על הנוהגים לומר זמן בשחרית בקריאת המגילה, כי יש שאין אומרים אלא בלילה, דכי היכי שאין אומרים זמן בשאר יו"ט אלא בלילה, אם ה"נ במגילה אינו אומרה, ושאלתי כדברי מי עושים:
Regarding those who have the custom to say the Shehechiyanu blessing in the morning of Purim when reading the Megillah1This is the custom of the Ri, cited in Tosafot on Megillah 4a:8 (attributed to Rabbeinu Tam in Tur Orach Chaim 692). For some only recite this blessing at nighttime, which is the case for all other festivals, and therefore they hold it should not be recited before the morning Megillah reading2This is the ruling of Maimonides in Mishneh Torah, Megillah vChanukah 1:3. I asked [in my dream] which opinion should be followed.
2
והשיבו אל תבוז כי זקנה אמך כי המנהגים הטובים החכמים והחסידים תקנום, ויש טעם לדבריהם אע"פ שאינם נודעים, ובזה נתנו טעם, בערבית אומר על שהגיע זמן מקרא מגילה, ובשחרית אומר זמן שהגיע זמן שמחת המשתה ומשלוח מנות שהרי אמרו סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו, וא"ת יברכהו בשעת המשתה, שמא יפשע מפני טרדת היום וישכח מלאומרו, ולכך תקנוהו בשחרית בעת מקרא מגילה:
They responded: "Do not disdain your mother of old." (Proverbs 23:22) For these correct customs were instituted by wise and pious sages, and they have a reason even when it is not apparent. They gave the reason for this practice: in the evening, one recites the blessing for having arrived at the time of the Megillah reading. In the morning however, we say the blessing on having arrived at the time of feasting and exchanging gifts of food, for the rabbis said (Megillah 7b): "One who eats their Purim feast in the evening has not fulfilled their obligation." If you ask why then we do not recite the blessing at the time of the feast itself, it is lest one transgresses, because of the engagements of the day, and forgets to recite it. Therefore, they instituted its recitation in the morning, at the time of the Megillah reading.
על הנוהגים לומר זמן בשחרית בקריאת המגילה, כי יש שאין אומרים אלא בלילה, דכי היכי שאין אומרים זמן בשאר יו"ט אלא בלילה, אם ה"נ במגילה אינו אומרה, ושאלתי כדברי מי עושים:
Regarding those who have the custom to say the Shehechiyanu blessing in the morning of Purim when reading the Megillah1This is the custom of the Ri, cited in Tosafot on Megillah 4a:8 (attributed to Rabbeinu Tam in Tur Orach Chaim 692). For some only recite this blessing at nighttime, which is the case for all other festivals, and therefore they hold it should not be recited before the morning Megillah reading2This is the ruling of Maimonides in Mishneh Torah, Megillah vChanukah 1:3. I asked [in my dream] which opinion should be followed.
והשיבו אל תבוז כי זקנה אמך כי המנהגים הטובים החכמים והחסידים תקנום, ויש טעם לדבריהם אע"פ שאינם נודעים, ובזה נתנו טעם, בערבית אומר על שהגיע זמן מקרא מגילה, ובשחרית אומר זמן שהגיע זמן שמחת המשתה ומשלוח מנות שהרי אמרו סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו, וא"ת יברכהו בשעת המשתה, שמא יפשע מפני טרדת היום וישכח מלאומרו, ולכך תקנוהו בשחרית בעת מקרא מגילה:
They responded: "Do not disdain your mother of old." (Proverbs 23:22) For these correct customs were instituted by wise and pious sages, and they have a reason even when it is not apparent. They gave the reason for this practice: in the evening, one recites the blessing for having arrived at the time of the Megillah reading. In the morning however, we say the blessing on having arrived at the time of feasting and exchanging gifts of food, for the rabbis said (Megillah 7b): "One who eats their Purim feast in the evening has not fulfilled their obligation." If you ask why then we do not recite the blessing at the time of the feast itself, it is lest one transgresses, because of the engagements of the day, and forgets to recite it. Therefore, they instituted its recitation in the morning, at the time of the Megillah reading.