וארא כו׳. כתב רש"י ז"ל "וארא אל האבות". ולכאורה מה בעי רש"י בזה, הלא בפסוק מפורש אברהם יצחק וידענו שהם נקראים אבות. ונראה כוונת רש"י בזה כי אברהם היה מדת חסד ויצחק בחינת גבורה ויעקב תפארת, והיו משתנים זה מזה בבחינתם, וא"כ איך שייך שלכולם יתראה אליהם באל שדי, הלא הדרך הוא שכפי מדרגתו באה עליו הקדושה מלמעלה. אך שהשורש הוא בדבר הזה כך, שמצד הבורא ב"ה אין שום השתנות, אלא שהאדם בעבודתו לפי מדריגתו כך ממשיך עליו, נמצא אברהם המשיך על עצמו המדה של חסד, וכן יצחק מדתו, וכן יעקב, אבל מצד הבורא ב"ה הכל אחד הפשוט, ולזה פירש רש"י ז"ל "וארא אל האבות" לומר שאצל הבורא ב"ה אין הפרש וחילוק ביניהם כלל והכל אחד, לכך נראה אליהם בבחינה אחת באל שדי. וק"ל.
"And I appeared" (Ex. 6:3) - And Rashi, Z"l, wrote "And I appeared to the patriarchs". And at a first glance, what does Rashi want with this, doesn't the verse explain [itself] 'Avraham, Yitzchak etc' and we know that they are called 'patriarchs'. And it seems that the intention of Rashi with this is that Avraham was the attribute of Love (chesed), Yitzchak the aspect of Strength (gevurah) and Yaakov, Balance (tif'eret) and they influenced one another in their aspects, and if so, how was it applicable that El Shadai was seen to all? Isn't it that holiness (kedushah) comes from above according to a person's level? However, the root of this issue is this: from the side of the Blessed Creator there is no change whatsoever, rather, according to the service done by a person in their level [holiness] continues on them. We find that Avraham continued on himself the attribute of Love, and so Yitzchak in his attribute, and also too Yaakov, but from the side of the Blessed Creator, there is unified unique simplicity, and this is why Rashi z"l explained "I appeared to the patriarchs" meaning, that with regards to the Blessed Creator there is no separation or division between them at all, and everything is one, therefore [God] appeared to them in one aspect, as El Shadai. And this is easy to understand.
וארא כו׳. כתב רש"י ז"ל "וארא אל האבות". ולכאורה מה בעי רש"י בזה, הלא בפסוק מפורש אברהם יצחק וידענו שהם נקראים אבות. ונראה כוונת רש"י בזה כי אברהם היה מדת חסד ויצחק בחינת גבורה ויעקב תפארת, והיו משתנים זה מזה בבחינתם, וא"כ איך שייך שלכולם יתראה אליהם באל שדי, הלא הדרך הוא שכפי מדרגתו באה עליו הקדושה מלמעלה. אך שהשורש הוא בדבר הזה כך, שמצד הבורא ב"ה אין שום השתנות, אלא שהאדם בעבודתו לפי מדריגתו כך ממשיך עליו, נמצא אברהם המשיך על עצמו המדה של חסד, וכן יצחק מדתו, וכן יעקב, אבל מצד הבורא ב"ה הכל אחד הפשוט, ולזה פירש רש"י ז"ל "וארא אל האבות" לומר שאצל הבורא ב"ה אין הפרש וחילוק ביניהם כלל והכל אחד, לכך נראה אליהם בבחינה אחת באל שדי. וק"ל.
"And I appeared" (Ex. 6:3) - And Rashi, Z"l, wrote "And I appeared to the patriarchs". And at a first glance, what does Rashi want with this, doesn't the verse explain [itself] 'Avraham, Yitzchak etc' and we know that they are called 'patriarchs'. And it seems that the intention of Rashi with this is that Avraham was the attribute of Love (chesed), Yitzchak the aspect of Strength (gevurah) and Yaakov, Balance (tif'eret) and they influenced one another in their aspects, and if so, how was it applicable that El Shadai was seen to all? Isn't it that holiness (kedushah) comes from above according to a person's level? However, the root of this issue is this: from the side of the Blessed Creator there is no change whatsoever, rather, according to the service done by a person in their level [holiness] continues on them. We find that Avraham continued on himself the attribute of Love, and so Yitzchak in his attribute, and also too Yaakov, but from the side of the Blessed Creator, there is unified unique simplicity, and this is why Rashi z"l explained "I appeared to the patriarchs" meaning, that with regards to the Blessed Creator there is no separation or division between them at all, and everything is one, therefore [God] appeared to them in one aspect, as El Shadai. And this is easy to understand.