת שבכל עבודתי, לפי ערך גדלותך וקדושתך, מאומה לך לא נתתי, אבל הלא את צוארי תמיד לך אני נותן ולפני כבודך אותו אני פושט. בכל כחי שמח אני בך אלקי, ולכבודך אני רוקד, אשריכ״ם ישרא״ל, אשריכ״ם ישרא״ל, אשריכ״ם ישרא״ל. מתמלאה הנפש במה שאינה משגת, ויותר מכפי שהיא יודעת שמחה. לא בחינות ולא מדרגות עתה והיא מפזזת, כ״י בכ״ם בח״ר א״ל, והנחילכ״ם התור״ה ממדב״ר מתנ״ה. ואפשר שמחה זו בחי׳ היחוד היא בשעה שהחומה של ברזל נופלת, וכל חציצה עכ״פ לשעה נתבטלה.

DANCE IN YOUR HONOR:
So the individual rises and, terrified, then calls out, “Will you, distance my God from me, perish the thought, thus destroying my relationship with the divine totality?”
\1Master of the Multiverse, You know that I am ready at every moment and at every hour to self-surrender for Your sake. True, my service compared to Your greatness and holiness makes this as though I am offering You nothing at all. Nonetheless I always put my neck on the line, sticking it out for the sake of Your glory. With all my inner strength, so I may then rejoice in You, My God, and I dance in Your honor. Enriched are you, O godwrestlers! Enriched are you, O godwrestlers! Enriched are you, O godwrestlers! My inner psychic field is filling up with what it cannot even comprehend and with more joy than it can possibly apperceive. Quivering with delight, not [tethered] to [spiritual] stations nor [dimensions [of theological] inquiry, for God has chosen you. And God has bequeathed Torah to you as a gift. It is even possible that this joy will become a feature of divine unity when the iron wall [finally] falls and all temporary barriers are [finally] destroyed.

ואתם פמליא של מעלה שרפי א־ל, שגם דברים רוחנים בעליל אתם רואים, ועל המחשבה כעל דבר י״ש, אתם מביטים. אמרו נא, האם בברי׳ זו כבר ראיתם, ואם מאיש כמו הישראלי כבר שמעתם.

NOTHING LIKE THE GODWRESTLER: “And you, heavenly family, fiery celestial angels who see spiritual concepts as we see in reality and who perceive imaginality as reality, say aloud whether you have ever seen a creature like the godwrestler or heard of [an analogous] being?

עומד הוא ביום שמחתו ומוסר את נפשו לאלקיו בפועל, לפי הסתכלותכם,^אהיינו כיון שלפי הסתכלותם גם מחשבה, מעשה בפועל היא. ושמח.

TRUE REJOICING:
[A godwrestler] stands on the day of rejoicing the One and actively self surrenders their inner psychic impulse to the divine totality and rejoices, as you can [readily] see.⁶Namely, although vision itself is an imaginal process, the end result [involves real-time events].

ולא זיעה שטופה לבד מן התרגשותו אתם רואים, ולא רק דמעות זולגות מן שמחתו אתם מביטים, רק הכל דם לעיניכם החודרות, דם שחוטה שוטף והוא בכל כחו שמח ולכבוד המקום ולכבוד תורתו רוקד.

DANCE WITH TEARS FROM JOY AND BLOOD FROM SUFFERING:
“You somehow do not see the moisture dripping from the godwrestler’s brow due to excitement, nor do you see the tears flowing from their eyes due to an excess of joy. Yet all the blood you do see with your piercing eyes, the blood of [God’s] slaughtered creatures flowing—and still the godwrestlers rejoice with all their power while dancing in honor of the divine totality and such teaching [embedded] in Torah.

גם אתם בשמחתנו שמחים, ולמה זה בצרותינו אתם מחשים. ועד מתי תחשו, עד מתי תתאפקו, כבר אין לנו כח לסבול ולא רוח להתחזק. קומו ישני חברון, קומו צדיקי עולם מדור דור, רחמים צעקו, את כל דמעותינו של התשובה והשמחה אספו צעקו וזעקו.

TEARS WEPT IN RETURNING AND REJOICING:
“So then, [let me inquire of you], if you celebrate with us, [O potential celestial intercessors], why then are you silent to our flowing tears? And until when do you intend to remain silent and restrained? Already we feel depleted of energy to continue, no more breath to hold things together! Rise up, [ancestors] who sleep in Hebron! Rise up, O righteous ones of every generation. Cry out for mercy! Amass all our tears wept in returning and in joy, then cry out and scream.

את כל העולמות הרעישו עד ירא ד׳ ויקום לקרבנו ובכל צרכותינו הרוחניות והגופניות הידועות ושאינן ידועות לנו יושיענו.

RISE UP ALL TRULY TRANSPARENT BEFORE THE DIVINE:
Make quiver all the multiverses until those truly transparent before the divine rise up to bring us nigh [to God], and to redeem us in light of our known and unknown spiritual and physical needs.

ולמה זה ימי ונהרי דמעות קודש, בעצמם מחרישים, מי מעמיד את זעפם לדממה. כי יש אשר ירעשו ימיהם, ויתגעשו נהרותיהם, גליהם ירגזון ונחשוליהם זה על זה ינצחו, הנחני ואת כל פגם ישראל אשרש. גרמיא לה גלא קלא לחברתה חברתי מי שבקת מידי בעלמא דלא שטפתא, דניתי אנא ונאבדי׳ (גמרא ב״ב ע״ג), את כל שונאי ופגעי ישראל אמרק, כל אבן גם כל זיז אשר ישטין לנגוף אף ההדיוט מישראל בשורשו אעקור. קולות מים רבים ירעישו וסופה וסערה יזעפו. והכביכול מבעט ברקיעין ואזדעזע תריסר אלפי עלמא וגעי ובכי וכו׳. שאג ישאג על נוהו וכו׳ ואחית תרין דמעין לגו ימא רבא בדין אתער שלהוביתא מסטר צפון ובטש רוחא חדא בסטר צפון ואזלא ושאיט בעלמא, (זוה״ק ויקהל קצ״ה ב׳). ושרי אוה״ע חלים ורועדים הנה זה יום הדין אשר עליהם נתך, ויחד עם רשעתם רשעה לישראל, בחושך ענן וערפל ימקו. זה בזה נגפים, ובארץ, מלכו״ת מתגר״ה בחברת״ה. ורוח מאת ד׳ אותם יסחוב, את זה ישא עד בין העבים וינגפהו הרעה. ואת זה בשאול תחתית ישקיע ושם ישרף. ומארבע הרוחות בא הרוח ואת כלם אל גליהם ישא, וסער מתחולל וגליהם יזעפו לשרוף את כל הרע ברתיחתם ולשטוף את כל בשטף דמעותיהם, וקול דממה דקה בלבבות ישראל ישמע, צפ״ה לרגלו של משיח.

RAGING STORM AND STILL VOICE WITHIN THE HEART:
And why do [the cries of those who have shed] seas and rivers of holy tears then lie silent? Who sublimated their storming to a whisper? Because there are those who will make those seas storm and those rivers roar, and those [ocean] waves rage as their crests crash into each other when they declare: “Come, let us uproot [the reality enabling any more] mutilated godwrestlers! “And one wave called to the other: ‘My friend, have you left anything in the world that you did not wash away? I will go and destroy it’” (b Bava Batra 73a). But all those who hate and harm these godwrestlers shall [God] eradicate, as well as every stone, every blade that threatens to harm even the least of these godwrestlers —[God says,] “I shall uproot such a one by its roots. “The sounds of mighty waters will rage” and storm and whirlwind will rage. Such shall kick at the heavens, so to speak, and I shall make tremble twelve thousand worlds and make them moan and weep, etc.” “God shall roar [in rage] over God’s [destroyed] Temple” (Jeremiah 25:30) and I shall bring two tears to the Great Sea on its northern side and so shall I inundate the world (Zohar II: 196a). And then shall those governing all the other nations tremble and fear that the advent of Judgement Day concerning their innate wickedness and also the wicked deeds perpetrated against godwrestlers. Within the dark covering of cloud and fog shall they perish, some as victims of a plague and others in flight, while on earth one kingdom war with another so that this one descends to deepest Netherworld and there burns [forever], while the four winds blow, carrying the other atop their waves while the storm rages and the waves become so enraged that they kill all the wicked by boiling them alive and, [at the same time,] washing away all the tears [shed in terror] by godwrestling souls, while a still, silent voice in their hearts is all the while audible as they await the messianic footprint.

ולמה זה ישקיטו, מי זה אשר יעמיד את זעיפתם לדממה ברגע האחרונה מלבצע את פעולותיהם. למה זה עוד אחרי הסערה ואחרי המלחמות כלם אל בית תענוגיהם שבו, ואנחנו ישראל אל צרותינו ואל דלותינו. כלם שמחים ואנחנו בושים, רובם בעירות ומדינות נתעשרו ואנחנו בעוני ויגון.

STILLING STORMY WATERS:
But why should these stormy waters [not] become still? Will no one turn their rage into silence at the last moment, [thus preventing them] from carrying out their [self-appointed] mission [to destroy these godwrestlers]? Why, after the storm and after all the [other] wars, has the world gone back to its frivolous folly, while we godwrestlers have returned to our sorrows and our downtrodden status? They all make merry while we sit in shame. They all became wealthy in their cities and states, while we remain in a state of poverty and misery.

אנא שומע קול בכיות, רחם נא עליך כביכול ועלינו בניך ועבדיך, ומן התרחקותינו החשוך קרבנו אליך. הן לא טהרנו, כי רק על חטאיו יתחרט האיש, ועל פשעיו ישוב, ולפניך הטהור שגם במלאכיך הטהורים תשים תהלה מי יוכל לטהר ומי יזכה להתקרב. אבל האם בימי דמעותינו, את כל עצמותינו עוד לא טבלנו ובמקוי לשדי נשמותינו לא טהרנו. הלא כל אחד, בשעה שנפשו אליך במרירות ישפוך, ולבו בשמחה לפני כבודך יתמוגג, את כלו לפניך מבטל. וחושב, כל ניצוץ מחשבה רעה אני חובט, וכל עזיבה קלה אף אבק של חציצה אשר ביני לבין קדושת מלכי וקדושי ממני מנער. הכל עתה מלא אור וקדושה ואת כל עצמי באור הזה הנני משליך. והאם גם טבילתנו זו במקואות אלו, ח״ו לא עלתה לפי ערכנו לקרבנו.

CASTING MYSELF COMPLETELY INTO THIS LIGHT:
“O Please, God! Hear the sound of [our] weeping! Pity Yourself, and pity us—Your children as well as Your servants. Draw us nearer to You by withdrawing us out of the darkness! Indeed, [while] we have not fully purified ourselves, for people can only regret their own actions and can only return [to spiritual wholeness] from their own sins, whereas before You, O Pure one, even your pure angels sing out praise by asking who among them can be sufficiently pure to merit coming nigh unto You? See how all of us, when pouring out our embittered inner psychic field [in prayer], are at the same time allowing our hearts to rejoice in Your Presence, utterly surrendering our essential self to Your will and cleansing our minds of any havoc! Each of us thinks, every spark of evil imagining I eradicate, as I renounce even the slightest [sense of] abandonment, even [the most casual] separation, one made of dust, between myself and the holiness of Sovereign God, my Holy God. Everything is [filled with] luminosity and sacrality as I am here to utterly cast myself into this [stream of light]. Have we not, all of us, immersed ourselves in just those kinds of immersive pools? But, perish the thought [that this situation should endure, but] our personal merit does draw us nearer to You.

על צדקותינו אנו בטוחים ובישועתך אנו שמחים.

RELIANCE UPON YOU:
“[Nonetheless,] upon Your justness do we rely, and in Your redemption do we rejoice!”