במדרש חביב לפני הקב"ה שלוחי מצוה שדוחה השבת כו'. בא לומר כי מצות שליחות מרגלים הי' עצת השי"ת לפי שחטאו בני ישראל באמרם נשלחה הי' זו עצה טובה אם היו מבטלין רצון עצמם לרצון המקום ב"ה לא היו מוציאין דיבה. ובאמת מצוה כזו שהאדם משיג טעם המצוה קשה ביותר לקיים המצוה לשם שמים כראוי כמו חוקה שאדם עושה לשם שמים בלבד. ומכש"כ זה שהי' עומד השליחות לחטא כי הי' חיסור אמונה בדבר. אך לפי מדריגת הדור ההוא הי' דרכם להבטל לרצון המקום כאשר הקדימו נעשה לנשמע לכן הי' ראוי שכששמעו שנשתלחו בציווי המקום ב"ה היו צריכין לבטל כל דעתם לגמרי ולילך רק לשם שמים. וז"ש ונותן נפשו בשליחותו. והוא כמאמר בטל רצונך מפני רצונו פי' אף בקיום מצוה. רק החשק והשתוקקות לקיים ציווי הבורא ב"ה וב"ש צריך להיות כל כך עד שיתבטלו כל רצונותיו לרצון זה. ואז היו ניצולין בכח המצוה. ובאמת כלל המצות הם ג"כ תיקון הבריאה באופן זה שאין לך דבר שאין בו מצוה וצריך להיות בטל כל התאות והרצונות של האדם בחשבו שנמצא בכל דבר איך לעשות רצון המקום ב"ה כמאמר הכל לכבודו ברא וע"י הכנה זו ניצל האדם שלא להתדבק בגשמיות הבלי עו"ז. וכן בג' ימים קודם שבת שאסור לילך בדרך שישכח השבת. ושליח מצוה מציל אותו שלא להיות מוטרד בדרך לשכוח השבת והוא רמז לכל הנהגת העוה"ז כנ"ל:
The Midrash (Tanchuma Shlach 1) states that a shaliach mitzvah (someone on a mission to perform a mitzvah) is very dear to Hashem and can even override Shabbos. This explains why Hashem commanded Moshe to send the spies, transforming their mission into a mitzvah to counteract Bnei Yisrael's lack of faith. Had the spies nullified their own desires to Hashem's will, they would not have spoken ill of Eretz Yisrael. Fulfilling a mitzvah with known reasoning can be challenging because it might not be performed solely for Heaven's sake, unlike a חוק (a mitzvah without known reasoning). The spies' mission was particularly difficult due to its origin in a lack of emunah. However, given the high level of that generation, they should have nullified their understanding, as they did when they proclaimed נעשה ונשמע. The Midrash highlights the importance of nullifying one's will to Hashem's will, even in mitzvah performance. This strong desire to fulfill Hashem's command protects one through the power of the mitzvah. All mitzvos aim to repair the world by attaching holiness to every action, guiding one to do Hashem's will. This concept is reflected in the prohibition against traveling three days before Shabbos unless on a mitzvah mission, which ensures one remains mindful of Shabbos, paralleling how we should conduct all worldly interactions.
3
ובמדרש יבש חציר כו' משל למלך שהבטיח מתנה לאחד ומת ונתן לבנו כו'. י"ל בהקדם הגמ' על מ"ש דוד המע"ה בחנני ה' ונסני כו' ולבסוף נתחרט כו'. כי האבות לא היו צריכין סיוע כמ"ש ע"פ התהלך לפני. אבל דוד המע"ה כתיב בי' ויתחזק דוד בה' וכן איתא גברא דמארי' סייעי' והוא חפץ להדמות עצמו להאבות. וכמו כן י"ל בעסק המרגלים כי מסתמא אמרו אמת שנראה להם שלא יוכלו לעלות פי' מצד מעשיהם וזכיותיהם. אכן השי"ת הי' מכניסם בדרך נס וסיוע מצד הבטחת אבות. אך הם רצו להדמות ג"כ לאבות ולעשות הכל מעצמם וזה הי' החטא שלהם כי אין להתחכם על הנהגת הבורא ב"ה וב"ש:
The Midrash (Tanchuma Shlach 3) quotes Yeshaya 40:8, “Grass withers…but the word of Hashem is everlasting,” comparing it to a king who promised a gift to a person who died and then transferred the promise to the person's son. Similarly, Hashem promised Eretz Yisrael to Avraham and fulfilled it through his descendants. This can be explained by the Gemara's discussion about King David, who asked to be tested but regretted it when he failed. The forefathers were on a higher level and did not need Hashem's help, as it states "go before Me" (Bereishis 17:1), whereas David needed divine support, "David strengthened himself in Hashem" (Shmuel 1:30:6). David aimed to emulate the forefathers but required Hashem's assistance. Similarly, the spies likely spoke truthfully about their inability to conquer Eretz Yisrael based on their merits. Hashem intended to help them miraculously, fulfilling His promise to the forefathers. However, the spies wanted to achieve it on their own, emulating the forefathers' level. Their error was not accepting Hashem's method and trying to act independently of divine assistance.
4
כל נשיא בהם. מהם הול"ל. גם היו נשיאים אחרים נחשון וחביריו. אך יש נשיאים מלבר ונשיאים מלגאו וכאן היו צריכין לשלוח אנשים להיות מעשיהם כמעשה כלל ישראל ממש וז"ש כל נשיא בהם כנ"ל:
"...each one (of the spies was) a chieftain among them" (Bamidbar 13:2). It would seem more accurate to say "from them" instead of "among them." Additionally, there were other chiefs like Nachshon and his peers. However, there are different types of leaders: external and internal. Here, it was necessary to send individuals whose actions genuinely represented Klal Yisrael. Thus, "among them" indicates that these spies were deeply integrated and truly representative of the people.
5
במדרש בא וראה מה בין צדיק לרשע לעובד אלקים כו' משל המטרונא כו' יבוא בוקר ונראה למי אוהב המלך. פי' מי שהוא עובד אלקים בטוח הוא כי יהי' חלקו בג"ע. אך הצדיק המתחזק בצדקו גובר כל הסט"א ומיישר הדרך לפניו ומי שאינו צדיק צריך לעבור כמה דרכים עקמניים עד שמיישר דרכו בסוף כי הצדיק מקורב להשי"ת. ומי שמרוחק מן המלך הסט"א מתגרה בו אבל צריך האדם להתחזק בהשי"ת ולידע להשיב לו יבוא בוקר ונראה למי המלך אוהב. וזה שאמר הפ' כי מי שעובד אלקים הקב"ה מסבב סיבות לבל ידח ממנו נדח. וכן בחטא המרגלים שנקראו רשעים אעפ"כ לא עשה בהם כלי' ונאמר במדבר הזה יתמו כו'. ובנ"י באו אח"כ לארץ ישראל רק שהוצרכו לסבב כמה מסעות ומלחמות עד שתקנו הכל וזה גרם החטא לעובד אלקים אך בסוף מיישר דרכיו כאמור:
The Midrash compares the mistake of the spies to a queen whose maidservant claimed to be more beautiful and loved by the king. The queen replied, "Wait until morning when the king returns, and he will show who he truly loves." Similarly, the difference between the righteous and the wicked, and between those who serve Hashem and those who do not, will be revealed. One who serves Hashem properly is assured a portion in the world to come. The truly righteous overpower negative forces and straighten their path, while those less righteous must navigate many crooked paths before eventually straightening their ways. The tzadik is closer to Hashem, whereas those further from the king are more susceptible to negative forces. One must strengthen their faith and rebuff the evil inclination by saying, "The morning will come, and the king will show who He truly loves." The pasuk (Malachi 3:18) teaches that Hashem ensures no one is left behind. Even though the spies were called wicked, Hashem did not completely eliminate Bnei Yisrael. They eventually entered Eretz Yisrael after many trials and battles, repairing their ways. This illustrates that sin can delay one who serves Hashem, but ultimately, they will reach a straight path.
6
במדרש וראיתם אותו אור זרוע לצדיק כו' ראי' מביא לידי זכירה משל לנטבע בים ואוחז בחבל כו' כי לא דבר רק הוא כו' ע"ש. פי' מדכתיב וזכרתם מוכח שיש בכל איש ישראל נקודה פנימיות לשמים ועל זה נאמר אור זרוע כו'. וע"י המצוה יוכל האדם לזכור להתדבק באותו אור הגנוז בו כי זכירה הוא דביקות ולא תתורו כו' כי צריך האדם לחשוב עצמו תמיד כטובע בים שהסט"א ויצה"ר מסבבין אותו בכמה עצות וכשיודע זאת שהוא בסכנה ואוחז עצמו במצות ה' כדי להנצל נאמר אח"כ למען תזכרו. וזכירה זו הוא פנימיות יותר שאין צריך לזכור ע"י מעשה כמ"ש מקודם וראיתם וזכרתם. רק תזכרו פי' להיות הזכירה בעצם האדם וזה לא יתכן רק באם הוא נקי מגשמיות והנקיון בא על ידי זכירה הראשונה הבאה ע"י המצות כנ"ל:
The Midrash (Tanhuma Shlach 15) states, "And you shall see them (the tzitzis) and remember all the mitzvos of Hashem." This is compared to a drowning person who is thrown a rope to hold onto; as long as he holds on, he remains alive, but if he lets go, he loses his life. The explanation is that since the pasuk (Bamidbar 15:38) says, "And you will see it and remember all the mitzvos," it implies that every Yisrael has an inner divine spark, referred to as "a light that shines for the righteous." By performing mitzvos, one can remember and connect to this hidden light, as remembrance itself is a form of connection. The instruction “do not follow your eyes” emphasizes the need for protection, as the eyes see, the heart desires, and the body sins. One must constantly view themselves as a person drowning in the sea, surrounded by negative forces and inclinations. Recognizing this danger and firmly holding onto the mitzvot of Hashem leads to true remembrance. This deeper level of remembrance (למען תזכרו) is intrinsic and does not require an action, unlike the initial "see and remember." This intrinsic remembrance is only possible when one is free from physicality, achieved through the original remembrance facilitated by the mitzvos.
תרל"ה
5635
במדרש חביב לפני הקב"ה שלוחי מצוה שדוחה השבת כו'. בא לומר כי מצות שליחות מרגלים הי' עצת השי"ת לפי שחטאו בני ישראל באמרם נשלחה הי' זו עצה טובה אם היו מבטלין רצון עצמם לרצון המקום ב"ה לא היו מוציאין דיבה. ובאמת מצוה כזו שהאדם משיג טעם המצוה קשה ביותר לקיים המצוה לשם שמים כראוי כמו חוקה שאדם עושה לשם שמים בלבד. ומכש"כ זה שהי' עומד השליחות לחטא כי הי' חיסור אמונה בדבר. אך לפי מדריגת הדור ההוא הי' דרכם להבטל לרצון המקום כאשר הקדימו נעשה לנשמע לכן הי' ראוי שכששמעו שנשתלחו בציווי המקום ב"ה היו צריכין לבטל כל דעתם לגמרי ולילך רק לשם שמים. וז"ש ונותן נפשו בשליחותו. והוא כמאמר בטל רצונך מפני רצונו פי' אף בקיום מצוה. רק החשק והשתוקקות לקיים ציווי הבורא ב"ה וב"ש צריך להיות כל כך עד שיתבטלו כל רצונותיו לרצון זה. ואז היו ניצולין בכח המצוה. ובאמת כלל המצות הם ג"כ תיקון הבריאה באופן זה שאין לך דבר שאין בו מצוה וצריך להיות בטל כל התאות והרצונות של האדם בחשבו שנמצא בכל דבר איך לעשות רצון המקום ב"ה כמאמר הכל לכבודו ברא וע"י הכנה זו ניצל האדם שלא להתדבק בגשמיות הבלי עו"ז. וכן בג' ימים קודם שבת שאסור לילך בדרך שישכח השבת. ושליח מצוה מציל אותו שלא להיות מוטרד בדרך לשכוח השבת והוא רמז לכל הנהגת העוה"ז כנ"ל:
The Midrash (Tanchuma Shlach 1) states that a shaliach mitzvah (someone on a mission to perform a mitzvah) is very dear to Hashem and can even override Shabbos. This explains why Hashem commanded Moshe to send the spies, transforming their mission into a mitzvah to counteract Bnei Yisrael's lack of faith. Had the spies nullified their own desires to Hashem's will, they would not have spoken ill of Eretz Yisrael.
Fulfilling a mitzvah with known reasoning can be challenging because it might not be performed solely for Heaven's sake, unlike a חוק (a mitzvah without known reasoning). The spies' mission was particularly difficult due to its origin in a lack of emunah. However, given the high level of that generation, they should have nullified their understanding, as they did when they proclaimed נעשה ונשמע.
The Midrash highlights the importance of nullifying one's will to Hashem's will, even in mitzvah performance. This strong desire to fulfill Hashem's command protects one through the power of the mitzvah. All mitzvos aim to repair the world by attaching holiness to every action, guiding one to do Hashem's will. This concept is reflected in the prohibition against traveling three days before Shabbos unless on a mitzvah mission, which ensures one remains mindful of Shabbos, paralleling how we should conduct all worldly interactions.
ובמדרש יבש חציר כו' משל למלך שהבטיח מתנה לאחד ומת ונתן לבנו כו'. י"ל בהקדם הגמ' על מ"ש דוד המע"ה בחנני ה' ונסני כו' ולבסוף נתחרט כו'. כי האבות לא היו צריכין סיוע כמ"ש ע"פ התהלך לפני. אבל דוד המע"ה כתיב בי' ויתחזק דוד בה' וכן איתא גברא דמארי' סייעי' והוא חפץ להדמות עצמו להאבות. וכמו כן י"ל בעסק המרגלים כי מסתמא אמרו אמת שנראה להם שלא יוכלו לעלות פי' מצד מעשיהם וזכיותיהם. אכן השי"ת הי' מכניסם בדרך נס וסיוע מצד הבטחת אבות. אך הם רצו להדמות ג"כ לאבות ולעשות הכל מעצמם וזה הי' החטא שלהם כי אין להתחכם על הנהגת הבורא ב"ה וב"ש:
The Midrash (Tanchuma Shlach 3) quotes Yeshaya 40:8, “Grass withers…but the word of Hashem is everlasting,” comparing it to a king who promised a gift to a person who died and then transferred the promise to the person's son. Similarly, Hashem promised Eretz Yisrael to Avraham and fulfilled it through his descendants.
This can be explained by the Gemara's discussion about King David, who asked to be tested but regretted it when he failed. The forefathers were on a higher level and did not need Hashem's help, as it states "go before Me" (Bereishis 17:1), whereas David needed divine support, "David strengthened himself in Hashem" (Shmuel 1:30:6). David aimed to emulate the forefathers but required Hashem's assistance.
Similarly, the spies likely spoke truthfully about their inability to conquer Eretz Yisrael based on their merits. Hashem intended to help them miraculously, fulfilling His promise to the forefathers. However, the spies wanted to achieve it on their own, emulating the forefathers' level. Their error was not accepting Hashem's method and trying to act independently of divine assistance.
כל נשיא בהם. מהם הול"ל. גם היו נשיאים אחרים נחשון וחביריו. אך יש נשיאים מלבר ונשיאים מלגאו וכאן היו צריכין לשלוח אנשים להיות מעשיהם כמעשה כלל ישראל ממש וז"ש כל נשיא בהם כנ"ל:
"...each one (of the spies was) a chieftain among them" (Bamidbar 13:2). It would seem more accurate to say "from them" instead of "among them." Additionally, there were other chiefs like Nachshon and his peers. However, there are different types of leaders: external and internal. Here, it was necessary to send individuals whose actions genuinely represented Klal Yisrael. Thus, "among them" indicates that these spies were deeply integrated and truly representative of the people.
במדרש בא וראה מה בין צדיק לרשע לעובד אלקים כו' משל המטרונא כו' יבוא בוקר ונראה למי אוהב המלך. פי' מי שהוא עובד אלקים בטוח הוא כי יהי' חלקו בג"ע. אך הצדיק המתחזק בצדקו גובר כל הסט"א ומיישר הדרך לפניו ומי שאינו צדיק צריך לעבור כמה דרכים עקמניים עד שמיישר דרכו בסוף כי הצדיק מקורב להשי"ת. ומי שמרוחק מן המלך הסט"א מתגרה בו אבל צריך האדם להתחזק בהשי"ת ולידע להשיב לו יבוא בוקר ונראה למי המלך אוהב. וזה שאמר הפ' כי מי שעובד אלקים הקב"ה מסבב סיבות לבל ידח ממנו נדח. וכן בחטא המרגלים שנקראו רשעים אעפ"כ לא עשה בהם כלי' ונאמר במדבר הזה יתמו כו'. ובנ"י באו אח"כ לארץ ישראל רק שהוצרכו לסבב כמה מסעות ומלחמות עד שתקנו הכל וזה גרם החטא לעובד אלקים אך בסוף מיישר דרכיו כאמור:
The Midrash compares the mistake of the spies to a queen whose maidservant claimed to be more beautiful and loved by the king. The queen replied, "Wait until morning when the king returns, and he will show who he truly loves." Similarly, the difference between the righteous and the wicked, and between those who serve Hashem and those who do not, will be revealed.
One who serves Hashem properly is assured a portion in the world to come. The truly righteous overpower negative forces and straighten their path, while those less righteous must navigate many crooked paths before eventually straightening their ways. The tzadik is closer to Hashem, whereas those further from the king are more susceptible to negative forces.
One must strengthen their faith and rebuff the evil inclination by saying, "The morning will come, and the king will show who He truly loves." The pasuk (Malachi 3:18) teaches that Hashem ensures no one is left behind. Even though the spies were called wicked, Hashem did not completely eliminate Bnei Yisrael. They eventually entered Eretz Yisrael after many trials and battles, repairing their ways. This illustrates that sin can delay one who serves Hashem, but ultimately, they will reach a straight path.
במדרש וראיתם אותו אור זרוע לצדיק כו' ראי' מביא לידי זכירה משל לנטבע בים ואוחז בחבל כו' כי לא דבר רק הוא כו' ע"ש. פי' מדכתיב וזכרתם מוכח שיש בכל איש ישראל נקודה פנימיות לשמים ועל זה נאמר אור זרוע כו'. וע"י המצוה יוכל האדם לזכור להתדבק באותו אור הגנוז בו כי זכירה הוא דביקות ולא תתורו כו' כי צריך האדם לחשוב עצמו תמיד כטובע בים שהסט"א ויצה"ר מסבבין אותו בכמה עצות וכשיודע זאת שהוא בסכנה ואוחז עצמו במצות ה' כדי להנצל נאמר אח"כ למען תזכרו. וזכירה זו הוא פנימיות יותר שאין צריך לזכור ע"י מעשה כמ"ש מקודם וראיתם וזכרתם. רק תזכרו פי' להיות הזכירה בעצם האדם וזה לא יתכן רק באם הוא נקי מגשמיות והנקיון בא על ידי זכירה הראשונה הבאה ע"י המצות כנ"ל:
The Midrash (Tanhuma Shlach 15) states, "And you shall see them (the tzitzis) and remember all the mitzvos of Hashem." This is compared to a drowning person who is thrown a rope to hold onto; as long as he holds on, he remains alive, but if he lets go, he loses his life.
The explanation is that since the pasuk (Bamidbar 15:38) says, "And you will see it and remember all the mitzvos," it implies that every Yisrael has an inner divine spark, referred to as "a light that shines for the righteous." By performing mitzvos, one can remember and connect to this hidden light, as remembrance itself is a form of connection. The instruction “do not follow your eyes” emphasizes the need for protection, as the eyes see, the heart desires, and the body sins.
One must constantly view themselves as a person drowning in the sea, surrounded by negative forces and inclinations. Recognizing this danger and firmly holding onto the mitzvot of Hashem leads to true remembrance. This deeper level of remembrance (למען תזכרו) is intrinsic and does not require an action, unlike the initial "see and remember." This intrinsic remembrance is only possible when one is free from physicality, achieved through the original remembrance facilitated by the mitzvos.