חלום פרעה שנזכר בתורה ודאי מרמז לענין פנימי וכתבתי כבר כי לכל ז' המדות שבאדם אהבה יראה כו' יש להם לטוב ולרע. ואא"ז מו"ר ז"ל הי' אומר שכל אלה המדות שהם לגשמיות הם כמו משל שיראה אדם איך לאהוב ולירא מהשי"ת יותר מלדברים גשמיים כו'. אך שצריכין לראות שלא להיות נטבע במשל זה. וי"ל שזה שפרות הרעות בלעו הטובות ולא נודע כי באו כו'. אף שכל החיות שלהם הפנימיות שהוא טוב. אך שלא ניכר זה. וע"י מדת יוסף הצדיק נפתח זה השער הסגור ונתוודע כי העיקר. הפנימיות כנ"ל. וזה שכ' ויפתח יוסף כו' אשר בהם. פרשנו כבר. בהם קאי אשנות הרעב בעצמם כו' כנ"ל. וכן בכל שבת קודש שהוא בחי' יוסף ג"כ נפתח כנ"ל שימי החול הם מלאכות גשמיות. והשבת הוא חיות הפנימי של ימות החול. כי בגשמיות חול מכין לשבת. ובפנימיות רק פותח חיות ימות החול כנ"ל:
Pharaoh's dream, as recorded in the Torah, hints at a deeper lesson. All seven traits in a person, such as love and fear, can be used for good or bad. These traits aren't inherently different but can be misused. The Chidushei Harim explained that these traits serve as a parable to learn how to love Hashem more than physical things. However, one must not become absorbed in the physical parable itself. The fact that the thin cows remained thin after swallowing the fat cows symbolizes that even though their internal essence was good, it wasn't apparent. Through Yosef the tzadik, who can open the closed gate and reveal the inner essence, it becomes clear that the internal aspect is primary. This is reflected in the verse, "Yosef opened all that was within them," indicating that he accessed the hidden holiness during the years of famine. Similarly, on Shabbos, which represents Yosef, the internal life force is revealed. The weekdays involve physical labor, but Shabbos unveils the inner vitality of those days. In the physical realm, the mundane prepares for Shabbos, but internally, Shabbos opens and uncovers the life force already present in the six days of the week.
תרל"ג
5633
ב"ה
With G-d's Blessing
חלום פרעה שנזכר בתורה ודאי מרמז לענין פנימי וכתבתי כבר כי לכל ז' המדות שבאדם אהבה יראה כו' יש להם לטוב ולרע. ואא"ז מו"ר ז"ל הי' אומר שכל אלה המדות שהם לגשמיות הם כמו משל שיראה אדם איך לאהוב ולירא מהשי"ת יותר מלדברים גשמיים כו'. אך שצריכין לראות שלא להיות נטבע במשל זה. וי"ל שזה שפרות הרעות בלעו הטובות ולא נודע כי באו כו'. אף שכל החיות שלהם הפנימיות שהוא טוב. אך שלא ניכר זה. וע"י מדת יוסף הצדיק נפתח זה השער הסגור ונתוודע כי העיקר. הפנימיות כנ"ל. וזה שכ' ויפתח יוסף כו' אשר בהם. פרשנו כבר. בהם קאי אשנות הרעב בעצמם כו' כנ"ל. וכן בכל שבת קודש שהוא בחי' יוסף ג"כ נפתח כנ"ל שימי החול הם מלאכות גשמיות. והשבת הוא חיות הפנימי של ימות החול. כי בגשמיות חול מכין לשבת. ובפנימיות רק פותח חיות ימות החול כנ"ל:
Pharaoh's dream, as recorded in the Torah, hints at a deeper lesson. All seven traits in a person, such as love and fear, can be used for good or bad. These traits aren't inherently different but can be misused. The Chidushei Harim explained that these traits serve as a parable to learn how to love Hashem more than physical things. However, one must not become absorbed in the physical parable itself.
The fact that the thin cows remained thin after swallowing the fat cows symbolizes that even though their internal essence was good, it wasn't apparent. Through Yosef the tzadik, who can open the closed gate and reveal the inner essence, it becomes clear that the internal aspect is primary. This is reflected in the verse, "Yosef opened all that was within them," indicating that he accessed the hidden holiness during the years of famine.
Similarly, on Shabbos, which represents Yosef, the internal life force is revealed. The weekdays involve physical labor, but Shabbos unveils the inner vitality of those days. In the physical realm, the mundane prepares for Shabbos, but internally, Shabbos opens and uncovers the life force already present in the six days of the week.