במדרש חביב לפני המקום מי שנשתלח לעשות מצוה ונותן נפשו בשליחותו כו'. פי' נותן נפשו לבטל כל הרצונות כשבא לעשות רצון הבורא ית' כמ"ש בטל רצונך מפני רצונו ע"י שיש לאדם רצון אמת להשי"ת יותר מלהבלי עולם נמצא כשעוסק במצוה מתבטלין שאר הרצונות מרוב התשוקה ודביקות ברצון זה. וז"ש ועמך לא חפצתי בארץ. פי' אז כשעוסק ברצון השי"ת אין בו שום תערובות רצון אחר כלל שמתבטלין כל הרצונות כנ"ל. ומי שהוא כן יכול לתקן הכל ע"י המצות. וכן הי' הענין בשליחות המרגלים. דכתיב נשלחה אנשים לפנינו. וכאן כתיב שלח לך. ופשוט נראה כי באמת שניהם אמת שהשי"ת צוה לשלוח מרגלים. ובנ"י מעצמם רצו לשלוח. ומצד כוונת בנ"י הי' חטא. אך אם היו המרגלים נותנים נפשם בשליחות המצוה והי' נשכח מהם לגמרי מה שהיו חפצין מעצמן לתור את הארץ והיו הולכים רק בשליחות המקום ב"ה. היו מתקנים בזה מה שאמרו נשלחה כו':
The Midrash explains that a person who embarks on a mission to perform a mitzvah is very precious to Hashem because they are willing to sacrifice their own desires for the sake of fulfilling Hashem's will. This concept of sacrificing one's life means forgoing personal desires when carrying out Hashem's commandments. As the Mishnah in Avot (2:4) states, "Nullify your will to His will." When a person genuinely desires to fulfill Hashem's will more than engaging in worldly actions, other external desires are nullified during the performance of the mitzvah. This idea is reflected in the phrase, "With You, I have no other desire," meaning that when a person is focused on doing Hashem's will, all other desires become secondary and are nullified. By properly fulfilling mitzvot with the right intentions, one can correct and repair everything. This was also the issue with the spies. Bnei Yisrael wanted to send spies, and Hashem also commanded them to send spies. The contradiction can be resolved by understanding that Hashem's command was to send spies for His purpose, while Bnei Yisrael had their own selfish reasons. If the spies had been willing to sacrifice their own desires from the start, their personal agenda would have been forgotten, and they would have explored the land solely because of Hashem's command. By doing so, they would have corrected their original selfish intent to send spies.
3
במדרש יבש חציר כו' ודבר אלקינו יקום לעולם משל למלך שהבטיח לאוהבו מתנה ומת אוהבו נותנו לבנו כו' ע"ש. וקשה הנמשל אינו כמו המשל שהרי השי"ת הבטיח להאבות לתת ארץ כנען לבני ישראל זרעם. אכן ביאור הענין כי האבות זכו לבחי' ארץ ישראל במעשיהם הטובים והיו מוכנים באמת לבחי' ארץ הקדושה כמ"ש ארץ מגוריהם כו'. וגם אמת הדבר כמו שהיו בנ"י אחר יציאת מצרים ומעמד הר סיני היו מוכנים ג"כ לבוא לא"י מצד מעשיהם כמו האבות והי' תיקון שלם [ולפי זה אפשר הי' מרע"ה נכנס עמהם ג"כ]. אך שגרם החטא בעגל ונתרחקו מבחי' א"י. אך השי"ת רצה להכניסם מצד הבטחת אבות כמ"ש אשר נשאתי כו' ידי כו'. ולכן לא הכירו המרגלים אשר שייך להם ירושת הארץ שהי' נכסה מהם עי"ז שלא היו מוכנים לזה מצד מעשיהם. אמנם הי' זה רק הסתר ואם היו מאמינים בהשי"ת היו נכנסין בזכות זה הנסיון עצמו. וכתיב ויתורו את ארץ כנען כי עדיין הי' תחת יד כנען והי' להם להבין זאת כי כשיבוא העת ויתהפך מתחת יד כנען להיות ארץ ישראל אז יתברר להם כי טוב הוא ושייך להם. וז"ש יבש חציר נבל ציץ כו'. כי כל אלה הסתרותיהם רק הבל וקש. ובהתגלות נקודה הפנימיות מהנהגת הבורא אז יבש חציר כו' ודבר אלקינו יקום. ובאמת יש לתמוה מה זה שאמרו עז העם כו' עמלק יושב כו'. והלא ראו גבורת הבורא ונפלאותיו בכל יום. אך כי באמת הבינו כי הם צריכין לרשת ארץ ישראל בשובה ונחת ובלי מלחמות כלל. אם כי בימי יהושע הי' מלחמות ל"א מלכים כל זה הי' דור אחר במדריגה אחרת מן דור המדבר. ומצינו גם בתחילת יציאת מצרים מגיד מראשית אחרית פן ינחם העם בראותם מלחמה. פרש"י כגון וירד העמלקי כו'. ונתקיים עתה נתנה ראש כו'. על ידי שדור זה הי' מוכן לרשת הארץ בלי מלחמות. אך הכל גרם החטא אשר כל זה הי' ע"י עמלק הרשע כמ"ש במ"א. ועכ"ז אם היו מתחזקים באמונה הי' ניתקן הכל כי לא יפלא מה' דבר:
The Midrash (Bamidbar Rabbah 16:3) compares the gift of Eretz Yisrael to Bnei Yisrael to a king who promised his devoted servant a gift, but upon the servant's death, gave it to his son. Similarly, Hashem promised Eretz Yisrael to our forefathers, and when they passed, it was given to Bnei Yisrael. The Sfas Emes notes that while our forefathers earned the right to Eretz Yisrael on their own merit, Bnei Yisrael received it through the promise made to their ancestors, not solely on their own merit. Initially, Bnei Yisrael were worthy of the land after leaving Mitzrayim and receiving the Torah, but the sin of the Golden Calf distanced them from this merit. Despite their shortcomings, Hashem wanted to fulfill His promise to the forefathers, but the spies failed to see this and thought they couldn't merit the land. The pasuk states that they spied out Eretz Kana'an, which was under Kana'an's dominion. The spies should have understood that when Bnei Yisrael entered, the land would transform into Eretz Yisrael, revealing its goodness. The Midrash's analogy of "Grass withers, flowers fade" signifies that these illusions are temporary, and Hashem's word endures forever. The spies' fear of the mighty nations and Amalek, despite witnessing daily miracles, stemmed from their belief that they needed to inherit the land peacefully and without war. Joshua's conquest in a later generation involved different circumstances. Initially, Hashem led Bnei Yisrael on a roundabout route to avoid war, fearing they might return to Mitzrayim. This generation was meant to inherit the land without conflict, but their sin and Amalek's influence disrupted this plan. Had they strengthened their emuna, they could have overcome this test, as Hashem's power is boundless.
תרל"ז
5637
במדרש חביב לפני המקום מי שנשתלח לעשות מצוה ונותן נפשו בשליחותו כו'. פי' נותן נפשו לבטל כל הרצונות כשבא לעשות רצון הבורא ית' כמ"ש בטל רצונך מפני רצונו ע"י שיש לאדם רצון אמת להשי"ת יותר מלהבלי עולם נמצא כשעוסק במצוה מתבטלין שאר הרצונות מרוב התשוקה ודביקות ברצון זה. וז"ש ועמך לא חפצתי בארץ. פי' אז כשעוסק ברצון השי"ת אין בו שום תערובות רצון אחר כלל שמתבטלין כל הרצונות כנ"ל. ומי שהוא כן יכול לתקן הכל ע"י המצות. וכן הי' הענין בשליחות המרגלים. דכתיב נשלחה אנשים לפנינו. וכאן כתיב שלח לך. ופשוט נראה כי באמת שניהם אמת שהשי"ת צוה לשלוח מרגלים. ובנ"י מעצמם רצו לשלוח. ומצד כוונת בנ"י הי' חטא. אך אם היו המרגלים נותנים נפשם בשליחות המצוה והי' נשכח מהם לגמרי מה שהיו חפצין מעצמן לתור את הארץ והיו הולכים רק בשליחות המקום ב"ה. היו מתקנים בזה מה שאמרו נשלחה כו':
The Midrash explains that a person who embarks on a mission to perform a mitzvah is very precious to Hashem because they are willing to sacrifice their own desires for the sake of fulfilling Hashem's will. This concept of sacrificing one's life means forgoing personal desires when carrying out Hashem's commandments. As the Mishnah in Avot (2:4) states, "Nullify your will to His will." When a person genuinely desires to fulfill Hashem's will more than engaging in worldly actions, other external desires are nullified during the performance of the mitzvah.
This idea is reflected in the phrase, "With You, I have no other desire," meaning that when a person is focused on doing Hashem's will, all other desires become secondary and are nullified. By properly fulfilling mitzvot with the right intentions, one can correct and repair everything. This was also the issue with the spies. Bnei Yisrael wanted to send spies, and Hashem also commanded them to send spies. The contradiction can be resolved by understanding that Hashem's command was to send spies for His purpose, while Bnei Yisrael had their own selfish reasons.
If the spies had been willing to sacrifice their own desires from the start, their personal agenda would have been forgotten, and they would have explored the land solely because of Hashem's command. By doing so, they would have corrected their original selfish intent to send spies.
במדרש יבש חציר כו' ודבר אלקינו יקום לעולם משל למלך שהבטיח לאוהבו מתנה ומת אוהבו נותנו לבנו כו' ע"ש. וקשה הנמשל אינו כמו המשל שהרי השי"ת הבטיח להאבות לתת ארץ כנען לבני ישראל זרעם. אכן ביאור הענין כי האבות זכו לבחי' ארץ ישראל במעשיהם הטובים והיו מוכנים באמת לבחי' ארץ הקדושה כמ"ש ארץ מגוריהם כו'. וגם אמת הדבר כמו שהיו בנ"י אחר יציאת מצרים ומעמד הר סיני היו מוכנים ג"כ לבוא לא"י מצד מעשיהם כמו האבות והי' תיקון שלם [ולפי זה אפשר הי' מרע"ה נכנס עמהם ג"כ]. אך שגרם החטא בעגל ונתרחקו מבחי' א"י. אך השי"ת רצה להכניסם מצד הבטחת אבות כמ"ש אשר נשאתי כו' ידי כו'. ולכן לא הכירו המרגלים אשר שייך להם ירושת הארץ שהי' נכסה מהם עי"ז שלא היו מוכנים לזה מצד מעשיהם. אמנם הי' זה רק הסתר ואם היו מאמינים בהשי"ת היו נכנסין בזכות זה הנסיון עצמו. וכתיב ויתורו את ארץ כנען כי עדיין הי' תחת יד כנען והי' להם להבין זאת כי כשיבוא העת ויתהפך מתחת יד כנען להיות ארץ ישראל אז יתברר להם כי טוב הוא ושייך להם. וז"ש יבש חציר נבל ציץ כו'. כי כל אלה הסתרותיהם רק הבל וקש. ובהתגלות נקודה הפנימיות מהנהגת הבורא אז יבש חציר כו' ודבר אלקינו יקום. ובאמת יש לתמוה מה זה שאמרו עז העם כו' עמלק יושב כו'. והלא ראו גבורת הבורא ונפלאותיו בכל יום. אך כי באמת הבינו כי הם צריכין לרשת ארץ ישראל בשובה ונחת ובלי מלחמות כלל. אם כי בימי יהושע הי' מלחמות ל"א מלכים כל זה הי' דור אחר במדריגה אחרת מן דור המדבר. ומצינו גם בתחילת יציאת מצרים מגיד מראשית אחרית פן ינחם העם בראותם מלחמה. פרש"י כגון וירד העמלקי כו'. ונתקיים עתה נתנה ראש כו'. על ידי שדור זה הי' מוכן לרשת הארץ בלי מלחמות. אך הכל גרם החטא אשר כל זה הי' ע"י עמלק הרשע כמ"ש במ"א. ועכ"ז אם היו מתחזקים באמונה הי' ניתקן הכל כי לא יפלא מה' דבר:
The Midrash (Bamidbar Rabbah 16:3) compares the gift of Eretz Yisrael to Bnei Yisrael to a king who promised his devoted servant a gift, but upon the servant's death, gave it to his son. Similarly, Hashem promised Eretz Yisrael to our forefathers, and when they passed, it was given to Bnei Yisrael. The Sfas Emes notes that while our forefathers earned the right to Eretz Yisrael on their own merit, Bnei Yisrael received it through the promise made to their ancestors, not solely on their own merit. Initially, Bnei Yisrael were worthy of the land after leaving Mitzrayim and receiving the Torah, but the sin of the Golden Calf distanced them from this merit. Despite their shortcomings, Hashem wanted to fulfill His promise to the forefathers, but the spies failed to see this and thought they couldn't merit the land.
The pasuk states that they spied out Eretz Kana'an, which was under Kana'an's dominion. The spies should have understood that when Bnei Yisrael entered, the land would transform into Eretz Yisrael, revealing its goodness. The Midrash's analogy of "Grass withers, flowers fade" signifies that these illusions are temporary, and Hashem's word endures forever. The spies' fear of the mighty nations and Amalek, despite witnessing daily miracles, stemmed from their belief that they needed to inherit the land peacefully and without war. Joshua's conquest in a later generation involved different circumstances. Initially, Hashem led Bnei Yisrael on a roundabout route to avoid war, fearing they might return to Mitzrayim. This generation was meant to inherit the land without conflict, but their sin and Amalek's influence disrupted this plan. Had they strengthened their emuna, they could have overcome this test, as Hashem's power is boundless.