דפוס ברלין, שער ב, בעניני איסור והיתר 95

שאלה יניק וחכים, דורש ומסכים, מימיו נאמנים, מושכים והולכים, ומן המקדש מפכים, לעבודת השם מעריב ומשכים, אהובי חביבי הר' יהונת הכרע הכעתני לחוות דעי על המקוה ששאבוהו בכלי מנוקב בשוליו מנקב כמלא אצבע ויותר אם יכולי' לטבול בו אם לאו ונסתפקת לפי שבשעה ששאבוהו עד שלא נשאר בו מ' סאה א"א שלא נפלו מן הדלי ג' לוגין ושוב אין כל מים כשרים שבעולם מכשירי' אותו כדמשמע בכמה דוכתי ואין לי להאריך כבר נשאלתי מזה והי' לי טורח להתיר דבר זה אם יש תקנה בקל לשואבו עד שלא ישאר בו ג' לוגים אבל אחר שכתבת שא"א לעשות כן כי רב מאד מקור המקוה כדי לסמוך עליך נ"ל דודאי המקוה כשרה דכיון דהדלי ששאב בו ניקב בשוליו שאין מקבל מים כל שהוא אין עליו תורת כלי לפסול את המקוה במים שבתוכו תדע מדתנן במס' מקואות פ"ד השוקת שבסלע כו' עד היתה כלי כו' נקבה מלמטה או מן הצד ואינה יכולה לקבל מים כל שהם כשרי' וכמה יהא בנקב כשפופרת הנוד אמר ר' יהודה בן בתירא מעשה בשוקת יהואש היתה בירושלים והיתה נקובה בשפופרת הנוד והיו כל טהרות וכו' ופי' רבי' שמשון זצ"ל דנהי דפשט המשנה וכמה יהא בנקב אמאי דסליק מינה קאי דמשמע דאפי' נקבה מלמטה בשוליה או מן הצד בדופנה אצל שוליה בעי' נקב כשפופרת הנוד לבטלה מתורת הדלי א"א לפרש כן מדמייתי עלה ההוא דשוקת יהוא דאיירי לענין עירוב מקואות כדמשמע בפ"ק דיבמות (ט"ו ע"א) ולסוגי' דיבמות איירי באבן חלולה כדרך אותם שמשקי' בהם הבהמות ואין בה מ' סאה והיא מעורבת למקוה שלם ע"י נקב כשפופרת הנוד וכל הטהרות שהי' בירושלם הי' מטבילי' בשוקת ההיא ובתוספתא איכא פלוגתא דתנאי דאיכא למ"ד דאפי' בנקב כמלא מחט נתבטל מתורת כלי מלפסול המקוה היכא דניקב מלמטה שאינו יכול לקבל מים כל שהן והכי אי' התם קסטלון המקלח מים בכרכים אם היה נקוב כשפופרת הנוד אין פוסל את המקוה ואם לאו פוסל המקוה הלכה זו עלו עליה בני עסיא ג' רגלים לרגל השלישי הכשירוה להם אפי' נקוב כמחט א"ר אלעזר ברבי יוסי הלכה זו הוריתי ברומי לטהרה וכשבאתי אצל חבירי א"ל יפה הורית בד"א מן הצד כו' פי' כל זה מדברי חביריו וכך אמרו לו יפה הורית כי בד"א דבעי' שפופרת הנוד לבטלו מתורת כלי מן הצד דוקא אבל אם הי' הנקב בשולי קסטלא מלמטה אינו פוסל המקוה אפי' בנקב כמלא מחט ואם היה מקבל כל שהוא מן הנקב ולמטה פוסל המקוה פי' כשנקוב מן הצד אפי' כשפורפת הנוד וגבוה מעט מן השולים שמקבל מים כל שהן פוסל המקוה ונראה דהלכה כר"א בר"י דמעשה רב וחביריו הודו שיפה הורה ואע"ג דפשט סתמא דמתני' משמע דוכמה בנקב אמאי דסליק מיניה קאי ומשמע דאפי' נקבה מלמטה בשליו בעי' כשפופרת הנוד מ"מ כיון דסתמא דתלמודא מייתי לההוא דשוקת יהוא בפ"ק דמקואות לענין עירוב מקואות אלמא דס"ל הכי דההוא דשוקת יהוא לא קאי אנקבה מלמטה לענין לפסול המקוה דהתם לא בעי' כשפופרת הנוד אלא כמלא מחט וכר"א בר"י וכן מצאתי בפסקי רבינו שמחה זצ"ל דניקבה מלמטה בשוליו שאין יכול לקבל מים כל שהוא לא בעי' כשפופרת הנוד ועוד יש להתיר מדברי' אחרי' כי התבוננתי מדבריך כי אינם מי גשמים אלא נובעים מן הקרקע א"כ כיון דהמעיין מטהר בכל שהן יש עליו לעולם שם מקוה כשר ואינו נפסל במים שאובין שנפלו לתוכו כדתנן בפ"ק דמקואות למעלה מהן מעיין שמימיו מועטי' שירבו עליהם מים שאובין שוה למקוה לטהר באשבורן למעיין לטהר בכל שהוא ואפי' לכתחלה נמי יכול להרבות עליו כדמשמע לשנא דמתני' דקתני שירבו ולא קתני שרבו וברוב ספרים שלנו גרסי' שירבו ואף אי גרסי' שרבו דבר פשוט דלכתחלה נמי שרי דאמאי לא ובתוספתא תני מעיין שמימיו מועטים ורבה עליהם להרחיבו מטהר באשבורן ואינו מטהר בזוחלין אלא עד מקום שיכול להלוך מתחלתו פי' רבה עליו והרחיבו שעשה בריכה לפניו ונתמלאה מים והם זוחלי' במקום שלא היו זוחלי' בתחלה אין אותן מקומות כשרי' אלא באשבורן אבל ודאי מ' סאה לא בעי כדתנן במתני' ובמקום שהי' מהלך מטהר אפי' בזוחלין.

Q. Water was drawn with a leaking vessel from a ritual bath until less than forty seah remained in it. The vessel had a hole, the size of a finger, in its side, immediately adjacent to the bottom. There is no doubt, therefore, that at least three lugin of water leaked back from the vessel into the bath, thus rendering the bath unfit for ritual purposes. Therefore, no inflow of fresh water could ever purify it for ritual purposes. The obvious solution would be completely to drain the bath until less than three lugin of water remain therein. But the natural inflow of fresh water is so intense that the bath can not be so drained.
A. I should prefer to have the bath completely drained and thus be spared the trouble of discovering legal grounds to declare the bath fit for ritual purposes. Since, however, that is impossible, I declare that the bath is ritually pure for two reasons: a) since the hole in the vessel is immediately adjacent to the bottom so that the vessel can not retain any water, it is legally not considered a vessel. Therefore, the water dripping therefrom is not considered maim sheubim (drawn water) and does not render the bath unfit for ritual purposes. b) This ritual bath, being a natural spring, does not become unfit by the admixture of maim sheubim.
Q. Does water scooped up in a winnowing shovel, (that has a rim on three sides but is open on the fourth side) and poured back into the ritual bath render the bath unfit for ritual purposes?
A. Since such shovel can not retain water, it is not considered a vessel and the water scooped up therein is not considered maim sheubim.
This Responsum is addressed to Rabbi Jonathan.
SOURCES: Am I, 95; Mord. Shebu. 746. Cf. Asher, Responsa 30, 4; Terumat Hadeshen 258.

וששאלת על הרחת שזורין בה תבואה ויש לה לבזבזין מג' רוחותיה והיא פרוצה מרוח רביעית אם פוסלת המקוה למאי דפי' אינה פוסלת אפי' יש לה לבזבזין מד' רוחותיה כיון דאינה מקבלת מים כל שהם מן הנקב ולמטה כ"ש הכא שאין לה אלא ג' דפנות וכן פרשב"ם בפ' המוכר את הבית וכל היכא דאינו וראוי לקבל מים אפי' כל שהם סילון מקרי ולא פסיל ואין להאריך בזה כי זה מפורש יפה בפרשב"ם ותוס' ועיי"ש ואין להאריך רק שלום לך ולכל אשר לך כנפש אוהבך נדבה מאיר בר' ברוך שיחיה.