צדיק כתמר יפרח יגמל שקדים ויצץ ציץ סרח ויהי לגפן סרח וחכמתו אל תסרח כי אם יהא לעודף סרח יראה זרע ויאריך ימים כסרח אהו' מרחוק אקרא לו בקרוב האלוף המשכיל החכם השלם מהר"ר יוסף יוסל יצ"ו בצירוף שלום הסרים למשמעתך.
A very prominent scholar of a distinguished family in Poland, who could find no means to support his wife and children in his own country, left for some other place on the pretext of seeking employment, whereas, because of his poverty, he had actually deserted his wife in order to avoid any increase in his family. When he failed to return after a lapse of several years, the wife and a relative of hers, Mendel ben Uri of the families Schwartz and Auerbach, appealed to Luria to write to the husband, that he return home, even though empty-handed. The wife at the same time let it be known that she would help provide for the family. After several letters had passed between them without result, Luria wrote the following letter:
2
אף כשכבר קראתיך ולא עניתני כראוי אלא כענה אוי"ב מן הסערה והרימותה תלונתם על המזהירים והמזכירים לפניך נפשות ביתיך וכ"ש ע"י המוכיחים הרימות נס לבלתי נסות עליך ואף עתה מיסתפינא שאקרא ולא תעני' אכן הוכיח תוכיח את עמיתך הכריחני לבא עד הלום כי ארז"ל שיעור הוכחה עד הכאה לדברי רב ואף דהלכה כר"י לגבי רב ושמואל כדאיתא בפר' מי שהוציאוהו והוא פליג ואמר עד נזיפה שהיא קלה יותר מדברי שמואל דאמר עד שיקללו מ"מ הרמב"ן פסק כרב ואף שהסמ"ג כתב שלא נתברר טעמו אכן נ"ל טעמו דהלכה כהמחמיר מבכולן שלא לדחות העשה של הוכיח תוכיח שהיא מצוה שיש בה עיקר ויסוד ויתד גדול לחיזוק דתינו ועליה הפליגו רז"ל במי שיש בידו למחו' ואף על הספק נשמעין אמרו רז"ל בפרק במה אשה אם לפניך גלוי לפניהם מי גלוי גם נראה דלא פליגי הני אמוראי ארב אלא בסתם אדם בינוני שהם בחזקת אינם נשמעין למוכיחים דאפילו בדורות הראשונים אמרו תמה אני מי שיכול להוכיח בדור הזה אם יאמר לו טול קסם כו' אכן כת"ח ותיק כמותך שהוא בחזקת הנשמע למוכיחים כבן יוס"ף מודי' כ"ע לרב דהוכיח תוכיח אפי' מאה פעמים עד שיכנו ולא עד בכלל.
"My beloved Rabbi Joseph Josel, greetings! As yet you have given only evasive answers to my letters. You have scolded your friends who reminded you that you left a family behind. You have shown great animosity to those who reprimanded you therefor. But the biblical law (Leviticus 19:17) 'Thou shalt surely rebuke thy neighbor' obliges me to write to you again. Moreover, I could not refrain from seeing the grief, tears, and broken-down condition of your chaste wife. Is she to wait for you all her life? And as far as you are concerned, is this to be the life of a scholar? Furthermore, no scholar is allowed to separate from his wife for more than three years; and may God save you from that! How much blood have you shed, your own and your children's!
3
גם לא יכולתי להתאפק מלמשו' ברוחי ולאטום אזני מרוב צעקת וזעקת ואנ"ק צלעתיך העניי' האומללה וכי לעד שמורה וזו' תורה וזו שכרה הלא אפילו לת"ת אמרו רז"ל הולך שתי שנים ושלש בלא רשות ולא יותר ואף בזו אמרו ועבדי עובדא בנפשייהו ורחמנא ליצליה למר ועתה ראה כמה דמי' שפכת דמיה ודמי זרע"ך ואם השיב תשיב עני אני ואין לה במה לשכוב אפי' בעבוטי ועל הראשונים אני מצטע' ואתה בא להוסיף אם כן אשיב אומר עני יאסר בתשמיש המטה ולא מצינו שאסרו אלא למוחלט או בשנות רעבון.
"Your answer that you are poor and that you regret that you begot any children does not justify your action. Is this the law? Is a poor man not allowed to cohabit with his wife?
4
גם היא צועקת במר נפש בא יביא לביתו אפי' בידים ריקים הלא חכמתו עמדה לו כל מציקין לא יטלוה וכל מסיקין לא יבטלוה והיא טוב מכל סחורה וממרחק תביא לחמה הלא הכינה עליה מטה ושלחן לפני איש האלהים כמות' גם לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם.
"Your wife wishes that you return home, even empty-handed. She believes that a man of your caliber, your knowledge and wisdom can always find something to do here, while where you are now you have accomplished nothing. Furthermore, conditions at home are not as bad as you describe them. Your wife would help you earn a livelihood. She has always prepared your table and your bed.
5
גם חתנה המשכיל הר' מענדיל בר אורי ממשפחה הגדולה ממשפחת שוורץ מענדל ומשפחת שמעון אאורבאך נפל לפני בבכי והעתיר עלי דברים לעורר את מכ"ת על אהבה הישינה ועל ברית כרותה באשת נעורים שלא לבגוד בה כאזהרת מלאכי וכל דבריך הדחוים כבר ידענו שאין בהן ממש הן מילין דכדי הן לכן הנח מהראשונות ובא בגין אשתך ובגין בניך ואל תצפה עוד לחיי שעה אלא לחיי עולם כי היא חייך ואורך ימיך כי כבר ראית שצללת במים אדירים והעלית חרס ולכן תראה שלא יחליף סמ"ך במ"ם.
"Do not repeat your excuses any more, for they are without foundation, lest I put you under ban of excommunication.
6
ודע שלא מעצתי אני באתי להזהירך אלא באזהרת ראשי וחשובי העיר וגזירת שאר רבותינו הנמצאים פה ואף גזרותי הקלושה בחרב לעושה על עוברי הדת ר"ל דת משה וישראל ואם תענה אומר אין לי רב' שיגזור עלי אם כן דע שנבא עליך בגזירת רבך ורבי בתור' משה רבינו ע"ה שארה כסות' ועונת' לא יגרע ומה שיש בידיך לקיים קיים ובגזירת ר"ג מ"ה עם גזיר' הקהילות שלא לעגן אשה כלל ולכן השמ' בנפשך מאוד כי הרימותי את ידי לאבינו שבשמים שאם תתרשל עוד ותדח' את הענייה מדחי אל דחי בלך ולא שוב ויסכימו עמדי יתר בעלי תריסין שנשוב את גמולך בראש' ויפגעו בך הפרושי' ולא נחנוף אפי' לגברא רבה דכוותך ולכן אחו' מחול לי על רבוי האזהרות כי צורך שעה הם ואם תשמע יהיה להזכרה נפש ולבסם רוח ולצוותא רבה וש"ש:
"You may think that you are the greatest man on earth, and that neither I nor any other rabbi has the right to treat you like this, yet beware of my admonition. This is the opinion of all the prominent men and great scholars of the city. If you will not return to your wife, we shall proclaim the ban in the name of Moses who gave us the Bible, and in the name of Rabbenu Gershon, Light of the Exile.
7
אחרי גומרי מגילת' דא צויתי להקרות המגילה לפניה לדבר על לבה שיהא לה למשיב נפש ותצפ' לביאת' אז העניה הרימה קולה בבכי באמר' אין תועלת בכל אלה מה מועיל הוכח' לגבר' רבה שכבר ידע כל אלה אלא שנשתק' ונשתבש בדעתו מלבוא בידים רקנות אף נגד מזל גלגלו ע"כ אם מצאתי חן בעיניכם תכתבו כתב קובלנא בעבורי עליו אל הגדולי' אשר בארציכ' כגון הגאון מוהר"ר יעקב והגאון מהר"ר ליזר שהם אצילי הארץ בעלי שם שהם יכפוהו בדבר מצוה כי יש לאל ידם לעשותו ויגלו קלונו ברבים אם לא ישמע עד אשר ישיב עקביו אבל הכת' שכותבין לו ביחידי יסתירנו אחר קריאתו ויכבשנו הלא מתלין אמרין אינשי איגרת' דלא בעינא דעיצנ' בסדקיא או בשמי קורה עבד'.
"I shall send you this letter privately, in order not to disgrace you and not to cause you trouble in the place where you are now. But in case you ignore it, I shall send the next letter to Rabbi Jacob and to Rabbi Leser, as suggested by your wife, and they will break your friendship with the scholars among whom you now reside. I have promised your wife under oath that I shall do everything in my power to bring you back home, in order to get her consent to send you this letter privately, and I shall keep my promise. Do not depend upon your fame and popularity. I shall not give in to you for that—a ban is waiting for you!
8
והנה אהובי לשמוע האוזן שמעתיך וחסתי על זילותא דצורב' מדרבנן ואמרתי לא נאה ולא יאה לעשות כאילו לאיש כמוהו אבל אנכי אערבנו ומידי תבקשיהו בתלונתיך אם לא יבא אחרי כתב הלז כי לא יטוש ולא יפיל מדברי ארצ' הלא איש יודע וחסיד הוא וסר למשמעתי והנה הענייה קבלה תנחומין ואמר' אל תכזב בשפחתך וע"כ אהובי ראה את אשר לפניך שאני בפנים ואחרי' מבחוץ ובעבור כבוד תורתך נכנסתי בעובי הקורה דלא ליפגע בך זילות' ואם ח"ו אחר כל זאת תמאן אז תדע שנצא לקראתך עם ישיבתינו הגדול' ועם שאר רבותיי וחביריי ויתר זקני עמי לעשות מעשה אשר לא יעשה ודי בהערה זאת: דברי שלמה לורי"א:
"Come back home for the sake of your wife whom you always loved, for your own sake, and especially for the sake of your children who are to perpetuate your life. SOLOMON LURIA"
צדיק כתמר יפרח יגמל שקדים ויצץ ציץ סרח ויהי לגפן סרח וחכמתו אל תסרח כי אם יהא לעודף סרח יראה זרע ויאריך ימים כסרח אהו' מרחוק אקרא לו בקרוב האלוף המשכיל החכם השלם מהר"ר יוסף יוסל יצ"ו בצירוף שלום הסרים למשמעתך.
A very prominent scholar of a distinguished family in Poland, who could find no means to support his wife and children in his own country, left for some other place on the pretext of seeking employment, whereas, because of his poverty, he had actually deserted his wife in order to avoid any increase in his family.
When he failed to return after a lapse of several years, the wife and a relative of hers, Mendel ben Uri of the families Schwartz and Auerbach, appealed to Luria to write to the husband, that he return home, even though empty-handed. The wife at the same time let it be known that she would help provide for the family. After several letters had passed between them without result, Luria wrote the following letter:
אף כשכבר קראתיך ולא עניתני כראוי אלא כענה אוי"ב מן הסערה והרימותה תלונתם על המזהירים והמזכירים לפניך נפשות ביתיך וכ"ש ע"י המוכיחים הרימות נס לבלתי נסות עליך ואף עתה מיסתפינא שאקרא ולא תעני' אכן הוכיח תוכיח את עמיתך הכריחני לבא עד הלום כי ארז"ל שיעור הוכחה עד הכאה לדברי רב ואף דהלכה כר"י לגבי רב ושמואל כדאיתא בפר' מי שהוציאוהו והוא פליג ואמר עד נזיפה שהיא קלה יותר מדברי שמואל דאמר עד שיקללו מ"מ הרמב"ן פסק כרב ואף שהסמ"ג כתב שלא נתברר טעמו אכן נ"ל טעמו דהלכה כהמחמיר מבכולן שלא לדחות העשה של הוכיח תוכיח שהיא מצוה שיש בה עיקר ויסוד ויתד גדול לחיזוק דתינו ועליה הפליגו רז"ל במי שיש בידו למחו' ואף על הספק נשמעין אמרו רז"ל בפרק במה אשה אם לפניך גלוי לפניהם מי גלוי גם נראה דלא פליגי הני אמוראי ארב אלא בסתם אדם בינוני שהם בחזקת אינם נשמעין למוכיחים דאפילו בדורות הראשונים אמרו תמה אני מי שיכול להוכיח בדור הזה אם יאמר לו טול קסם כו' אכן כת"ח ותיק כמותך שהוא בחזקת הנשמע למוכיחים כבן יוס"ף מודי' כ"ע לרב דהוכיח תוכיח אפי' מאה פעמים עד שיכנו ולא עד בכלל.
"My beloved Rabbi Joseph Josel, greetings!
As yet you have given only evasive answers to my letters. You have scolded your friends who reminded you that you left a family behind. You have shown great animosity to those who reprimanded you therefor. But the biblical law (Leviticus 19:17) 'Thou shalt surely rebuke thy neighbor' obliges me to write to you again. Moreover, I could not refrain from seeing the grief, tears, and broken-down condition of your chaste wife. Is she to wait for you all her life? And as far as you are concerned, is this to be the life of a scholar? Furthermore, no scholar is allowed to separate from his wife for more than three years; and may God save you from that! How much blood have you shed, your own and your children's!
גם לא יכולתי להתאפק מלמשו' ברוחי ולאטום אזני מרוב צעקת וזעקת ואנ"ק צלעתיך העניי' האומללה וכי לעד שמורה וזו' תורה וזו שכרה הלא אפילו לת"ת אמרו רז"ל הולך שתי שנים ושלש בלא רשות ולא יותר ואף בזו אמרו ועבדי עובדא בנפשייהו ורחמנא ליצליה למר ועתה ראה כמה דמי' שפכת דמיה ודמי זרע"ך ואם השיב תשיב עני אני ואין לה במה לשכוב אפי' בעבוטי ועל הראשונים אני מצטע' ואתה בא להוסיף אם כן אשיב אומר עני יאסר בתשמיש המטה ולא מצינו שאסרו אלא למוחלט או בשנות רעבון.
"Your answer that you are poor and that you regret that you begot any children does not justify your action. Is this the law? Is a poor man not allowed to cohabit with his wife?
גם היא צועקת במר נפש בא יביא לביתו אפי' בידים ריקים הלא חכמתו עמדה לו כל מציקין לא יטלוה וכל מסיקין לא יבטלוה והיא טוב מכל סחורה וממרחק תביא לחמה הלא הכינה עליה מטה ושלחן לפני איש האלהים כמות' גם לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם.
"Your wife wishes that you return home, even empty-handed. She believes that a man of your caliber, your knowledge and wisdom can always find something to do here, while where you are now you have accomplished nothing. Furthermore, conditions at home are not as bad as you describe them. Your wife would help you earn a livelihood. She has always prepared your table and your bed.
גם חתנה המשכיל הר' מענדיל בר אורי ממשפחה הגדולה ממשפחת שוורץ מענדל ומשפחת שמעון אאורבאך נפל לפני בבכי והעתיר עלי דברים לעורר את מכ"ת על אהבה הישינה ועל ברית כרותה באשת נעורים שלא לבגוד בה כאזהרת מלאכי וכל דבריך הדחוים כבר ידענו שאין בהן ממש הן מילין דכדי הן לכן הנח מהראשונות ובא בגין אשתך ובגין בניך ואל תצפה עוד לחיי שעה אלא לחיי עולם כי היא חייך ואורך ימיך כי כבר ראית שצללת במים אדירים והעלית חרס ולכן תראה שלא יחליף סמ"ך במ"ם.
"Do not repeat your excuses any more, for they are without foundation, lest I put you under ban of excommunication.
ודע שלא מעצתי אני באתי להזהירך אלא באזהרת ראשי וחשובי העיר וגזירת שאר רבותינו הנמצאים פה ואף גזרותי הקלושה בחרב לעושה על עוברי הדת ר"ל דת משה וישראל ואם תענה אומר אין לי רב' שיגזור עלי אם כן דע שנבא עליך בגזירת רבך ורבי בתור' משה רבינו ע"ה שארה כסות' ועונת' לא יגרע ומה שיש בידיך לקיים קיים ובגזירת ר"ג מ"ה עם גזיר' הקהילות שלא לעגן אשה כלל ולכן השמ' בנפשך מאוד כי הרימותי את ידי לאבינו שבשמים שאם תתרשל עוד ותדח' את הענייה מדחי אל דחי בלך ולא שוב ויסכימו עמדי יתר בעלי תריסין שנשוב את גמולך בראש' ויפגעו בך הפרושי' ולא נחנוף אפי' לגברא רבה דכוותך ולכן אחו' מחול לי על רבוי האזהרות כי צורך שעה הם ואם תשמע יהיה להזכרה נפש ולבסם רוח ולצוותא רבה וש"ש:
"You may think that you are the greatest man on earth, and that neither I nor any other rabbi has the right to treat you like this, yet beware of my admonition. This is the opinion of all the prominent men and great scholars of the city. If you will not return to your wife, we shall proclaim the ban in the name of Moses who gave us the Bible, and in the name of Rabbenu Gershon, Light of the Exile.
אחרי גומרי מגילת' דא צויתי להקרות המגילה לפניה לדבר על לבה שיהא לה למשיב נפש ותצפ' לביאת' אז העניה הרימה קולה בבכי באמר' אין תועלת בכל אלה מה מועיל הוכח' לגבר' רבה שכבר ידע כל אלה אלא שנשתק' ונשתבש בדעתו מלבוא בידים רקנות אף נגד מזל גלגלו ע"כ אם מצאתי חן בעיניכם תכתבו כתב קובלנא בעבורי עליו אל הגדולי' אשר בארציכ' כגון הגאון מוהר"ר יעקב והגאון מהר"ר ליזר שהם אצילי הארץ בעלי שם שהם יכפוהו בדבר מצוה כי יש לאל ידם לעשותו ויגלו קלונו ברבים אם לא ישמע עד אשר ישיב עקביו אבל הכת' שכותבין לו ביחידי יסתירנו אחר קריאתו ויכבשנו הלא מתלין אמרין אינשי איגרת' דלא בעינא דעיצנ' בסדקיא או בשמי קורה עבד'.
"I shall send you this letter privately, in order not to disgrace you and not to cause you trouble in the place where you are now. But in case you ignore it, I shall send the next letter to Rabbi Jacob and to Rabbi Leser, as suggested by your wife, and they will break your friendship with the scholars among whom you now reside. I have promised your wife under oath that I shall do everything in my power to bring you back home, in order to get her consent to send you this letter privately, and I shall keep my promise. Do not depend upon your fame and popularity. I shall not give in to you for that—a ban is waiting for you!
והנה אהובי לשמוע האוזן שמעתיך וחסתי על זילותא דצורב' מדרבנן ואמרתי לא נאה ולא יאה לעשות כאילו לאיש כמוהו אבל אנכי אערבנו ומידי תבקשיהו בתלונתיך אם לא יבא אחרי כתב הלז כי לא יטוש ולא יפיל מדברי ארצ' הלא איש יודע וחסיד הוא וסר למשמעתי והנה הענייה קבלה תנחומין ואמר' אל תכזב בשפחתך וע"כ אהובי ראה את אשר לפניך שאני בפנים ואחרי' מבחוץ ובעבור כבוד תורתך נכנסתי בעובי הקורה דלא ליפגע בך זילות' ואם ח"ו אחר כל זאת תמאן אז תדע שנצא לקראתך עם ישיבתינו הגדול' ועם שאר רבותיי וחביריי ויתר זקני עמי לעשות מעשה אשר לא יעשה ודי בהערה זאת: דברי שלמה לורי"א:
"Come back home for the sake of your wife whom you always loved, for your own sake, and especially for the sake of your children who are to perpetuate your life.
SOLOMON LURIA"