ואשר שאלתם על עיסה הנלקחה מן הגוי והיא פטורה מן החלה ולש בביתו עיסה אחרת ומצרפן יחד ובעיסה שלש בביתו היה בה שיעור חלה כיצד יפריש חלה שלא יפריש מן הפטור על החייוב נראה בעיני שאי אפשר לקח ולהפריש ממקום אחר עליו דקא מפריש מן החיוב על הפטור שהרי גם זה המעורב בטל מן התורה ברוב אם עיסה שלקח מן הגוי רוב ואם אינו רוב ואותה שלא נתערבה חייבת ואע"ג דתרוייהו דרבנן דחלה בזמן הזה דרבנן מ"מ כיון דבעיסה שנתערבה יש תרי מילי דרבנן חדא דחלה דרבנן אפילו אם לא נתערבה ועוד שלא נתבטלה ברוב ואותה עיסה שלא נתערבה אין בה אלא חדא מילתא דרבנן אין מפרישין מזה על זה כיון דקצת חמורה זו מזו מיחזי כמו מן החיוב על הפטור כדאמרינן פרק הקומץ רבה (מנחות דף לא) א"ר שמעון שזורי פעם אחת נתערב לי טבל בחולין ושאלתי את ר' טרפון ואמר לי וכו' עד לך קח מן הגוי ועשר עליו דקסבר יש קניין לגוי ופריך לימא קח מן השוק ומשני קסבר אין רוב עמי הארץ מעשרין הן אלמא אע"ג דמעמי הארץ לא הוי חיוב אלא דרבנן כמו טבל המעורב בחולין אפילו הכי כיון דמסתבר טפי לחיובי בדעם הארץ בטבל המעור' בחולין הוי כמו מן החיוב על הפטור וליכא לאפרושי מיניה וביה ומטעם יש בילה וכדאמרי' פ"ק דראש השנה (דף יג) צובר אדם לתוכו ונמצא תורם מן החדש שבו על החדש שבו ומן הישן שבו על הישן שבו דהא ודאי ליתא הדא מסיק הת' לכל אין בילה חוץ מיין ושמן אלא נ"ל שיפרש ממקום אחר מעיסה אחרת גדולה כשימור עיסה של גוי (ס"א חלה כשיעור עיטה של גוי) ועוד דהשתא נוטל חלה כמו כן מעיסה שלא הורמה חלתה אז הוא מן החיוב על החיוב ודבר זה למדתו מהא דאמרינן פרק התערובת (דף צט) גבי דמים עליונים ותחתונים שנתערבו וכו' עד דרובא עליונים וקא יהיב למעלה שיעור תחתוני' ואדם שיש לו מכוה בזרועו שאלתם אם א מניח תפלין הא מסקינן בריש פרק המוציא תפלין (דף צב) דמקום יש בזרוע להניח שתי תפלין.
Q. Dough of a Gentile [which is exempt from the law of Hallah] was mixed with a piece of dough belonging to a Jew which by itself, was sufficient to become subject to the law of Hallah. How can the Jew take Hallah for, or from, the mixture? A. In order to make sure that he takes Hallah from dough that is subject to that law, the Jew must take as Hallah a piece that is larger than the Gentile's dough. SOURCES: Cr. 40; Pr. 423; P. 225; cf. Am I, 59.
ואשר שאלתם על עיסה הנלקחה מן הגוי והיא פטורה מן החלה ולש בביתו עיסה אחרת ומצרפן יחד ובעיסה שלש בביתו היה בה שיעור חלה כיצד יפריש חלה שלא יפריש מן הפטור על החייוב נראה בעיני שאי אפשר לקח ולהפריש ממקום אחר עליו דקא מפריש מן החיוב על הפטור שהרי גם זה המעורב בטל מן התורה ברוב אם עיסה שלקח מן הגוי רוב ואם אינו רוב ואותה שלא נתערבה חייבת ואע"ג דתרוייהו דרבנן דחלה בזמן הזה דרבנן מ"מ כיון דבעיסה שנתערבה יש תרי מילי דרבנן חדא דחלה דרבנן אפילו אם לא נתערבה ועוד שלא נתבטלה ברוב ואותה עיסה שלא נתערבה אין בה אלא חדא מילתא דרבנן אין מפרישין מזה על זה כיון דקצת חמורה זו מזו מיחזי כמו מן החיוב על הפטור כדאמרינן פרק הקומץ רבה (מנחות דף לא) א"ר שמעון שזורי פעם אחת נתערב לי טבל בחולין ושאלתי את ר' טרפון ואמר לי וכו' עד לך קח מן הגוי ועשר עליו דקסבר יש קניין לגוי ופריך לימא קח מן השוק ומשני קסבר אין רוב עמי הארץ מעשרין הן אלמא אע"ג דמעמי הארץ לא הוי חיוב אלא דרבנן כמו טבל המעורב בחולין אפילו הכי כיון דמסתבר טפי לחיובי בדעם הארץ בטבל המעור' בחולין הוי כמו מן החיוב על הפטור וליכא לאפרושי מיניה וביה ומטעם יש בילה וכדאמרי' פ"ק דראש השנה (דף יג) צובר אדם לתוכו ונמצא תורם מן החדש שבו על החדש שבו ומן הישן שבו על הישן שבו דהא ודאי ליתא הדא מסיק הת' לכל אין בילה חוץ מיין ושמן אלא נ"ל שיפרש ממקום אחר מעיסה אחרת גדולה כשימור עיסה של גוי (ס"א חלה כשיעור עיטה של גוי) ועוד דהשתא נוטל חלה כמו כן מעיסה שלא הורמה חלתה אז הוא מן החיוב על החיוב ודבר זה למדתו מהא דאמרינן פרק התערובת (דף צט) גבי דמים עליונים ותחתונים שנתערבו וכו' עד דרובא עליונים וקא יהיב למעלה שיעור תחתוני' ואדם שיש לו מכוה בזרועו שאלתם אם א מניח תפלין הא מסקינן בריש פרק המוציא תפלין (דף צב) דמקום יש בזרוע להניח שתי תפלין.
Q. Dough of a Gentile [which is exempt from the law of Hallah] was mixed with a piece of dough belonging to a Jew which by itself, was sufficient to become subject to the law of Hallah. How can the Jew take Hallah for, or from, the mixture?
A. In order to make sure that he takes Hallah from dough that is subject to that law, the Jew must take as Hallah a piece that is larger than the Gentile's dough.
SOURCES: Cr. 40; Pr. 423; P. 225; cf. Am I, 59.