תרעד. שתי חצרות הסמוכות זו לזו אחת של ראובן ואחת של גוי והגוי בעל זרוע ונפל הכותל שביניהם [ועמד] הגוי ואנס את ראובן ונטל ממנו אותו כותל ובנאו ברשותו של ראובן והכניס מרשותו יותר משתי אמות ברוחב של חצרו של ראובן ואורכה יותר מעשרים אמה ובא שמעון וקנאה מן הגוי שלא מדעת ראובן. מן הדין יש שטוען ראובן את שמעון שחצר זה היה לי חלק גדול אלא הייתי מתיירא מן הגוי וקנית אותה שלא מדעתי ואני הייתי מבקש לקנותה ולא נתייאשתי ממה שנטל ממנו מפני שקרקע אינה נגזלת ואע"פ [שיראתי] ממנו בטחתי [בהקב"ה] אולי יצטרך למוכרה ואקנה אותה ממנו ויהיה לי פתחון פה עליו מפני שאנסתי [ואנכה לו] מן הדמים וגם הייתי מצפה עד שתצא מידו. וי"מ כדתנן (כתו' ק"ט ע"א) השני נוח לי הראשון קשה ממני ועוד מבקש שמעון להשכיר בה גוים וא"ל ראובן אנא מצרן לא שבקית דשקלית מיני' אלא דאמרת לי דטבא לי עבדת לי ואברחית אריא מינך קא חזינא אברחת אריא מינאי ואריא קא מרבעת לי אית ליה לסלוקי או לא [ילפני אדוני] כך הראוני מן השמים שכל הטענות שטוען ראובן לשמעון אין בהן ממש ושאמרו חכמי' קרקע אינה נגזלת [היינו] לענין מצות כגון אין קנין לגוי בארץ ישראל להפקיעה מידי מעשר (גיטין מ"ז) א"נ לענין לולב דאמרי' התם (סוכה ל' ע"ב) גוים גוזלי' שדות וקרקע אינה נגזלת למהוי סוכה גזולה ולוב גזול דלא להוי מצוה הבאה בעבירה אבל לענין חזקה דקרקע כיון שבנה אותו גוי קרקע בחצרו של חבירו החזיר בה ונעשית שלו ומה שמכר מכר אבל ודאי להשכין בה אין לו מן הדין וטענת ראובן [נכונה] היא. (עיין באבן העזרי האלף).
Q. When the fence, which separates A's yard from that of his Gentile neighbor, broke down, the Gentile rebuilt the fence on A's property and wrested from A a piece of ground two yards wide and twenty yards long. A was afraid to protest as the Gentile was a violent man. Subsequently, B bought the Gentile's property without A's knowledge or consent. A, therefore, demands that B return to him the piece of property which the Gentile wrongfully acquired from him since title to real property cannot be acquired by violence, and that property, therefore, still belongs to A. B refuses to do so. Furthermore, he is about to rent the property to Gentile occupants. A. The principle that title to real property cannot be acquired by violence refers only to the realm of Mitzvot (religious acts) but not to the realm of commerce. Therefore, though the Gentile took A's ground by force and violence, he, nevertheless, gained title to it by taking possession and building a fence on it. The sale of such property to B was valid and B is under no obligation to A. B, however, should not rent the property to Gentile occupants. (2). Q. B claims that A constructed apertures for window lights facing his (B's) yard after he (B) bought the yard from the Gentile. A claims that those windows were always in their present place, but that they were closed by wooden boards because he did not want the Gentile to look into his house. He wants to keep those windows open now that he has a Jewish neighbor. A. A cannot reopen his windows, since B does not want A to be able to look into his (B's) yard. SOURCES: Pr. 674–675.
תרעד. שתי חצרות הסמוכות זו לזו אחת של ראובן ואחת של גוי והגוי בעל זרוע ונפל הכותל שביניהם [ועמד] הגוי ואנס את ראובן ונטל ממנו אותו כותל ובנאו ברשותו של ראובן והכניס מרשותו יותר משתי אמות ברוחב של חצרו של ראובן ואורכה יותר מעשרים אמה ובא שמעון וקנאה מן הגוי שלא מדעת ראובן. מן הדין יש שטוען ראובן את שמעון שחצר זה היה לי חלק גדול אלא הייתי מתיירא מן הגוי וקנית אותה שלא מדעתי ואני הייתי מבקש לקנותה ולא נתייאשתי ממה שנטל ממנו מפני שקרקע אינה נגזלת ואע"פ [שיראתי] ממנו בטחתי [בהקב"ה] אולי יצטרך למוכרה ואקנה אותה ממנו ויהיה לי פתחון פה עליו מפני שאנסתי [ואנכה לו] מן הדמים וגם הייתי מצפה עד שתצא מידו. וי"מ כדתנן (כתו' ק"ט ע"א) השני נוח לי הראשון קשה ממני ועוד מבקש שמעון להשכיר בה גוים וא"ל ראובן אנא מצרן לא שבקית דשקלית מיני' אלא דאמרת לי דטבא לי עבדת לי ואברחית אריא מינך קא חזינא אברחת אריא מינאי ואריא קא מרבעת לי אית ליה לסלוקי או לא [ילפני אדוני] כך הראוני מן השמים שכל הטענות שטוען ראובן לשמעון אין בהן ממש ושאמרו חכמי' קרקע אינה נגזלת [היינו] לענין מצות כגון אין קנין לגוי בארץ ישראל להפקיעה מידי מעשר (גיטין מ"ז) א"נ לענין לולב דאמרי' התם (סוכה ל' ע"ב) גוים גוזלי' שדות וקרקע אינה נגזלת למהוי סוכה גזולה ולוב גזול דלא להוי מצוה הבאה בעבירה אבל לענין חזקה דקרקע כיון שבנה אותו גוי קרקע בחצרו של חבירו החזיר בה ונעשית שלו ומה שמכר מכר אבל ודאי להשכין בה אין לו מן הדין וטענת ראובן [נכונה] היא. (עיין באבן העזרי האלף).
Q. When the fence, which separates A's yard from that of his Gentile neighbor, broke down, the Gentile rebuilt the fence on A's property and wrested from A a piece of ground two yards wide and twenty yards long. A was afraid to protest as the Gentile was a violent man. Subsequently, B bought the Gentile's property without A's knowledge or consent. A, therefore, demands that B return to him the piece of property which the Gentile wrongfully acquired from him since title to real property cannot be acquired by violence, and that property, therefore, still belongs to A. B refuses to do so. Furthermore, he is about to rent the property to Gentile occupants.
A. The principle that title to real property cannot be acquired by violence refers only to the realm of Mitzvot (religious acts) but not to the realm of commerce. Therefore, though the Gentile took A's ground by force and violence, he, nevertheless, gained title to it by taking possession and building a fence on it. The sale of such property to B was valid and B is under no obligation to A. B, however, should not rent the property to Gentile occupants.
(2). Q. B claims that A constructed apertures for window lights facing his (B's) yard after he (B) bought the yard from the Gentile. A claims that those windows were always in their present place, but that they were closed by wooden boards because he did not want the Gentile to look into his house. He wants to keep those windows open now that he has a Jewish neighbor.
A. A cannot reopen his windows, since B does not want A to be able to look into his (B's) yard.
SOURCES: Pr. 674–675.