Skip to the daf
טוען את הדף…
Skip to the text

דפוס ברלין, שער ג 58

Teshuvot Maharam · Berlin Edition, Part III, Chapter 58

‹›
  1. 1

    ואם יש בתים גבוהים שעושים לשאר בתים עין צריך לתן יותר ומחשבי' לפי זה שגורם העין וראיה לדברי מדקתני מחשבי' לפי משאוי אלמא מי שגורם ההיזק משלם ההיזק יותר. ולא מבעי' אותם שיושבי' בתוך העיר שצריכי' לתן מבתיהם אלא אפי' אותם שיושבי' חוץ לעיר יש להם לתן מס מבתים שלהם כדתנן במס' כלים ומייתי לה בפ' האיש מקדש (קידושין נ"ד ע"א) ובפ' שני דייני (כתובות ק"ו ע"ב) חומת העיר ומגדלותיה באי' משיירי הלשכה ואמאי לא יבנו בני ירושלים עצמן משלהם אלא משום דירושלים לא נתחלקה לשבטים ולכל ישראל יש להם ישוב בה הלכך באי' משירי הלשכה שנתנו כל ישראל ותני' בתוספתא (דב"מ פי"א) מי שיש לו בית בעיר אחרת בני העיר משעבדי' אותו לחפור עמהם בורות שיחי' ומערות ושאר כל הדברים אין משעבדי' אותו הדיינו דברים דלא שייכי בבתים אבל לא ממעט עניני שמירת העיר ולכאורה משמע הכי מדתנ' בני העיר כופי' זא"ז לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח דוקא זא"ז שכולן דרין באותה העיר אבל אם אין דרין בעיר אין כופי' לחומה דלתים ובריח כי אם לבורות שיחין ומערות דאשכחן חילוק והכל לכריא פתיא אפי' רבנן (ב"ב ח' ע"א) פי' לכרות בור מים וקיי"ל הכל לאגלויי גפא לבר מרבנן (שם) פי' סתימת שערים ולכי דייק בה שפיר לא מצי' לפרש בה הכי דא גבי חצר נמי תנן כופי' בני חצר זא"ז לבנות בית שער ודלת לחצר ולא מצי' למימר דוקא זא"ז שכולם דרים באותו חצר אבל מקצתו דרים בחצר אחרת ויש להם בתים באותו חצר אין כופי' אותן לבנות שער ודלת לאותו חצר דהא תניא נמי בתוספתא ברישא מהא דמייתי' לעיל מיני' מי שיש לו בית בחצר אחרת בני חצר משעבדי' אותו לעשות עמהן דלת ונגר ומנעול לחצר ושאר כל הדברים אין משעבדי' אותו ואם היה שרוי עמהם באותו חצר משעבדין אותו על הכל. אבל שאר מסים קצבתן שנותנים בכל שנה למס לשר או לערונים זכו מחמת הרוחים שמרויחי' בעיר אין לתן מן הבתים אבל אם יש לו שנים או שלשה בתים שפורעים יש לתן מהם מ"ש מריוח אחר אבל מבית דירה לא יתן כמו אדם אחר אבל אם השר רוצה שיתנו כל אשר להם או חצי ממונם או סכום גדול שאינו חושש מאין לוקחי' אותו אז יתנו מן הכל ואפי' מן הבתים.

    Q. Are houses to be assessed as capital for the purpose of taxation?
    A. The method of allocating taxes is governed by local custom. This rule is explicitly and repeatedly stated in the Talmud (B. K. 116b). In the absence of a local custom, however, one must resort to talmudic law which provides: a) If the tax levied on the town is for the purpose of building a wall, a tower, or a gate, or for other purposes of protection, houses should be assessed as well as capital; b) the houses that attract attention and display opulence by their height, should be assessed accordingly (each house should be assessed in proportion to its effect upon an estimate of the wealth of the community); c) ordinary taxes that are paid yearly to the overlord or the burghers of a town are so paid because of the profits earned in that town; for which reason, houses are exempt from such taxes, while income derived from rent is similar to, and is to be taxed as, any other income (one, however, needs pay no taxes on the house he occupies as his dwelling); d) when the overlord demands an enormous tax of the Jews of the town, such as half their capital, or all their possessions, then houses must be assessed as well as capital.
    SOURCES: B. p. 276, no. 57, 58; Mord. B. B. 475; Mordecai Hagadol, p. 297c. Cf. Hayyim Or Zarua, Responsa 110; Weil, Responsa 84; Menahem of Merseburg, Nimmukim (11); Moses Minz, Responsa 1; Terumat Hadeshen 342.

Hebrew: Shaarei Teshuvot, Maharam bar Barukh, Berlin, 1891 · Public Domain

English: Rabbi Meir of Rothenburg, his life and his works, by Irving A. Agus. Philadelphia, 1947 · Public Domain

Texts from Sefaria.