Q. Is a female of an unknown father allowed to be married to a kohen?6From the tone and style of the responsum it is apparent that this question as well as the question in Responsum XVI was submitted to Luria by Moses Isserles. See Responsum LXI by Moses Isserles.
2
אין זה אלא מחלוקת ישנה. לדעת הרמב"ם לא תמצא לעולם שכשר' לכהונה א"ל בפרשת דרכים אבל כל הפנויות שנתעברו בעיר אסורה היא והבת לכהן. אבל דעת הטור להיתר והכרעתי בחיבורי כדעת הטור להכשירה לכהונה אפי' בחד רובה ודוקא בבדקוה ואומרת לכשר נבעלתי אבל לא כשאינה בדוק' כי משביישות מקנת מהן לגלות וגם העולם אינם רגילין לחקור אחריהן כ"כ אזי אינה כשירה בחד רובא אבל מ"מ כשרה בתרי רובי אכן דוק' במקומות שרובן ישראלי' ורובם כשרים לגבה אבל במקומות שלבו רוב העיר גוים וא"כ אינו רוב כשרים לגבה ופשיטא שהיא לכתחילה לא תנשא שהרי הגוי פוסל אותה בביאתה אלא אפילו הבת לא תנשא לכתחלה שהרי דעת רוב הפוסקים נהי שגוי ועבד הבא על בת ישראל אין עושה הולד ממזר מ"מ עושה אותה פגום שאם היא בת אסורה לכהונה והיכא דלא בדקוה ואמרה לכשר נבעלתי אפי' נשאת תצא אכן לפי מה שהוכחתי בראיות ברורים בפ' החולץ דבת גוי ועבד מן ישראלית אינ' פגום אלא לכתחיל' אבל נשאת לא תצא א"כ השתוקים שלנו ברב גוי' נמי לא תצא ואהובי יבאר השאלה באיז' עניין ובאיזה זמן ובאיזה מקום אז אשיב כפי אשר יראוני מן השמים:
A. If upon investigation, the mother affirmed that she had cohabited with a Jew, she and the daughter are allowed to marry priests, even in cities where Jews form a minority. In cities were Jews form a majority, she and the daughter are allowed to marry priests even when it is not known with whom she cohabited. But in cities where the gentiles form the majority, and no investigation has been made with regard to the identity of the father, neither the mother nor the daughter should be allowed to marry priests. Should either of them already be married to a kohen, however, she need not be divorced.
השאלה לענין שתוקי' אם כשרה לכהונה כו':
Q. Is a female of an unknown father allowed to be married to a kohen?6From the tone and style of the responsum it is apparent that this question as well as the question in Responsum XVI was submitted to Luria by Moses Isserles. See Responsum LXI by Moses Isserles.
אין זה אלא מחלוקת ישנה. לדעת הרמב"ם לא תמצא לעולם שכשר' לכהונה א"ל בפרשת דרכים אבל כל הפנויות שנתעברו בעיר אסורה היא והבת לכהן. אבל דעת הטור להיתר והכרעתי בחיבורי כדעת הטור להכשירה לכהונה אפי' בחד רובה ודוקא בבדקוה ואומרת לכשר נבעלתי אבל לא כשאינה בדוק' כי משביישות מקנת מהן לגלות וגם העולם אינם רגילין לחקור אחריהן כ"כ אזי אינה כשירה בחד רובא אבל מ"מ כשרה בתרי רובי אכן דוק' במקומות שרובן ישראלי' ורובם כשרים לגבה אבל במקומות שלבו רוב העיר גוים וא"כ אינו רוב כשרים לגבה ופשיטא שהיא לכתחילה לא תנשא שהרי הגוי פוסל אותה בביאתה אלא אפילו הבת לא תנשא לכתחלה שהרי דעת רוב הפוסקים נהי שגוי ועבד הבא על בת ישראל אין עושה הולד ממזר מ"מ עושה אותה פגום שאם היא בת אסורה לכהונה והיכא דלא בדקוה ואמרה לכשר נבעלתי אפי' נשאת תצא אכן לפי מה שהוכחתי בראיות ברורים בפ' החולץ דבת גוי ועבד מן ישראלית אינ' פגום אלא לכתחיל' אבל נשאת לא תצא א"כ השתוקים שלנו ברב גוי' נמי לא תצא ואהובי יבאר השאלה באיז' עניין ובאיזה זמן ובאיזה מקום אז אשיב כפי אשר יראוני מן השמים:
A. If upon investigation, the mother affirmed that she had cohabited with a Jew, she and the daughter are allowed to marry priests, even in cities where Jews form a minority. In cities were Jews form a majority, she and the daughter are allowed to marry priests even when it is not known with whom she cohabited. But in cities where the gentiles form the majority, and no investigation has been made with regard to the identity of the father, neither the mother nor the daughter should be allowed to marry priests. Should either of them already be married to a kohen, however, she need not be divorced.