Teshuvot Maharam · Berlin Edition, Part II, Chapter 29
1
בשער גדול של שערים שבעיר וראוי לידע כי א"א אין מחייבי' אותה שבועה אפי' במקום פקדון שנאמר שבועת ד' תהיה בין שניהם אפי' שבועה כזו אין מחייבי' אותה כמו שאמרה המשנה (ב"ק פ"ז ע"א) העבד והאשה פגיעתן רעה כו' אבל כותבי' לתובע תביעתו ולאחר זמן אם נתגרשה האשה ונתשחרר העבד משלמין. ושוב מצאתי בתשו' רב מתתי' ראובן אפקיד זוזי גבי לאה ולאו אנתת גבר הוה ולבתר כן אתנסבא ואתא ראובן ותבע מינה ונפלה שבועה אית מן הדין בלא שבועה דהיא א"א או לא כך ראינו כיון דהוי' א"א לא משביעי' לה ואם אמר בעלה לא מתנפקי אתתי לבי דינא לא מפקי' שלא תתגנה על בעלה והיינו דתנן העבד והאשה כו'. ואי לא מתרצה ואמ' דבעי לשמותיה לכל מאן דאפקיד' גבה והיא כפרה בב"ד לא יהבי לי' רשותא ואי עבד מנפשי' עבד. ובתשו' רב משה בר חנוך גאון רבואן אפקיד כ' דינרי זהב גבי אשת שמעון וכופרת כך נ"ל שאין ב"ד יכולי' בבית הכנסת להשביעה שהוא ביזת הבעל ואף להשביעה בביתה אין להם רשות שהוא פשע על עצמו שהפקיד ביד מי שרשות אחרי' עליה ולא כל הימנו לבזות איש אבל יכול להחרים סתם בביהכ"נ ויכלו ויודיעוהו אם הודית אם לאו ואם הודית יכתבו ב"ד הודאתה וימסרו ביד המפקיד שאם מת בעלה או תתגרש גובה ממנה אבל כל זמן שהיא תחת בעלה אין לו עליה כלום. ובתשו' רבי' משה ריש מתיבתא דמתא מחסיא מצאתי מי שנתן פקדון לאשה תחת בעלה ולא הודיע לבעל שנתן שום פקדון לאשתו ושמה הפקדון בתיבה גם ממון בעלה בתוכה ונגנב כל אשר בתיבה עם הפקדון משתבעי ההיא אתתא ובעלה וכל הזכרים שבבית לא ידענו ההוא פקדון היכא מטי וכל אתתא דנתארמלה או נתגרשה משלמת ההוא פקדון דבחיי בעלה מה שקנתה אשה קנה בעלה והבעל לא ישלם שהרי לא השליש בידו. ובתשו' רבנא גרשם מאור הגולה וששאלתם אשת שמעון שהפקידה אצל אשת ראובן פקדון ופשעה בו ונגנב כך הדין שאם אותה אשה שהפקדון אצלה פנויה היתה חייבת לשלם דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה השתא שהיא א"א אם יש לה נכסי' שאין לבעלה רשות בהם חייבת לשלם ואם לאו יכתבו פסק דין לכשתתאלמן או תגרש תשלם אבל בחיי בעלה אינה משלמת שאין לה מה לשלם כדתנן העבד והאשה כו'.
Q. L borrowed money from B, with a verbal promise to repay. Subsequently she married A and gave him money as her dowry. Is A obligated to pay L's debt, out of that dowry? Are we permitted to exact an oath from L in case she denies B's claim? A. Authorities differ regarding the rights of a husband over his wife's dowry. Some authorities decide that a husband has the rights of a buyer [who is not responsible for the seller's debts] while others hold that his rights are those of an heir [who is liable for the debts of his benefactor]. Since we can not choose between these conflicting opinions, we allow the money to remain in the hands of the present possessor. And since L has no money and will have no money till she be widowed or divorced, there is no sense in exacting an oath from her. We give B a written verdict, however, to the effect that in case L be widowed or divorced she then must take an oath denying B's claim or pay that debt. SOURCES: Am II, 25, 27, 29. Cf. Agudah B. B. 185.
בשער גדול של שערים שבעיר וראוי לידע כי א"א אין מחייבי' אותה שבועה אפי' במקום פקדון שנאמר שבועת ד' תהיה בין שניהם אפי' שבועה כזו אין מחייבי' אותה כמו שאמרה המשנה (ב"ק פ"ז ע"א) העבד והאשה פגיעתן רעה כו' אבל כותבי' לתובע תביעתו ולאחר זמן אם נתגרשה האשה ונתשחרר העבד משלמין. ושוב מצאתי בתשו' רב מתתי' ראובן אפקיד זוזי גבי לאה ולאו אנתת גבר הוה ולבתר כן אתנסבא ואתא ראובן ותבע מינה ונפלה שבועה אית מן הדין בלא שבועה דהיא א"א או לא כך ראינו כיון דהוי' א"א לא משביעי' לה ואם אמר בעלה לא מתנפקי אתתי לבי דינא לא מפקי' שלא תתגנה על בעלה והיינו דתנן העבד והאשה כו'. ואי לא מתרצה ואמ' דבעי לשמותיה לכל מאן דאפקיד' גבה והיא כפרה בב"ד לא יהבי לי' רשותא ואי עבד מנפשי' עבד. ובתשו' רב משה בר חנוך גאון רבואן אפקיד כ' דינרי זהב גבי אשת שמעון וכופרת כך נ"ל שאין ב"ד יכולי' בבית הכנסת להשביעה שהוא ביזת הבעל ואף להשביעה בביתה אין להם רשות שהוא פשע על עצמו שהפקיד ביד מי שרשות אחרי' עליה ולא כל הימנו לבזות איש אבל יכול להחרים סתם בביהכ"נ ויכלו ויודיעוהו אם הודית אם לאו ואם הודית יכתבו ב"ד הודאתה וימסרו ביד המפקיד שאם מת בעלה או תתגרש גובה ממנה אבל כל זמן שהיא תחת בעלה אין לו עליה כלום. ובתשו' רבי' משה ריש מתיבתא דמתא מחסיא מצאתי מי שנתן פקדון לאשה תחת בעלה ולא הודיע לבעל שנתן שום פקדון לאשתו ושמה הפקדון בתיבה גם ממון בעלה בתוכה ונגנב כל אשר בתיבה עם הפקדון משתבעי ההיא אתתא ובעלה וכל הזכרים שבבית לא ידענו ההוא פקדון היכא מטי וכל אתתא דנתארמלה או נתגרשה משלמת ההוא פקדון דבחיי בעלה מה שקנתה אשה קנה בעלה והבעל לא ישלם שהרי לא השליש בידו. ובתשו' רבנא גרשם מאור הגולה וששאלתם אשת שמעון שהפקידה אצל אשת ראובן פקדון ופשעה בו ונגנב כך הדין שאם אותה אשה שהפקדון אצלה פנויה היתה חייבת לשלם דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה השתא שהיא א"א אם יש לה נכסי' שאין לבעלה רשות בהם חייבת לשלם ואם לאו יכתבו פסק דין לכשתתאלמן או תגרש תשלם אבל בחיי בעלה אינה משלמת שאין לה מה לשלם כדתנן העבד והאשה כו'.
Q. L borrowed money from B, with a verbal promise to repay. Subsequently she married A and gave him money as her dowry. Is A obligated to pay L's debt, out of that dowry? Are we permitted to exact an oath from L in case she denies B's claim?
A. Authorities differ regarding the rights of a husband over his wife's dowry. Some authorities decide that a husband has the rights of a buyer [who is not responsible for the seller's debts] while others hold that his rights are those of an heir [who is liable for the debts of his benefactor]. Since we can not choose between these conflicting opinions, we allow the money to remain in the hands of the present possessor. And since L has no money and will have no money till she be widowed or divorced, there is no sense in exacting an oath from her. We give B a written verdict, however, to the effect that in case L be widowed or divorced she then must take an oath denying B's claim or pay that debt.
SOURCES: Am II, 25, 27, 29. Cf. Agudah B. B. 185.