ועל האלמנה שייחד לה בעלה קרקע שהיה דר בו לכתובתה. גובה כתובתה בלא שבועה מאותו קרקע כדאמרינן בריש פרק אף על פי (כתובות דף נד נה): ומה שהאפוטרופוס של בעלה טוען נהי דליכא למיחש דלמא אתפסה אבוהון צררי. מכל מקום ניחוש דלמא תפסה איהי מעצמה. להא ליכא למיחש דקיימא לן כרבי שמעון דאמר בפרק הכותב (כתובות דף פו) כל זמן שאינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה לא אפוטרופוס שבחיי בעלה ולא אפוטרופוס שלאחר מותו:
Q. A set apart the land upon which he dwelt for the payment of his wife's ketubah. After his death, the trustee of the orphans demanded that A's widow take an oath to the effect that she did not appropriate anything that belonged to her husband, before she be permitted to collect her ketubah from this real estate. Is the trustee justified in his demand? A. Since the property was mortgaged to A's widow, she is now considered to be in possession of her ketubah. And as long as she does not demand her ketubah, she is not required to take an oath (Ket. 87b) unless the orphans claim positive knowledge of her having appropriated anything that belonged to their father. Therefore, A's widow is not required to take an oath. SOURCES: Cr. 266; Am II, 6; Mord. Ket. 224. Cf. Moses Minz, Responsa 96.
2
מעשה היה בימי רבינו תם באשה שהושובה בעלה חנוונית והיתה נושאת ונותנת בהרבה מעות. ואומרת לבעלה שאינם שלו ולא השביעה ר"ת כיון דהלכתא כר' שמעון בהא דקאמ' כל זמן שתובעת כתובתה יורשין משביעין אותה. דמוקמינן לה כאבא שאול בן אימא מרים דפסקינן לעיל כוותיה. ה"נ הלכתא כוותיה בסיום דבריו באינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה וכן פסק רבינו חננאל. וליכא לאשבועה אלא בשביל גביית הכתובה וזו שבועה אינה צריכה בשביל כתובה. כיון דייחד לה קרקע אין משביעין אותה בשביל אפוטרופסות בטענת שמא אף על גב דכל האפוטרופים נשבעין שלא בטענה. זאת אינה נשבעת כרבי שמעון. אלא אם כן טוענים טענת ברי. ועוד כל כי האי גוונא לא מקרי תובעת כתובתה כיון דעשה לה קרקע אפותיקי הויא מוחזקת. ותדע דאמרינן פרק המקבל (בבא מציעא דף קי) יתומים שאמרו אנו השבחנו. ובעל חוב אמר אביכם השביח על היתומים להביא ראייה כיון דעשאן אביהם אפותיקי הוי ליה כמוחזק. ויתמי ליתי ראייה ולישקלו:
ועל האלמנה שייחד לה בעלה קרקע שהיה דר בו לכתובתה. גובה כתובתה בלא שבועה מאותו קרקע כדאמרינן בריש פרק אף על פי (כתובות דף נד נה): ומה שהאפוטרופוס של בעלה טוען נהי דליכא למיחש דלמא אתפסה אבוהון צררי. מכל מקום ניחוש דלמא תפסה איהי מעצמה. להא ליכא למיחש דקיימא לן כרבי שמעון דאמר בפרק הכותב (כתובות דף פו) כל זמן שאינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה לא אפוטרופוס שבחיי בעלה ולא אפוטרופוס שלאחר מותו:
Q. A set apart the land upon which he dwelt for the payment of his wife's ketubah. After his death, the trustee of the orphans demanded that A's widow take an oath to the effect that she did not appropriate anything that belonged to her husband, before she be permitted to collect her ketubah from this real estate. Is the trustee justified in his demand?
A. Since the property was mortgaged to A's widow, she is now considered to be in possession of her ketubah. And as long as she does not demand her ketubah, she is not required to take an oath (Ket. 87b) unless the orphans claim positive knowledge of her having appropriated anything that belonged to their father. Therefore, A's widow is not required to take an oath.
SOURCES: Cr. 266; Am II, 6; Mord. Ket. 224. Cf. Moses Minz, Responsa 96.
מעשה היה בימי רבינו תם באשה שהושובה בעלה חנוונית והיתה נושאת ונותנת בהרבה מעות. ואומרת לבעלה שאינם שלו ולא השביעה ר"ת כיון דהלכתא כר' שמעון בהא דקאמ' כל זמן שתובעת כתובתה יורשין משביעין אותה. דמוקמינן לה כאבא שאול בן אימא מרים דפסקינן לעיל כוותיה. ה"נ הלכתא כוותיה בסיום דבריו באינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה וכן פסק רבינו חננאל. וליכא לאשבועה אלא בשביל גביית הכתובה וזו שבועה אינה צריכה בשביל כתובה. כיון דייחד לה קרקע אין משביעין אותה בשביל אפוטרופסות בטענת שמא אף על גב דכל האפוטרופים נשבעין שלא בטענה. זאת אינה נשבעת כרבי שמעון. אלא אם כן טוענים טענת ברי. ועוד כל כי האי גוונא לא מקרי תובעת כתובתה כיון דעשה לה קרקע אפותיקי הויא מוחזקת. ותדע דאמרינן פרק המקבל (בבא מציעא דף קי) יתומים שאמרו אנו השבחנו. ובעל חוב אמר אביכם השביח על היתומים להביא ראייה כיון דעשאן אביהם אפותיקי הוי ליה כמוחזק. ויתמי ליתי ראייה ולישקלו: