תמיד כו.

פרק א׳ · בשלשה מקומות

Tamid 26a · Chapter 1: BiShloshah Mekomot

בִּמְסִיבָּה הַהוֹלֶכֶת לוֹ תַּחַת הַבִּירָה. וְנֵרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּאן וּמִכָּאן. עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה. וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם. וּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. זֶה הָיָה כְּבוֹדוֹ: מְצָאוֹ נָעוּל – יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם. פָּתוּחַ – בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. יָרַד, וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפֵּג, וְנִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. בָּא, וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, עַד שֶׁהָיוּ שְׁעָרִים נִפְתָּחִים, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ. מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הַמְמוּנֶּה. וְכִי בְּאֵיזֶה שָׁעָה בָּא הַמְמוּנֶּה? לֹא כׇּל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָּא מִקְּרוֹת הַגֶּבֶר, אוֹ סָמוּךְ לוֹ מִלְּפָנָיו אוֹ מֵאַחֲרָיו. הַמְמוּנֶּה בָּא, וְדָפַק עֲלֵיהֶן, וְהֵן פָּתְחוּ לוֹ, אָמַר לָהֶן: מִי שֶׁטָּבַל – יָבֹא וְיָפִיס, הֵפִיסוּ, מִי שֶׁזָּכָה – זָכָה בּוֹ. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר אַבָּיֵי: אָמַר קְרָא ״וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. אָמְרִי: אִין, שִׁימּוּר בְּעָלְמָא אַשְׁכְּחַן דְּבָעֵי, כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם שִׁימּוּר. מִיהוּ מַתְנִיתִין קָתָנֵי: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְהַלְוִיִּם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד מָקוֹם, וְאִילּוּ קְרָא, כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם בַּהֲדֵי הֲדָדֵי כְּתִיב! אָמְרִי, הָכִי קָאָמַר: ״וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וַהֲדַר אַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ״. אַהֲרֹן – בְּחַד מָקוֹם, וּבָנָיו – בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. מִמַּאי? מִדִּכְתִיב ״וְהַחֹנִים״, וּכְתִיב ״שֹׁמְרִים״. ״חוֹנִים״ לְחוֹד, וְ״שׁוֹמְרִים״ לְחוֹד. אֵימָא כּוּלְּהוּ בְּחַד מָקוֹם לְחוֹדֵיהּ! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ: מָה מֹשֶׁה – בְּחַד מָקוֹם לְחוֹדֵיהּ, אַף אַהֲרֹן וּבָנָיו – בְּחַד מָקוֹם לְחוֹדֵיהּ. רַב אָשֵׁי אָמַר, מִסֵּיפֵיהּ דִּקְרָא: ״שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת ... לְמִשְׁמֶרֶת״.