תרלז. כלכל ודרדע מורי דודי הר' נתן. שאלת על המורה שהורה לגוי שילך חוץ לתחום בשבת אחר קרובי המת לקבורתו. דע ורי כי לא יפה הורה ואין זו הוראה אלא טעות [דהא] דתנן פ' שואל (שבת קנ"א ע"א) מחשיכי' על התחום לפקח על עסקי המת ועל עסקי כלה ה"פ שמותר [לישראל לילך] בשבת עד סו התחום כדי שיהא מזומן למו"ש וקרוב להביא צרכי מת וכלה ודוקא משום מצוה התירו אבל אי לאו משום מצוה לא כדתני' (עירובין ל"ט ע"א) לא יטייל אדם על פתח מדינה כדי לכנוס למרחץ מיד. והא דקאמר אבא שאול (שבת ק"ן ע"א) ויהיב כללא במלתא דת"ק כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו פירש"י כל שאני זכאי ורשאי לומר לחבירו ישראל [או] לגוי [בשבת] לעשותן [למוצאי] שבת וכו' אבל בשבת אסור לומר לו לעשות בשבת דאמירה לגוי שבות אפי' באיסורא דרבנן וגדולה מזו [תנן] התם [שבת קנ"א ע"א) גוי שהביא חלילין בשבת לא יספוד בהן ישראל אא"כ באו ממקום קרוב אלמא אפי' ממילא דגוי אין זה כבוד המת להספד בו ופרש"י דקנס הוא שלא להספד בהן עולמית משום דמוכחא מלתא דאין דרך להביא חילי' אלא בשביל מת וא"כ כ"ש וכ"ש שאסור לומר לגוי לילך אחר קרובי המת להספידו. אבל חולה דתקיף ליה עלמא ואמר שישלחו אחר קרוביו הא ודאי שרי וזה התיר רבינו שמריה זצ"ל אפי' שבת שמא תטרוף דעתו. וחיים ושלום וברכה תהיה לכל ישראל. מאיר ב"ר ברוך זלה"ה.
Q. A teacher rendered a decision permitting Jews to instruct a Gentile on the Sabbath to go outside of the city limits in order to be ready to assist relatives of a deceased in their burial operations. A. The decision of the teacher is incorrect, for ordinarily whatever a Jew is not allowed to do on the Sabbath, he is not permitted to tell a Gentile to do. This Responsum is addressed to R. Nathan, an uncle of R. Meir. But according to Cr. 20, it was sent to R. Hezekiah of Merseburg. SOURCES: Cr. 20; Pr. 637; Wertheimer 15; Mord. Shabb. 314; Hag. Maim., Shabbat 6, 9.
תרלז. כלכל ודרדע מורי דודי הר' נתן. שאלת על המורה שהורה לגוי שילך חוץ לתחום בשבת אחר קרובי המת לקבורתו. דע ורי כי לא יפה הורה ואין זו הוראה אלא טעות [דהא] דתנן פ' שואל (שבת קנ"א ע"א) מחשיכי' על התחום לפקח על עסקי המת ועל עסקי כלה ה"פ שמותר [לישראל לילך] בשבת עד סו התחום כדי שיהא מזומן למו"ש וקרוב להביא צרכי מת וכלה ודוקא משום מצוה התירו אבל אי לאו משום מצוה לא כדתני' (עירובין ל"ט ע"א) לא יטייל אדם על פתח מדינה כדי לכנוס למרחץ מיד. והא דקאמר אבא שאול (שבת ק"ן ע"א) ויהיב כללא במלתא דת"ק כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו פירש"י כל שאני זכאי ורשאי לומר לחבירו ישראל [או] לגוי [בשבת] לעשותן [למוצאי] שבת וכו' אבל בשבת אסור לומר לו לעשות בשבת דאמירה לגוי שבות אפי' באיסורא דרבנן וגדולה מזו [תנן] התם [שבת קנ"א ע"א) גוי שהביא חלילין בשבת לא יספוד בהן ישראל אא"כ באו ממקום קרוב אלמא אפי' ממילא דגוי אין זה כבוד המת להספד בו ופרש"י דקנס הוא שלא להספד בהן עולמית משום דמוכחא מלתא דאין דרך להביא חילי' אלא בשביל מת וא"כ כ"ש וכ"ש שאסור לומר לגוי לילך אחר קרובי המת להספידו. אבל חולה דתקיף ליה עלמא ואמר שישלחו אחר קרוביו הא ודאי שרי וזה התיר רבינו שמריה זצ"ל אפי' שבת שמא תטרוף דעתו. וחיים ושלום וברכה תהיה לכל ישראל. מאיר ב"ר ברוך זלה"ה.
Q. A teacher rendered a decision permitting Jews to instruct a Gentile on the Sabbath to go outside of the city limits in order to be ready to assist relatives of a deceased in their burial operations.
A. The decision of the teacher is incorrect, for ordinarily whatever a Jew is not allowed to do on the Sabbath, he is not permitted to tell a Gentile to do.
This Responsum is addressed to R. Nathan, an uncle of R. Meir. But according to Cr. 20, it was sent to R. Hezekiah of Merseburg.
SOURCES: Cr. 20; Pr. 637; Wertheimer 15; Mord. Shabb. 314; Hag. Maim., Shabbat 6, 9.