ואשר שאלתם על שלשה אחין והאחד אין לו כלום אך מה שמשתכרבלימוד. והשני יש לו י"ד זקוקים והשלישי אינו כאן והוא עשיר. ויש להם אם זקינה ענייה ותובעת פרנסה אתם ידעתם דפסקינן כמ"ד משל אב ולא משל בן. אלא שרבינו אלפס כתב דהיכא דלית ליה לאב. ואית לבן כופין את הבן לזון את האב בתורת צדקה. דלא יהא אלא אחר בפרק נערה (כתובות דף מט) דאף על גב דאין כופין האב לזון את בניו שיצאו מכלל קטני קטני' ה"מ דלא אמיד אבל אמיד כופין כי הא דרב אכפייה לרב נתן בר אמי ואפיק מיניה מאה זוזי לצדקה. והם שדרו ממתיבתא. וכן פסק בשאילתות. נ"ל דכל מי מבניה שאינו יכול להספיק לזונה אין לכופו שיפרנסנה ויחזר על הפתחים אלא כופין אותן שיכולים להספיק כדמשמע לשון אמיד. כלומר אומדין אותו שיכול לעשות יצאה משלו. ונ"ל דהבנים שיש להם פרנסה מחשבין לפי ממון כיון דמחמת דאמידי חייבין לפרנסה אם כן כל אחד נותן במזונותי' לפי ממון כשאר צדקה לפום גמלא שיחנא כדאיתא פרק מציאת האשה (דף טז) ובכמה דוכתין בתלמוד. כללא דמילתא למאן דאמר משל בן אם יש לבן ממון אינו יכול לפרנס אביו ואמו ממעשר עני. ובזמן הזה ממעשר כספים או משאר מעות צדקה. ואי בעי למיעבד לא שבקיה ליה. אבל להעדפה לא מחינן בידיה. אבל אמרו תבא מאירה לאדם שמאכיל אביו מעשר עני. וכל צרכיה יתנו לה אבל להעדפה אין לנו כח לכופם כדמשמע בפרק קמא דקידושין (דף לב) דאפילו למאן דאמר משל בן לא מיחייבי מיהו מצוה איכא אלא שאין כופין מדקא משני להעדפה. וקל להבין. ושלו' מא"יר ב"ר בר"וך:
Q. A mother demanded support from her three sons. One son has no money except his salary as teacher. The second son possesses fourteen marks. The third son is rich but does not live in the same town. Who must support the mother? A. It is the accepted law that children are obligated to support their widowed mother only out of the possessions they inherited from their father, but not out of their own possessions. However, children of means may be forced to support their mother as an act of charity [since a Jew may be forced to give charity to the poor]. Therefore, any son who would himself be thrown upon charity were he forced to support his mother, can not be forced to do so. But those sons who have means should support their mother in proportion to their wealth. These sons, however, cannot be forced to support their mother out of their own money, but can do so out of the money they are usually obliged to give to charity, although they would thus incur the curse of the Rabbis who say: "Cursed be he who feeds his father out of the poor man's tithe" Kid. 32a. SOURCES: Cr. 198; Pr. 541; Tesh. Maim. to Shoftim, 15; Mordecai Hagadol, p. 197d.
ואשר שאלתם על שלשה אחין והאחד אין לו כלום אך מה שמשתכרבלימוד. והשני יש לו י"ד זקוקים והשלישי אינו כאן והוא עשיר. ויש להם אם זקינה ענייה ותובעת פרנסה אתם ידעתם דפסקינן כמ"ד משל אב ולא משל בן. אלא שרבינו אלפס כתב דהיכא דלית ליה לאב. ואית לבן כופין את הבן לזון את האב בתורת צדקה. דלא יהא אלא אחר בפרק נערה (כתובות דף מט) דאף על גב דאין כופין האב לזון את בניו שיצאו מכלל קטני קטני' ה"מ דלא אמיד אבל אמיד כופין כי הא דרב אכפייה לרב נתן בר אמי ואפיק מיניה מאה זוזי לצדקה. והם שדרו ממתיבתא. וכן פסק בשאילתות. נ"ל דכל מי מבניה שאינו יכול להספיק לזונה אין לכופו שיפרנסנה ויחזר על הפתחים אלא כופין אותן שיכולים להספיק כדמשמע לשון אמיד. כלומר אומדין אותו שיכול לעשות יצאה משלו. ונ"ל דהבנים שיש להם פרנסה מחשבין לפי ממון כיון דמחמת דאמידי חייבין לפרנסה אם כן כל אחד נותן במזונותי' לפי ממון כשאר צדקה לפום גמלא שיחנא כדאיתא פרק מציאת האשה (דף טז) ובכמה דוכתין בתלמוד. כללא דמילתא למאן דאמר משל בן אם יש לבן ממון אינו יכול לפרנס אביו ואמו ממעשר עני. ובזמן הזה ממעשר כספים או משאר מעות צדקה. ואי בעי למיעבד לא שבקיה ליה. אבל להעדפה לא מחינן בידיה. אבל אמרו תבא מאירה לאדם שמאכיל אביו מעשר עני. וכל צרכיה יתנו לה אבל להעדפה אין לנו כח לכופם כדמשמע בפרק קמא דקידושין (דף לב) דאפילו למאן דאמר משל בן לא מיחייבי מיהו מצוה איכא אלא שאין כופין מדקא משני להעדפה. וקל להבין. ושלו' מא"יר ב"ר בר"וך:
Q. A mother demanded support from her three sons. One son has no money except his salary as teacher. The second son possesses fourteen marks. The third son is rich but does not live in the same town. Who must support the mother?
A. It is the accepted law that children are obligated to support their widowed mother only out of the possessions they inherited from their father, but not out of their own possessions. However, children of means may be forced to support their mother as an act of charity [since a Jew may be forced to give charity to the poor]. Therefore, any son who would himself be thrown upon charity were he forced to support his mother, can not be forced to do so. But those sons who have means should support their mother in proportion to their wealth. These sons, however, cannot be forced to support their mother out of their own money, but can do so out of the money they are usually obliged to give to charity, although they would thus incur the curse of the Rabbis who say: "Cursed be he who feeds his father out of the poor man's tithe" Kid. 32a.
SOURCES: Cr. 198; Pr. 541; Tesh. Maim. to Shoftim, 15; Mordecai Hagadol, p. 197d.